כואב לכם מרוב עבודה? אתם לא לבד. מחקר חדש מצא כי ארבעה מכל חמישה עובדים בישראל סובלים מכאבי שלד־שריר, ואחד מחמישה סובל משחיקה גבוהה מאוד. בראש הסובלים מתחלואה המקושרת למקום העבודה: אנשי רפואה וסיעוד, אנשי כוחות ההצלה ושוטרים.
התחלואה התעסוקתית הפכה למחלה השקטה של עולם העבודה, וכעת מתגלים המספרים שממחישים עד כמה התופעה נפוצה ומדאיגה. סקר חדש של מחלקת המחקר של המוסד לבטיחות ולגיהות, שנערך ביולי 2022, בחן את סוגי התחלואה העיקריים במקום העבודה בקרב 3,354 עובדים מכלל הסקטורים בישראל, בהם חקלאים ודייגים, אנשי מכירות, אנשי תקשורת, אמנים, אנשי חינוך ואקדמיה, אנשי פיננסים וביטוח ועוד. בין השאר, נבחנו בעיות שריר־שלד, פגיעות עור, תחלואה של דרכי הנשימה, מחלות לב וכלי דם, סוכרת, השמנת יתר, סרטן, פגיעות בשמיעה, פגיעות כתוצאה מאלימות, תאונות עבודה, פגיעה בשינה וכן לחץ ושחיקה.
מניתוח הממצאים עולה כי 18.6 אחוז מהעובדים בישראל שמנים, 5.1% סובלים מסוכרת, 3.5% ממחלת לב וכלי דם, 2.7% מסרטן, 2% סובלים מפיברומיאלגיה, ו־0.6% עברו שבץ מוחי.
כ־81% מהעובדים דיווחו על כאב או אי־נוחות בתחום שריר ושלד, 44% סובלים מכאב עם בעיה בתפקוד, ו־45% נזקקו בשל כך לטיפולים פיזיותרפיים או לטיפול רפואי. מבין המדווחים על כאבי גב תחתון ואגן, 32% עומדים בעבודה זמן ממושך, 35% מרימים משאות כבדים, ו־36% עובדים עם כלי רוטט, כגון מקדחה או טרקטור.
14.4% מהנשאלים סבלו מבעיות נשימה משמעותיות, רובם בשל חשיפה ממושכת (מעל שעה ביום) לעשן סיגריות ולחומרים כימיים באוויר.
קראו עוד:
שחיקה גבוהה - מספר ימי המחלה עולה
מהסקר עולה כי כל מקצוע במשק מאופיין בתחלואה אחרת ובסוגי פציעות שונים. כוחות השיטור, ההצלה והרפואה דיווחו על כאבים הפוגעים בפעילות יומיומית בגב התחתון ובברכיים. שבעה אחוזים מהם אף נאלצו לשנות מקום עבודה או תפקיד. מבין הסובלים מפגיעות עור, שהם כעשרה אחוזים מכלל העובדים, 27% היו עובדי מעבדות ועובדי ייצור, 24% היו מכוחות השיטור וההצלה ו־17% היו אנשי רפואה וסיעוד. עובדי המעבדות והייצור דיווחו על פגיעות עור הכוללות גירוי, פריחה וכווייה כתוצאה מחשיפה לחומרים שונים, חום או קור. עובדי התיירות, התחבורה וההסעות הם אלה הסובלים משיעורי הסוכרת הגבוהים ביותר.
כ־20.8% מכלל העובדים דיווחו על שחיקה גבוהה מאוד, מעל דרגה 4 בסולם של 1 עד 7. בראש המדווחים על שחיקה עומדים עובדי המשמרות, ש־31 אחוז מהם דיווחו על רמת שחיקה גבוהה. במקצועות הרפואה התקבלו מדדי הלחץ הגבוהים ביותר, לצד עובדים העוסקים בשירות לקוחות. גם 14.1% מהמנהלים הבכירים דיווחו על שחיקה כזו.
