אחרי חצי שנה של מלחמה, שהחלה במתקפה חסרת תקדים על ישראל, אנחנו מוצאים עצמנו שוב במציאות מורכבת. התסריט של מתקפה מכיוון איראן התממש. החרדה וחוסר הוודאות מרקיעי שחקים. איך נוכל להתמודד עם החששות, החרדה וחוסר הוודאות ולהמשיך לתפקד? מומחים לבריאות הנפש מספקים כמה טיפים בסרטונים שהפיץ משרד הבריאות. צפו בטיפים של פרופ' איל פרוכטר, פסיכיאטר מנהל בית החולים מעלה הכרמל ויו"ר המועצה הלאומית לפוסט טראומה:
פרופ' פרוכטר אומר: "אנחנו נמצאים בימים קשים. תחושות הפחד והחרדה צפים אמלנו והרגשות שאנחנו חווים הם תגובה טבעית למצב לא טבעי כלל. אנחנו צמודים לחדשות, שמגבירים את התחושות החרדה שאנחנו חשים, ולכן כדאי להתנתק מהדיווחים מפעם לפעם, כדי להרגיע את הנפש, לאוורר את המחשבות, לדבר עם בני המשפחה על נושאים אחרים, לנסות להתנתק מהמציאות כמה שאפשר".
פחד וחרדה: מה משותף, מה שונה?
פחד הוא רגש טבעי הנחוץ לשמירה על קיומנו. תגובת הפחד היא מנגנון הישרדותי בריא הגורם לנו לברוח, לתקוף או לקפוא במצב של סכנה מיידית. חרדה מוגדרת כפחד מוגזם, בהלה או דאגת יתר המופיעה ללא קיומה של סכנה ממשית.
חשוב לזכור שבשני המצבים, גם כשהסכנה הממשית חלפה, מגיב הגוף בתהליך הכנה לפעולה מהירה הגורם לשחרור הורמונים ומגביר את רמת העוררות של הגוף. לכן, במצבים אלו נחווה לעיתים קרובות דפיקות לב מהירות, נשימות קצרות ומהירות, עלייה ברמת הדופק וברמת לחץ הדם, כאבי בטן, בחילות ועוד.
"לחשוב מחשבות מאוזנות ומרגיעות"
ד"ר שרון פלגי, פסיכולוגית ארצית, מכבי שירותי בריאות, מסבירה את הקשר בין הגוף לנפש: "כשאנחנו חווים סכנה לגוף ולנפש שלנו, מערכת ה'פחד' במוח מפקדת עלינו, גורמת לשרירים להיות מוכנים לפעולה, ולנו לתפקד באופן אוטומטי בלי לחשוב. זה חשוב, כי זה גורם לנו לרוץ מהר, לפעול מהר ולהילחם או לקפוא במקום ולחכות לפעולה (פעולות 'לחם, ברח, קפא'). אך, כאשר אנחנו צריכים להיות במצב סטטי של המתנה, מבלי שאנחנו צריכים לתפקד, אנו מרגישים תחושות של חשש וסכנה.
"כל אלה מתבטאים בצורה הבאה: מצב הרוח שלנו משתנה. אנחנו מרגישים מתח, דאגה, וחשש. העירנות שלנו גוברת, אנחנו מרגישים דריכות, קשיי ריכוז, רוגזנות ורמת מתח גבוהות. הגוף שלנו מגיב – הלב דופק חזק, השרירים מתוחים, ואנחנו יכולים לחוש תחושות של כאבי בטן, רעד, דפיקות לב או כאבי ראש".
ד"ר שרון פלגילדבריה, בזמני חשש וסכנה, אנחנו נוטים לראות את העולם שלילי יותר, לצפות לגרוע מכל, ולא לסמוך על אחרים. "יש לנו נטייה לראות את מחשבות אלו כעובדות ודאיות, ולא רק כחששות. החשיבה שלנו נעשית פסקנית מאוד, אוטומטית, מוכללת מדי ואנחנו מתקשים להפריד בין עובדות לבין אמונות.
"חשוב שנרגיע את עצמנו, ונזכור כי החששות שלנו הינם רק חששות, שאיננו יכולים לדעת בוודאות את שיקרה, ושזו רק פרשנות אחת מתוך מספר אפשרויות קיימות. וננסה לחשוב על מחשבות מאווזנות ומרגיעות יותר (כך, לדוגמא, נוכל להחליף את המחשבה – "בטוח שהבית שלי יפגע", במחשבות חלופיות "יש במדינה יכולות אבטחה טובות, שיסייעו לשמור על המדינה וגם על הבית שלי").
פרופ' פרוכטר, יחד עם ורד עצמון משולם פסיכולוגית רפואית, מנהלת השרות לפסיכולוגיה רפואית מדיקל קר, מסבירים כי להורים יש חשיבות גדולה מאוד לנסות ולהרגיע את הילדים, "שכן הרבה מאוד מהיכולת של הילדים להתמודד עם המציאות תלוי בהורים. ככל שנהיה רגועים ובטוחים בעצמנו, נוכל להעביר לילדים את הביטחון הזה".
הם מדגישים ואומרים, כי בכל מקרה, אם אתם חשים מצוקה בעצמכם, אל תהיו איתה לבד, פנו למוקדי הסיוע, שם תקבלו עזרה בהתמודדות ובעיבוד האירועים. זה יעזור לכם וגם למשפחחה שלכם להתמודד". צפו בדבריה של ורד עצמון:
כך תתמודדו:
- האזינו למוסיקה, נסו לעסוק בפעילות ספורטיבית, ככל שניתן.
- שאפו אוויר לריאות והוציאו אותו לאט, כדי להרגיע את הגוף.
- דמיינו והיזכרו ברגעים נעימים וטובים.
- שדרו לילדים ביטחון, כך הם יוכלו לעבור את התקופה הזו בטוחים ורגועים יותר.
- אל תישארו לבד עם התחושות והחרדה - פנו למוקדי הסיוע.
