האם נוכל בקרוב להסיר את המסכות? מדינות העולם מתקנאות בישראל השומרת על המקום הראשון בקצב חיסוני הקורונה, כשהמטרה המרכזית היא להגיע לחסינות העדר – כשמספיק אנשים יהיו חסינים - מצב שעשוי לבלום את מגפת הקורונה. חסינות העדר אמנם אינה הופכת אף אדם לחסין והתפרצויות עשויות להתלקח, אבל המשמעות הכללית היא שהנגיף כבר לא מדלג בקלות מאדם לאדם, ומי שעדיין יהיה חשוף אליו - לא יידבק בקלות רבה.
איש אינו יודע עדיין בוודאות מהו רף חסינות העדר של המגפה הנוכחית: נגיף הקורונה "כותב מחדש את ספרי הרפואה" ועדיין רב הנסתר על מעלליו והמוטציות שהוא יוצר. מומחים רבים טוענים שמדובר ב-70% מחוסנים ומעלה שאמורים להוביל את העולם לאותה חסינות, אך הופעת הווריאנטים השונים מסבכת את המצב עוד יותר.
כיצד מחשבים את חסינות העדר?
מדובר בנוסחה המבוססת על מידת פוטנציאל ההדבקה של הנגיף או כמה אנשים נדבקים מאדם נגוע אחד בממוצע. הנתון הזה משתנה מווריאנט לווריאנט וגם מאזור לאזור. לדעת מומחים למחלות זיהומיות ובהסתמך על התפרצויות של וירוסים אחרים, ההערכה היא שחסינות העדר תגיע כאשר 70% עד 90% מהאוכלוסייה יהיו מחוסנים.
איך נדע שהגענו לחסינות עדר?
כאשר תהיה הפרעה בשרשרת ההעברה, שתתבטא בצניחה דרמטית במספר ההדבקות ובשיעור המאושפזים וזו תהיה יציבה לאורך זמן. כאמור, הנוסחה משתנה ממקום למקום. כך למשל, במדינות שבהן יש צפיפות גבוהה יותר והנגיף מתפשט בקצב מהיר, חסינות העדר תגיע רק כאשר שיעור המחוסנים יהיה גבוה יותר, לעומת שיעורם במקומות בהם קיים ריחוק רב יותר באוכלוסייה. גם יעילות החיסון משחקת תפקיד במידת חסינות העדר: בחיסונים שמראים יעילות גבוהה במיוחד, כמו אלה שניתנים בישראל, חסינות העדר תתרחש מהר יותר.
איך הווריאנטים משפיעים על חסינות העדר?
בעיית הזנים החדשים של הקורונה מהווה אתגר משמעותי - מי שחלה בזן אחד עלול להידבק בזנים האחרים. נכון להיום, חיסוני פייזר ומודרנה הוכיחו יעילות נגד הזנים הקיימים, אולם ברור שקיימים וריאנטים נוספים של הקורונה שטרם התגלו ועלולים לחשוף עוד אנשים להדבקה. זו הסיבה לכך שחיסון האוכלוסייה מהר ככל האפשר חשוב כל כך, שכן הוא יבלום את יצירת המוטציות של הקורונה, ויפחית את הסיכון לירידת חסינות העדר ולהתפשטות המחלה.
כמה זמן תימשך חסינות העדר?
גם לשאלה הזו אין עדיין תשובה. במגפות אחרות, כמו חצבת, חסינות העדר יכולה להישאר זמן רב ולהגן על האוכלוסייה משום שהחיסונים מובילים להגנה ממושכת של שנים ארוכות. במגפת הקורונה, עדיין לא ברור לכמה זמן מוגנים המחלימים והמחוסנים בפני הדבקה מחודשת. על פי ההערכות, ההגנה נשמרת למשך שנה לפחות ואולי אף לשנתיים. אם האוכלוסייה תקפיד לשוב ולהתחסן על פי ההנחיות (ככל הנראה אחת לשנה) - תישמר החסינות. אולם ככל שייווצרו פערים בחיסון האוכלוסייה, תרד חסינות העדר וניחשף שוב להתפרצויות קורונה שעלולות להחזיר את המגפה לאחור.
מתי נוכל להסיר סוף סוף את המסכות?
כולנו חולמים על הרגע שבו נשוב לשגרת החיים של לפני שנה, ונוכל סוף סוף לשוב ולהתקהל ללא עטיית מסכות. זה לא יקרה כל כך מהר, אבל יש סיבה לאופטימיות: שיעור ההתחסנות הגבוה כל כך בישראל, אם יימשך, יוציא אותנו מהמגפה לפני רוב מדינות העולם.
אבל יש כמה בעיות בדרך, שצריכות להיפתר לפני שנוכל להסיר את המסכות: בראש ובראשונה סרבני החיסון, שימשיכו להידבק ואף יגבירו את הסיכון להיווצרות מוטציות. וירוסים מטבעם יוצרים מוטציות כל העת, כחלק מתהליך אבולוציוני טבעי של כל תא חי. המוטציות נוצרות בתוך גופם של האנשים שנדבקים, במטרה להתייעל ולסייע לנגיף להתפשט מהר יותר ובאופן נרחב יותר. בשל אותם סרבני חיסון, ניאלץ להמשיך ולהתמגן בעיקר כדי לא להידבק באותן ורסיות של הנגיף, שעלולות להיווצר אצלם ולהדביק אחרים.
גם שאר מדינות העולם לא יעשו לנו חיים קלים: סביר שהשמיים ייפתחו בקרוב, ומאחר שההתחסנות בעולם עוד רחוקה מאוד מלהסתיים, ייתכן שחלק מהנכנסים לארץ ייבאו לישראל מוטציות חדשות שיגרמו להדבקות נרחבות.
בעיה נוספת נוגעת לחיסוני הילדים: חברות פייזר ומודרנה סיימו לגייס אלפי ילדים בני 12 ומעלה והאישור לחסן מגיל 12 צפוי רק בחודש מאי. ייתכן כי ברגע שיאושר, יינתן אישור חירום לחסן גם ילדים קטנים יותר, בעיקר משום שמערכות גופם של ילדים בני 8 ומעלה דומה לזה של בני 12. עד שזה יקרה, נמשיך לראות הדבקה משמעותית בעיקר בקרב הילדים, כפי שקורה בשבועות האחרונים. ההדבקה הזו עלולה ליצור וריאנטים חדשים והיא תקשה על הגעה לחסינות העדר המיוחלת. לפיכך, כל עוד שיעור גבוה של הילדים, בעיקר בגילאי בתי הספר, לא יוכלו להתחסן - המגפה תימשך.
בחודשים הקרובים נראה שלא נוכל להסיר את המסכות במרחב הציבורי. אבל באותם אזורים ירוקים, אליהם ייכנסו מחלימים או מחוסנים, נוכל כנראה לחזור לראות בקרוב את החיוך על פניהם של אחרים. בינתיים, לכו להתחסן. כי אין דרך אחרת.
הכותב הוא מומחה לרפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet