בשיתוף החברות אסטרהזניקה ו-MSD
פאנל אולפן סרטן השחלה
השחלות הינן זוג אברים השייכים למערכת הרבייה הנקבית. הן ממוקמות באגן, משני צידי הרחם (האבר החלול בו מתפתח העובר). כל שחלה היא בערך בגודל ובצורת שקד. השחלות מייצרות ביציות והורמונים נשיים. סרטן השחלות נגרם כתוצאה מגדילה של תאים שאינם נורמליים באחת השחלות, או בשתיהן. סרטן השחלה מהווה כרבע מכלל הממאירויות הגניקולוגיות ושיעור ההיארעות שלו הנו כ-1.5% מאוכלוסיית הנשים.
בכל שנה מאובחנות 300 אלף חולות בסרטן השחלה ברחבי העולם ובישראל בין 300 ל-350 חולות. "לצערנו, בגלל אבחון של המחלה בשלב מאוחר, חלק לא מבוטל מחולות סרטן השחלה נפטרות בסופו של דבר מהמחלה", מסבירה ד"ר אורה רוזנגרטן, מנהלת היחידה לאונקולוגיה גניקולוגית במרכז הרפואי "שערי צדק", "גם אם מספר החולות בישראל הוא לא גדול, אלו מטופלות שהמחלה שלהן חוזרת ונשנת – והן צריכות טיפולים שוב ושוב". התסמינים של סרטן השחלה כוללים הפרעה בפעולות המעיים, בחילות, נפיחות בבטן ועוד. "צריך לזכור שהגיל הממוצע של החולות הוא מעל 60, למעט אצל נשאיות של מוטציה בגן BRCA" אומרת ד"ר רוזנגרטן "אלו לא תסמינים ספציפיים. הרבה פעמים נשים בגיל הזה מרגישות שהן עלו קצת במשקל, שיש להן ירידה בתאבון ואכן, למרבה הצער, מהסיבה הזו, רוב הנשים מאובחנות בשלב מתקדם יחסית ולא בשלב מוקדם – בו יש לסיכוי טוב יותר לריפוי מלא".
הבדיקות שכל מטופלת צריכה לבצע
כשאישה מפתחת תסמינים כמו נפיחות בבטן, בחילות וכדומה היא פונה בדרך לרופא המשפחה או לרופא מומחה כמו גסטרואנטרולוג. בשלב מסוים היא תופנה לבדיקה גניקולוגית. בבדיקה הרופא ינסה לאתר מסה בשחלה באמצעות מישוש, ולאחר מכן יבצע בדיקת אולטרה-סאונד על מנת לברר האם יש סימנים שמראים חשד לגידול סרטני. "אחרי האולטרה-סאונד יפנה הרופא את המטופלת לבדיקת מרקרים בדם. הבדיקה העיקרית היא בדיקת 125CA שקובעת מה רמת החשד שמדובר בגידול סרטני", מסבירה ד"ר תמר פרי, מנהלת המחלקה לגינקו-אונקולוגיה במרכז הרפואי הדסה, "הסמן הזה אינו ספציפי – כמו התסמינים האחרים של סרטן השחלות – וגם אם הוא נמוך אבל הציסטה חשודה, הרופא ימשיך בבירור באמצעות בדיקות דימות כמו סי-טי או פט-סיטי על מנת להבין האם יש התפשטות של המחלה", מוסיפה ד"ר פרי. לדבריה, בנוסף לכל הבדיקות שעל פיהן יוחלט כיצד לטפל, על כל אישה שמאובחנת עם סרטן שחלה לבצע בדיקה גנטית לראות אם היא נשאית של מוטציה בגן BRCA שמעלה את השכיחות לתחלואה ונמצא בכ-30% מהחולות.
מהפכת הטיפול באמצעות מעכבי PARP
הטיפול בסרטן שחלות יכלול בדרך כלל ניתוח, טיפולים כימותרפיים. בחלק מהמקרים ניתן לתת למטופלת טיפולים ביולוגיים או טיפולים נוספים. "ההחלטה לגבי ביצוע ניתוח ומתן כימותרפיה מתבצעת בהתאם לממצאים של בדיקת הסי-טי ומידת התפשטות המחלה", מסבירה ד"ר פרי, "לאחר הניתוח והכימותרפיה, תקבל החולה – במידה והיא מתאימה – גם טיפולים נוספים שנחשבים 'טיפולים אחזקתיים' על מנת לנסות למנוע את הישנות המחלה".
ד"ר רוזנגרטן מוסיפה: "הבסיס בטיפול בסרטן השחלה הוא טיפול כימותרפי. בשנים האחרונות הצטרפה קבוצת טיפול שנקראת מעכבי PARP (פארפ).למעשה בנשים שהן נשאיות למוטציה בגן BRCA, אבל גם במקרים בהם אנחנו מוצאים את המוטציה רק בתאי הגידול, יש תקלה במנגנון התיקון של ה-DNA. על ידי קבוצת התרופות שנקראות מעכבי PARP ניתן לגרום לתקלה נוספת בתאים של הגידול, כך שבסופו של דבר נוצרות המון מוטציות והגידול לא מסוגל לשרוד יותר". לדבריה, כשנעשה בירור לסרטן שחלה, הצוות הרפואי ירצה לדעת האם יש שינוי בתאים של הגידול שמאפשרים טיפול בתרופות האלה. "יש לנו כמה מחקרים שפורסמו ב-3 השנים האחרונות, שהראו שכאשר אנחנו מוסיפים תרופות ממשפחת מעכבי PARP אחרי הכימותרפיה, אנחנו בעצם משפרים באופן משמעותי ביותר את המניעה של חזרת המחלה, שהיא מאוד שכיחה".
כל אישה אשכנזיה זכאית לבדיקות BRCA
בשנים האחרונות נעשו שלושה מחקרים גדולים מאוד כדי לבדוק האם יש בדיקת סקר לגילוי מוקדם של סרטן השחלות, כפי שיש ממוגרפיה בסרטן וקולונוסקופיה בסרטן מעי גס. אולם למרבה הצער טרם הוכחה יעילות של בדיקה שכזו. "לצערנו כל שלושת המחקרים – מחקרים של 40 אלף, 80 אלף ו-200 אלף נשים שנעשו בעולם, לא הראו שבדיקות סקר מוקדמות יכולות לזהות סרטן שחלה מספיק מוקדם על מנת לשפר את ההישרדות או של התמותה", מסבירה ד"ר רוזנגרטן.
יחד עם זאת ניתן למנוע – בחלק מהמקרים – את התחלואה. מומלץ לנשים הנשאיות של מוטציה בגן BRCA לבצע ניתוח לכריתת השחלות עם השלמת התא המשפחתי, על פי רוב בגיל 35 עד 40. כריתת השחלות עשויה להקטין משמעותית את הסיכוי לתחלואה. "בשנה האחרונה נכנסה לסל הבריאות בדיקת BRCA לכל אישה ממוצא אשכנזי ללא קשר להיסטוריה משפחתית של תחלואה", אומרת ד"ר פרי.
"כל אישה ממוצא אשכנזי יכולה לגשת לרופא המשפחה ופשוט לבקש את הבדיקה". לדבריה, במקרים בהם נשים נמצאו כנשאיות של מוטציות בגן BRCA יש לכך השלכה לעצמן, אבל גם למשפחות שלהן. "אנחנו ממליצים לכל בני המשפחה של אישה נשאית של המוטציה לבצע גם כן את הבדיקה. מי שנשא או נשאית יתבקשו להיות במעקב במרפאת נשאים".
מוגש כשירות לציבור מטעם חברות אסטרהזניקה ו-MSD
פורסם לראשונה: 08:12, 12.09.21
