עוד זריקת עידוד לזריקות ההרזיה במחקר חדש: הזריקות וויגובי ואוזמפיק מסייעות לא רק לירידה במשקל, אלא גם פוטרות חלק מחולי סוכרת סוג 1 מהצורך להשתמש בזריקה אינסולין. כך עולה ממחקר חדש שפורסם בכתב העת היוקרתי ניו אינגלנד ג'ורנל. מדובר במחקר מצומצם יחסית שממצאיו ידרשו אישוש במחקרים רחבי היקף.
המרכיב סמגלוטייד שנמצא בזריקות אוזמפיק או וויגובי עלה בפופולריות שלו בשנים האחרונות בשל האפקט הדרמטי בהפחתה במשקל. הזריקה אוזמפיק שימשה תחילה לטיפול בחולי סוכרת מבוגרים (סוג 2) אז נמצא כי המטופלים גם מורידים במשקלם. מחקרים מתקדמים גילו את האפקט הרב-מערכתי של הזריקה: היא גורמת לתחושת שובע ואף להפחתת השומנים בדם.
מחקרים קודמים שפורסמו לאחרונה הראו שלזריקה וויגובי אפקט בריאותי נרחב גם מעבר לירידה במשקל: היא מצליחה להפחית גם את הסיכון לשבץ מוחי והתקפי לב וגם משפרת את מצבם של חולי אי-ספיקת לב שסובלים מהשמנת יתר.
עוד בנושא זה:
במחקר החדש נותחו נתונים שנאספו בעבר מ-10 אנשים עם סוכרת מסוג 1 שהחלו ליטול סמגלוטייד מדי שבוע. שלושה חודשים לאחר הטיפול, כולם הצליחו להפסיק לקחת אינסולין עם הארוחות. בתוך שישה חודשים, שבעה מתוך ה-10 הצליחו להפסיק לחלוטין ליטול אינסולין. אף שמדובר במחקר קטן יחסית, הוא הפתיע את החוקרים שהדגישו שיש צורך במחקרים נרחבים יותר ממהירות ההשפעה של הזריקות על גופם של חולי סוכרת שהלבלב, האיבר המפריש אינסולין בגופם – אמור לא לתפקד כלל.
"הייתי המום מכך שנוכל לפטור את החולים מהצורך בשימוש באינסולין בתוך שלושה חודשים", אמר החוקר הראשי, פרופ' פרש דנדונה מאוניברסיטת באפלו, "זה היה כמעט כמו מדע בדיוני".
סוכרת מסוג 1 היא מחלה אוטואימונית שבה הגוף תוקף והורס בטעות תאים הנקראים "ביטא" בלבלב שמייצרים את האינסולין, הורמון שאמור לדאוג להעברת הסוכר מהדם לתאים שם ניתן להשתמש בו לאנרגיה. לכן אנשים עם סוכרת מסוג 1 חייבים ליטול אינסולין, כיוון שבגופם ההורמון אינו קיים או שקיים ברמות מינימליות בלבד. מנגד, בסוכרת סוג 2 ("סוכרת מבוגרים") תאי הלבלב אינם מייצרים מספיק אינסולין והגוף עצמו אינו מגיב למעט האינסולין שמיוצר.
הרכיב סמגלוטייד שנמצא בזריקות ההרזיה מסייע לחולי סוכרת סוג 2 על ידי חיקוי הורמון בגוף שנקרא GLP1 המשתחרר בדרך כלל במערכת העיכול לאחר אכילה, ומניע את הגוף לייצר יותר אינסולין, שבתורו מפחית את רמת הסוכר בדם.
ד"ר הדר רסקין-ביתן: "חשוב לסייג שמדובר במספר קטן של מטופלים שנמצאים בתחילת מחלתם שנקראת 'ירח דבש' שבה לעתים אין צורך בטיפול באינסולין באופן זמני, לכן חשוב לראות מעקב ארוך טווח במספרים יותר גדולים ובמחקרים מבוקרים"
בשנת 2011, פרופ' דנדונה ניסה לטפל בחולים עם סוכרת מסוג 1 באמצעות תרופה קשורה אך פחות יעילה, לירגלוטיד. תרופה זו, המחקה גם את GLP-1, הפחיתה את כמות חולי האינסולין הדרושים אך לא באופן דרמטי כמו מה שתיאר בדוח החדש. כשסמגלוטיד הגיע לשוק, הוא הסתקרן. בערך באותה תקופה, הוא מצא שלחולי סוכרת סוג 1 יש עדיין 50% ממאגרי האינסולין שלהם ללא פגע. "חשבתי למה לא לנסות לטפל בחולים שאובחנו לאחרונה עם סוכרת סוג 1 ולראות מה קורה", אמר.
"יש צורך במחקרים רחבי היקף"
כדי לראות אם הסמגלוטיד עובד, דנדונה בחן את רמות הסוכר בדם של החולים ומצא שרמת הסוכר הממוצע – הנמדד במבדק שנקרא המוגלובין מסוכרר HbA1c ירד בתוך שנה מ-11.7 (רמה גבוהה מאוד האופיינית לחולי סוכרת, לממוצע של 5.7 הנחשב ערך תקין. חלק מהחולים לא הזדקקו עוד להזריק אינסולין, מאחר שגם רמות הסוכר היומיות שלהם היו בגדר הנורמה. כעת מתכוונים החוקרים להמשיך ולעקוב אחר חולים נוספים, ומקווים שיימצא שהסמגלוטייד שבזריקות יחולל מהפכה בטיפול בסוכרת סוג 1. "אני מאוד נרגש", אמר דנדונה, "אני מאמין שזה הולך לשנות את אופן הטיפול שלנו בחולי סוכרת".
ד"ר הדר דסקין-ביתן, מומחית לרפואה פנימית ולאנדוקרינולוגיה, אומרת כי "מדובר בממצאים מרגשים בתחום שבו לא היו לנו בשורות רבות תרופתיות לחולים שחולמים על עידן שבו לא יזדקקו עוד לאינסולין". לדבריה, "עדיין חשוב לסייג שמדובר במספר קטן של מטופלים שנמצאים בתחילת מחלתם שנקראת 'ירח דבש' שבה לעתים אין צורך בטיפול באינסולין באופן זמני, לכן חשוב לראות מעקב ארוך טווח במספרים יותר גדולים ובמחקרים מבוקרים".
"יש כמה מנגנונים אפשריים שבהם סמגלוטייד מפחית את הצורך באינסולין בחולי סוכרת סוג 1", מוסיפה ד”ר דסקין-ביתן, "ייתכן שהוא מגן על תאי הביטא מפני הרס מוחלט, או מפחית בצריכה הקלורית שמביאה להפחתה ברמות הסוכר ולתקופת הפוגה בצורך באינסולין. נצטרך להמשיך ולעקוב אחר מחקרים רחבי היקף נוספים, אך אין ספק שאם התוצאות יאומתו גם בהמשך – מדובר בבשורה משמעותית בתרופות שכבר מחוללות מהפכה בתחום ההרזיה".