לפני חצי שנה ליווה מיכאל בריק את רעייתו לבדיקת אופטומטריסט, כדי שזה יתאים לה משקפיים. כיוון שהקליניקה ממוקמת במרפאת מומחים, הוא פנה דרך אגב לרופא עיניים שנכח במקום ושאותו לא פגש מעולם, וביקש ממנו שיבדוק שנייה את האדמומית שהציקה לו באחת מעיניו. הרופא, ד"ר יעקב גולדיץ', הציע לו לבדוק דווקא את חדות הראייה בשתי עיניו. לדבריו, הבדיקה שלא ביקש הסתיימה בניתוח מיותר שעבר בעין בריאה – ובעקבותיו נותר עיוור בעין שמאל. "מי היה מאמין שבדיקה פשוטה שעברתי, ואפילו לא כמטופל שקבע תור אצל רופא שהוא בחר אלא בסך הכול כי באתי כמלווה של אשתי, ושהתוצאה שלה הייתה תקינה, הובילה למחיר נורא של עיוורון בעין", הוא אומר בצער.
באמצעות עו"ד מורן אברהמי יום טוב הגיש לאחרונה בריק בבית משפט השלום בראשון לציון תביעת רשלנות נגד הרופא בסכום של 2.5 מיליון שקל.
2 צפייה בגלריה
מיכאל בריק. "אמרתי לרופא שאין לי בעיות ראייה, אבל הוא בכל זאת חזר והציע לי להיבדק"
(צילום: טל שחר)
"אני זוכר שדי התפלאתי מההצעה שלו שאבדק", משחזר בריק את אירועי אותו יום, "אמרתי לרופא שאין לי כל בעיות ראייה, אבל הוא בכל זאת חזר והציע לי להיבדק. חשבתי לתומי שמדובר ברופא שבסך הכול רוצה בטובתי, והסכמתי בסוף".
על פי כתב התביעה, הוא נבדק בשתי עיניו. עין ימין הייתה במצב בשל לניתוח קטרקט, ואילו בבדיקת עין שמאל ציין הרופא: "חדות הראייה 6־9 ללא תיקון באמצעות משקפיים". כלומר: מצב העין תקין. אך למרות התוצאה התקינה ומסיבה שאינה ברורה, המליץ לו בכל זאת ד"ר גולדיץ' לעבור ניתוח קטרקט בשתי עיניו. בו במקום, לפני כל בדיקות נוספות, קבע הרופא תאריכים לשני ניתוחים במרכז רפואי אסותא כלניות באשדוד, אחד לכל עין . "לא הבנתי למה אני צריך לעבור ניתוח גם בעין הבריאה, אבל מי אני שאתווכח עם רופא? אם הוא אמר שצריך, אז צריך. סמכתי עליו והאמנתי בו", מספר בריק.
לפי התביעה, "ב־18 במאי השנה הוא נותח בעין ימין ושכבת הקטרקט הוסרה. שלושה שבועות לאחר מכן עבר את הניתוח בעין שמאל, העין הבריאה, וזאת ללא כל בדיקה מקדימה טרום־ניתוחית".
ארבעה ימים חלפו מאז הניתוח בעין הבריאה, ובריק נתקף כאב עז. "הוא אושפז במרכז הרפואי בו הוא נותח. האבחנה: דלקת זיהומית קשה בתוך גלגל העין, שעלולה לגרום לנזקים קשים בכושר הראייה עד כדי אובדנה", ציינה עו"ד אברהמי יום טוב בתביעה שהגישה.
במהלך האשפוז נבדק בריק פעמים אחדות, והתוצאות היו קשות: "חדות הראייה שלו ירדה לראיית כף היד בלבד", נכתב בתביעה. "חשוב לי לציין שלניתוח הזה נכנסתי עם שדה ראייה תקין, ללא משקפיים, ותראי מה נהיה מהעין שלי", הוא אומר
במהלך האשפוז נבדק בריק פעמים אחדות, והתוצאות בכל הבדיקות היו קשות: "מבדיקת ראייה שבוצעה עלה שחדות הראייה שלו ירדה לראיית כף היד בלבד", נכתב בתביעה. "חשוב לי לציין שלניתוח הזה נכנסתי עם שדה ראייה תקין, ללא משקפיים, ותראי מה נהיה מהעין שלי", הוא אומר ביגון.
