אנחנו מכירים את הנגיפים בראש ובראשונה כמחוללי מחלות. עד כה הסברה היתה שאין שום טורף שניזון מהם. אלא שכעת, ייתכן שהתמונה השתנתה.
קראו עוד:
חוקרים מאוניברסיטת נברסקה-לינקולן בארצות הברית מצאו לראשונה יצור חי שמסוגל לאכול נגיפים ויכול לשרוד ולהתרבות גם בהיעדר כל מקור מזון אחר פרט להם. "הם מורכבים מחומרים ממש טובים: חומצות גרעין, הרבה חנקן וזרחן", אמר ג'ון דה-לונג, שהוביל את המחקר. "בטוח יש יצור שמצא דרך לאכול את חומרי הגלם המשובחים האלה".
החוקרים לקחו דגימות של מים מתוקים, שהכילו חיידקים ויצורים חד-תאיים אחרים שחיו בהם באופן טבעי. למים האלה הם הוסיפו כלורווירוסים, סוג של נגיף שמסוגל להדביק אצות ואף להרוג אותן. שני היצורים היחידים ששרדו את ההתקפה הנגיפית היו ממשפחת הריסניות – יצורים חד-תאיים ששוחים במים באמצעות מעין ריסים דקים. יתר על כן, כמות הנגיפים במים פחתה בנוכחות הריסניות הללו, שנקראות הלטריה (Halteria) וסנדלית (Paramecium).
השפעה על המערכת האקולוגית
כדי לברר את העניין לעומק, החוקרים גידלו כל אחד ממיני הריסניות בסביבה מימית ,שמקור המזון הזמין היחיד בה היה כלורווירוסים. נמצא שאוכלוסיית ההלטריות התרבתה בקלות בסביבה הדלה הזאת וגדלה פי 15 בתוך יומיים. במקביל, אוכלוסיית הנגיפים נעלמה כמעט כולה. הסנדליות, לעומת זאת, לא גדלו ולא התרבו בסביבה שהורכבה רק מכלורווירוסים, אולם כן ניזונו מהם – ועשו את זה גם כשהיו חומרי מזון נוספים בסביבה. כלומר, לא כל ריסנית מסוגלת להתקיים מתזונה שמורכבת מנגיפים בלבד.
בניסוי נוסף צבעו החוקרים נגיפי כלורווירוס במולקולת צבע פלואורסצנטי. כשחשפו כמה מיני ריסניות לנגיפים הללו, ראו עד מהרה שאזורי העיכול שלהן נצבעו באותו צבע זרחני. כך הם איששו פעם נוספת את מסקנתם שריסניות אכן אוכלות את הנגיפים.
יצורים רבים צורכים נגיפים כשהם אוכלים מזונות אחרים. עם זאת, עד לפרסום המחקר הנוכחי, הסברה היתה שאכילת הנגיפים אינה משפיעה באופן משמעותי על המערכת האקולוגית בגלל גודלם הזעיר וכמות חומרי המזון הדלה שהם מספקים ליצור שצרך אותם. אולם לפי הערכת החוקרים, כל הלטריה בניסוי שלהם אכלה בין עשרת אלפים למיליון נגיפים ביממה. חומרי הגלם שמהם הורכבו הנגיפים ממשיכים לעלות במעלה שרשרת המזון, כשמיני פלנקטון אחרים אוכלים את הריסנית, ודגים קטנים, סרטנים ואפילו לווייתנים כחולים אוכלים את הפלנקטון.
יכול להיות שממצאי המחקר יחייבו לעדכן את כל המודלים האקולוגיים הקיימים כיום – שלא מתייחסים כלל לנגיפים כמקור מזון. החוקרים מתכננים להמשיך ולחקור את התופעה, ובין השאר לבדוק אם יש מינים נוספים שניזונים מנגיפים, ואם התופעה מתרחשת גם בטבע ולא רק בתנאי מעבדה. מי יודע, אולי בעתיד יימצא יצור חי שמסוגל לאכול נגיפים מחוללי מחלות, ונוכל להשתמש בו למיגורן, הרבה לפני שהם מתפשטים בקרב האוכלוסייה.