מחקר קודם של המוסד לבטיחות ולגיהות, שפורסם גם הוא השנה, גילה כי מרצים באקדמיה, עובדי המינהל הציבורי ונהגים במערכי התחבורה וההסעות, הם העובדים עם רמת השחיקה הגבוהה בישראל. בשנת 2021, 49 אחוז מהעובדים העידו על רמת שחיקה שהיא בין גבוהה לגבוהה מאוד ו־4.6% העידו על רמת שחיקה קיצונית. ככל שרמת השחיקה של העובדים גבוהה יותר, כך עלה מספר ימי המחלה שהם לקחו. עובדים העידו על גוונים שונים של שחיקה בעבודה שנבעה מריבוי משימות, חוסר בהירות וחוסר ודאות, טשטוש גבולות בין הבית לעבודה, הארכת שעות עבודה בפועל בבית ועוד. תופעה זו הביאה לעלייה בבקשות לימי מחלה, חשיפה לגורמי סיכון, תשישות נפשית, תחושות שליליות לגבי העבודה וכן לירידה ביעילות.
עוד עולה מהסקר החדש כי מחצית מהעובדים דיווחו על אובדן ימי עבודה בשל תחלואה, כשהמשמעות המצטברת למשק היא אובדן של כ־73 אלף שנות עבודה בכל שנה. העובד הממוצע נעדר כארבעה ימים בשנה בשל מחלה, כאשר כ־49% לא דיווחו על ימי מחלה כלל ו־2.7% דיווחו על ימי מחלה בהיקף של יותר מחודש.
"התחלואה התעסוקתית היא אחת הסכנות החמורות ביותר שעימן אנו מתמודדים", הסביר מנכ"ל המוסד לבטיחות ולגיהות, ד"ר מיקי וינקלר. "על המעסיקים בישראל להבין ששמירה על הבריאות הנפשית של העובדים עשויה להשפיע לטובה גם על רמת התפוקה שלהם עבור החברה. אני קורא למעסיקים ומנהלים להיוועץ עם מדריכי המוס"ל, בכדי לשמור על בריאותם של העובדים במקום העבודה".
2 צפייה בגלריה
עמידה ממושכת שעשויה לגרום לעומס גדול על כלי הדם והרגליים, נזקי העבודה של המורים
(צילום: shutterstock)
המורים בישראל: כאובים ושחוקים
המורים בישראל סובלים יותר מכאבי שריר־שלד במקום העבודה, לעומת יתר העובדים במשק. 29% מהמורים דיווחו על פגיעות גב, 19% ו־17% דיווחו על פגיעות ברגליים ובברכיים. כרבע מהמורים מדווחים על רמת שחיקה גבוהה במקום העבודה.
על פי ממצאי המחקר, צוותי החינוך בישראל נחשפים לאלימות במקום עבודתם פי שניים מהעובד הממוצע במשק, והם נמצאים בין שלושת המקומות הראשונים יחד עם כוחות השיטור ושירותי הבריאות. לקראת פתיחת שנת הלימודים, המוסד לבטיחות ולגיהות יוצא בהנחיות בטיחות לשמירה על בריאותם של צוותי ההוראה בישראל.המחקר נערך בקרב 3,354 עובדים מכלל המשק הישראלי, 461 מתוכם מורים.
כרבע מהמורים דיווחו שהם סובלים משחיקה גבוהה במקום העבודה. אחת הסיבות שיכולה להסביר את הממצא, היא הסביבה האלימה שאליה הם נחשפים. ממצאי המחקר מראים שהמורים הם האוכלוסייה השלישית (אחרי כוחות שיטור ושירותי בריאות) בחשיפה לאלימות כלפיהם בעבודה 6.1% מהמורים דיווחו על פגיעה כתוצאה מאלימות בעבודתם לעומת 2.8% בכלל העובדים שענו לסקר.
גורמי הסיכון העיקריים של מורים על פי המרכז לבטיחות ולגיהות הם בין היתר: ישיבה ממושכת, שקשורה להשמנת יתר, סוכרת, מחלות לב וגב, עמידה ממושכת שעשויה לגרום לעומס גדול על כלי הדם והרגליים, התכופפות ממושכת אל גובה התלמידים שיכולה ליצור עומס על הגב, ונשיאת משאות כבדים.
מומלץ למורים להימנע מלשבת על כיסאות קטנים המיועדים לילדים, לכתוב על הלוח בגובה הכתף ולא מעליו כדי להימנע ממאמץ בכתפיים, לעמוד באופן סימטרי ולא בזווית ללוח, להתאים את גובה הכיסא כך שהמרפק יהיה בגובה השולחן ולשבת ליד ילד במקום להתכופף אליו.