בריק טופל בהזרקות של תרופה אנטיביוטית לחלל העין ."שבוע אחר כך", נכתב בתביעת הרשלנות, "הוא שוחרר לביתו כשהוא סובל מלחץ תוך־עיני". באותו אשפוז מצב העין רק הלך והחמיר. "שבוע אחרי שהשתחרר מבית החולים הוא זומן לביקורת, והרופא הבודק כתב שהלחץ התוך־עיני שלו עדיין גבוה", נטען בתביעה. אולם זו לא הייתה הצרה היחידה שהותיר בו הניתוח. "הוא אושפז פעם נוספת לאור גילוי ממצא דלקתי שהתפתח בעינו וגרם לכיב בקרנית", נכתב בתביעה. בדיקות נוספות שעבר, גילו שבנוסף לכל אלה הוא לקה גם בהיפרדות רשתית "ובתוכן זגוגית עכור", כפי שנכתב בתיק החולה שלו.
בריק הובהל לחדר ניתוח . "במהלך הניתוח הוצאה ממקומה העדשה שהושתלה, אבל גם פעולה זו לא עזרה והלחץ התוך־עיני המשיך להיות גבוה ומסוכן", צוין בתביעה. בריק שוחרר משום מה לביתו כשמצב עינו בכי רע. הוא קיווה שיחול שיפור, ולצערו זה לא קרה. הוא החל לסבול מכאבי ראש מטורפים ושוב מצא את עצמו בבית החולים. "נמדד לחץ תוך־עיני בעין שמאל", נכתב בתביעה, "ובסיכום הביקור נרשם: 'לקה בתגובה דלקתית זיהומית קשה שפגעה בגלגל העין'. ככל שחלף הזמן התפתחה גם גלאוקומה בעין שמאל, עם עדות לנזק בעצב הראייה". בריק נשלח לניתוח בפעם השלישית. "הפעם ההסבר היה שיש להוציא סיליקון מחלל הזגוגית", נכתב בתביעה.
2 צפייה בגלריה
עו"ד מורן יום טוב אברהמי. "עושה רושם שהאצבע כאן הייתה קלה על ההדק", נכתב בחוות דעת שצורפה לתביעה
(צילום: גיל טרנוס)
הנזק שהצטבר משורת הבעיות בעינו כבר גבה מחיר קריטי. "מאז הניתוח הוא סובל מאיבוד ראייה משמעותי בעין שמאל, באופן שמשפיע על תפקודו הפיזי והנפשי", צוין בתביעה, "עקב כך הוא הפסיק לעבוד וסובל מכאבי ראש ומכאב בעין". בחוות דעת מומחה שצורפה לכתב התביעה, קובע פרופ' שלמה מלמד, מייסד ומנהל לשעבר של מרכז הגלאוקומה בבית החולים שיבא: "ההחלטה לבצע ניתוח קטרקט בעין שמאל הייתה מוטעית וללא כל אינדיקציה שחייבה ניתוח כזה. בעקבות הניתוח המיותר התפתח סיבוך קשה של תגובה דלקתית זיהומית, שגרמה למעשה לעיוורון בעין. זאת למרות טיפולים באנטיביוטיקה וניתוח לתיקון היפרדות הרשתית".
עוד טוען פרופ' מלמד: "התובע הגיע לניתוח עם ראייה מצוינת בעין שמאל. עם חדות ראייה לא פגועה. אינדיקציה לניתוח קטרקט אמורה לכלול תלונות על בעיות בראייה, קושי בקריאה, סנוור, הפרעות בראיית לילה וכו". הוא מציין כי התנאי לביצוע ניתוח כזה הוא סדרת בדיקות למועמד להליך, כגון "בדיקות ראייה בחדר חושך ובחדר מואר. אלא שבמקרה דנן לא רק שהתובע כלל לא התלונן על בעיה, גם הרופא עצמו לא ביצע אף אחת מהבדיקות הנדרשות להוכיח שלמרות ראייה מצוינת, 6־9, יש בכל זאת אינדיקציה לניתוח קטרקט בעין שמאל".
לסיכום דבריו כותב פרופ' מלמד: "לא הייתה שום אינדיקציה קלינית לניתוח. עושה רושם שהאצבע כאן הייתה קלה על ההדק".
תגובת ד"ר יעקב גולדיץ', באמצעות עו"ד שלי אבימור ברוש: "התביעה התקבלה וטענותיה ילמדו ויבחנו כנדרש. התייחסות מרשי תפורט כמקובל במסגרת ניהול ההליך בבית המשפט".
