(צילום: ירון ברנר)
בזמן שמשרד הבריאות פועל להרחיב את מבצע החיסונים לכלל האוכלוסייה ולתת מענה גם לצעירים, נתונים חדשים שופכים אור על הסיבות שמאחורי הגידול המדאיג בתחלואה בקרב האוכלוסיות הצעירות בגל השלישי.
"אין ספק שהמוטציות החדשות גורמת לנגיף להיות יותר מידבק", אומר פרופ' דוד גרינברג, יו"ר החטיבה לרפואת ילדים במרכז הרפואי סורוקה וחבר בוועדת החיסונים של משרד הבריאות.
לאחר הפרסום ב"ידיעות אחרונות" שלשום בדבר הגידול במספר הילדים החולים בגל הנוכחי של הקורונה לעומת שני הגלים הקודמים, הוצגו אתמול בהערכת המצב של משרד הבריאות נתונים שמשרטטים את מגמת העלייה בתחלואת הילדים.
כך, למשל, בעוד בגל התחלואה הראשון רק 5.6% מהנדבקים היו ילדים עד גיל תשע, בגל השני שיעורם כבר עמד על 10.7% ובחודש האחרון שיעורם קפץ בכ־50% לכמעט 15% מכלל החולים. בקרב בני הגילים 10 עד 19 נרשמה עלייה בין הגל הראשון לנוכחי, אך לא נרשמה עלייה משמעותית בין השני לשלישי.
עוד עולה כי שיעור התחלואה של בני הגילים עד 39 – שגם מרכיבים את האחוז המשמעותי ביותר באוכלוסייה – עלה באופן עקבי מדי התפרצות: 55.7% בגל הראשון, 66.2% בגל השני ו־68.2% בגל הנוכחי.
הפתרון לבלימת התחלואה בקרב צעירים: הרחבת החיסונים. "איך התגברנו על החצבת? משום שהכיסוי החיסוני עמד על מעל ל־95%", הסביר פרופ' גרינברג. "מה שיישאר זה הילדים שידביקו אחד את השני והילדים שידביקו את המבוגרים יותר. הרי בתחילת המגפה אמרו לא לבקר את סבא וסבתא, ועכשיו כשהאוכלוסייה הזו מתחסנת יותר, אנחנו בעצם מגיעים למצב שהאוכלוסייה שנשארת חשופה היא צעירה יותר, וזו האוכלוסייה הצעירה שהולכת לכל המקומות שבהם יש העברות של הנגיף".
מהנתונים עולה כי רק 4% מבני ה־16 (הגיל המינימלי לחיסון) עד 19 התחסנו עד כה, ובקרב בני ה־30 עד 39 – 17%. "ההיענות לחיסונים באוכלוסייה המבוגרת הרבה יותר גבוהה מאשר באוכלוסייה הצעירה", התריע פרופ' גרינברג. "גם אם נחסן 100% מהמבוגרים לא נגיע לחסינות עדר אם לא נחסן את הילדים".
