הלילה (ה') זה קורה. מדינת ישראל עוברת לשעון הקיץ. בשעה 2:00 בלילה, בין חמישי לשישי יוזז השעון שעה אחת קדימה ואנחנו נתחיל את שיגרת היום שעה אחת מוקדם יותר. הרעיון של שעון קיץ הונהג לראשונה בתחילת המאה הקודמת על ידי תעשיינים בגרמניה ונועד לנצל את שעות האור הנוספות בקיץ כדי לחסוך באנרגיה הדרושה לתאורה מלאכותית.
קראו עוד:
למעשה, במקומות רבים בעולם שעון הקיץ מכונה שעון "חסכון באור יום" (או בקיצור DST).יחד עם זאת, בשנים האחרונות מצטברות עדויות ממחקרים מדעיים רבים המצביעות על סיכונים בריאותיים רבים הכרוכים בהזזת השעון השנתית.
הבעיה המיידית במעבר לשעון קיץ נובעת מהתקצרות משך השינה ביום המעבר. ההפסד של שעת שינה אחת אולי נראה שולי, אבל בארה"ב ובאירופה נרשמת עלייה דרמטית בתמותה למחרת המעבר לשעון הקיץ. שני הגורמים העיקריים התורמים לעלייה בתמותה הם התקפות לב ותאונות דרכים, שנגרמות בגלל המחסור בשינה.
אולם הסכנה ארוכת-הטווח של המעבר לשעון הקיץ נובעת מההשפעה על מנגנון פנימי בגופנו הנקרא השעון הביולוגי. מערכת זאת מחוללת תנודות יומיות קבועות במספר עצום של תהליכים בגוף האדם - מחזוריות יומית שמתבטאת בפיזיולוגיה, ביוכימיה וכמובן בתבנית השינה שלנו.
השעון הביולוגי הוא רשת גנטית הבנויה על אינטראקציות של גנים וחלבונים. תאים רבים ברקמות שונות פועלים כשעונים, אולם השעון המרכזי נמצא בגרעין העל-תצלובתי במוח, בתחתית ההיפותלמוס. המחזוריות של שעון הגוף בבני אדם ארוכה מ-24 שעות (יכולה להגיע ל-25 שעות), אך בתנאים טבעיים השעון מקבל רמזים מהסביבה, במיוחד ממחזור האור-והחושך, ומסתנכרן ל-24 שעות בדיוק.
מחקרים שנערכו בקרב דיילות הסובלות מיעפת (ג'טלג) באופן מתמשך, גילו ששיעור התחלואה בסרטן בנשים אלה גבוה באופן משמעותי מאשר בשאר האוכלוסייה
החיים בעידן המודרני, במיוחד התאורה החשמלית, מעמידים בפני השעון שלנו אתגר עצום ביכולתו להסתנכרן למחזור היומי. חלקנו חווינו את הקושי הזה לאחר טיסה טרנס-אטלנטית (בתקופת הפרה-קורונה) בצורה של יעפת (ג'טלג): כאבי ראש, עייפות, בעיות שינה ותסמינים נוספים. יעפת בעקבות טיסה אינה מהווה בעיה בריאותית, שכן שעון הגוף מסתנכרן למשטר האור החדש תוך ימים ספורים. אולם כאשר יעפת מתרחשת באופן קבוע ותכוף, היא יכולה להוביל לתחלואה. לדוגמה, מחקרים שנערכו בדיילות הסובלות מיעפת באופן מתמשך, גילו ששיעור התחלואה בסרטן בנשים אלה גבוה באופן משמעותי משאר האוכלוסייה.
יעפת חברתית ושעון קיץ: סכנה בריאותית
היקף האוכלוסייה הנחשפת ליעפת כרונית הוא למעשה עצום, כי כל העובדים בעבודות הכרוכות במשמרות לילה (צוותים רפואיים, פועלי ייצור) נאלצים לעבוד כנגד השעון הביולוגי שלהם. גם כאן, מחקרים מראים ששיעור התחלואה בסרטן ומחלות אחרות גבוה משמעותית בהשוואה לשאר האוכלוסייה. הבעיה העיקרית היא חשיפה לאור מלאכותי בשעות הלילה. תאורה זאת מעכבת את הצטברות הורמון המלטונין שמהווה את האות העיקרי לזמן השינה, ובכך גורמת לעיכוב בתהליך ההירדמות. העדויות המצטברות ממחקרים רבים הביאו את ארגון הבריאות העולמי להכריז על תאורה מלאכותית בלילה כגורם מסרטן עבור עובדי משמרות הנחשפים אליו בזמן עבודתם.
למעשה, רובנו חווים את ההפרעה לשעון הביולוגי בעצם העובדה שאנו מתעוררים בבוקר עם שעון מעורר. רוב מקומות העבודה ומוסדות הלימודים מתחילים בשעה שמונה בבוקר, המחייבת יקיצה לא טבעית. רובנו סובלים ממשטר הזמנים הנכפה עלינו ובעצם חווים "יעפת חברתית". את שיעור היעפת החברתית ניתן לאמוד לפי ההבדל בזמן היקיצה במשך השבוע (עם שעון מעורר) וזמן היקיצה בשבת שבו רובנו נתעורר בצורה טבעית. אם ההבדל בזמני היקיצה שלכם גדול (אופייני במיוחד לטיפוסי לילה שבאופן טבעי מקיצים מאוחר), אתם סובלים מיעפת חברתית משמעותית שעלולה לפגוע בבריאותכם.
בין המדינות שכבר ביטלו את שעון הקיץ: אוסטרליה ורוסיה
ניתן לסכם אפוא שהגוף שלנו נאלץ לנווט בין שלוש מערכות זמן: השעון הביולוגי, שעון השמש והשעון החברתי. ככל שהשעונים האלה יהיו מסונכרנים יותר, כך נקטין את התחלואה ונשפר את הבריאות שלנו. מכאן ניתן להבין שהחלפת השעון פעמיים בשנה היא הרסנית ליכולת שעון הגוף שלנו להסתנכרן: שעון הקיץ במיוחד בעייתי משום שהוא חושף אותנו לשעות אור מוגזמות בערב ומונע מאיתנו את שעות החשיכה הדרושות כל כך לשינה טבעית. אנחנו נוטים ללכת לישון מאוחר יותר ועדיין צריכים לקום בבוקר באותה שעה לעבודה, וכתוצאה מכך היעפת החברתית שלנו מחמירה.
בשנתיים האחרונות התפרסמו ניירות עמדה של קהילות מדעיות שונות, כולל האגודה האמריקאית לרפואת שינה, החברה האירופאית לחקר שעונים ביולוגים, והחברה לחקר מקצבים ביולוגים בארה"ב, הקוראות לביטול שעון הקיץ בגלל ההשלכות החמורות על הבריאות.
מקומות רבים בעולם החליטו להימנע או לבטל את שעון הקיץ: אוסטרליה, רוסיה, מרביתה של אסיה ואפריקה. מחוז אונטריו בקנדה הפסיק את שעון הקיץ השנה, ובשנה שעברה החליט הפרלמנט האירופי על ביטול עקרוני של שעון הקיץ. הגיע הזמן שמדינת ישראל תאמץ החלטה דומה ותקיים שעון אחד, הקרוב יותר לשעון הגוף שלנו, במשך כל השנה.
פרופ' ערן טאובר הינו ראש המעבדה לחקר שעונים ביולוגים באוניברסיטת חיפה
