"בשורה אמיתית לעולם הקרדיולוגיה": טכנולוגיה חדשה שפותחה בישראל ומבוססת על בינה מלאכותית תאפשר לאלגוריתמים חכמים לזהות אוטומטית את דרגת התנועתיות באזורים שונים בשריר הלב תוך שניות - ותזהה באופן מהיר ומדויק בעיות לב.
אך מלבד פריצת הדרך הטכנולוגית, מדובר פה גם על גאווה ישראלית. את הטכנולוגיה פיתחה חברת DiA Imagining Analysis, חברת סטארט-אפ מבאר שבע שהוקמה על ידי שתי נשים, הילה גולדמן-אצלאן ומיכל יעקובי, ונמכרה בחודש מאי שנה שעברה בעשרות מיליוני דולרים לחברת המכשור רפואי ההולנדית, פיליפס.
הילה גולדמן-אצלאן, מנכ"לית חברת DiA, סיפרה ל-ynet על ימי הקמת הסטארט-אפ, אופן הפעולה של הפיתוח החדשני, השאיפות לפיתוחים עתידיים והעבודה בישראל בתקופת המלחמה. "הקמתי את החברה לפני כעשור יחד עם מיכל יעקובי, שבאה מרקע קליני-טכנולוגי", שחזרה גולדמן. "הקמנו את החברה כי ראינו צורך מאוד משמעותי לאוטומציה בעולמות של אקו לב, שהרבה מתהליך הפענוח נעשה או בעין, ותלוי מומחיות, או באמצעות סימונים ידניים, ואז יש חוסר אחידות ושוני רב בין מטפלים - מה שמשפיע על התוצאה של האבחון".
הילה גולדמן-אצלאןצילום: DiAגולדמן הוסיפה כי למרות המצב הנוכחי בישראל בשנים האחרונות, מימי המהפכה המשפטית עד ימי המלחמה, החברה לא הרגישה שינוי בהשקעה בישראל. "לא היו לנו עיכובים בתוכניות, ולמרות הדאגות בעולם מהמצב - אנחנו ממשיכים לפעול ולעמוד בקצב שנדרש מאיתנו", אמרה. להיפך, ציינה, "יש תמיכה מאוד גדולה".
היא סיפרה על פתרונות מבוססי בינה מלאכותית שעליהם הם עבדו במהלך השנים, והוסיפה כי "לאורך השנים היינו בקשר עם פיליפס, היא חברה מובילה במכשירי אולטרסאונד לב, בעלת נתח שוק משמעותי בעולם. בשלב שפיליפס הציעו לרכוש את DiA היינו עם תשעה אישורי FDA לאינדיקציות שונות בלב. תוך שנה מהרכישה כבר שילבנו שני מוצרים מבוססי AI למכשיר האולטרסאונד של פיליפס שקיים בשוק".
הטכנולוגיה החדשה עוזרת לקרדיולוגים בפענוח תמונות אולטרסאונד לב באמצעות בינה מלאכותית. למעשה, בשל תנועתו המתמדת של הלב ומיקומו העמוק בבית החזה, איכות הפענוח תלויה מאוד בניסיונם של מפעילי ומפענחי האולטרסאונד. אך כעת, אותה טכנולוגיה שפותחה תספק פתרונות תוכנה מבוססי בינה מלאכותית לאולטראסאונד לב.
2 צפייה בגלריה
"בעתיד הרבה מאוד טיפולים יוכלו להתבצע במרפאות מבלי להגיע לביה"ח". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
הטכנולוגיה מדמה באופן אוטומטי את האופן שבו העין האנושית מזהה גבולות ותנועה של הדמיות אולטרסאונד. היא כבר אושרה על ידי מינהל המזון והתרופות האמריקני (FDA) ונמצאת בשימוש בעשרות מדינות ברחבי העולם, בעיקר בתחום הקרדיולוגיה.
גולדמן הסבירה כי התוכנה המבוססת בינה מלאכותית משתלבת במכשיר הקיים של פיליפס. "המכשיר נמכר לחטיבות אקו לב בעולם, ובמהלך הבדיקה כלי ה-AI עובדים ברקע ומספקים באופן אוטומטי נתונים על תפקוד הלב". לדבריה, "בבדיקת אולטרסאונד טיפוסית מסתכלים על הלב ומצלמים בין 80-100 סרטונים ותמונות. הטכנאי עובר על כל אזור ואזור כדי לסרוק את הלב דרך המכשיר, ואז למעשה הוא מקיים מספר מדידות שלאחריהן הקרדיולוג מקבל את סט התמונות עם המדידות, עובר עליהם וכותב את הפענוח שלו.
"במסגרת המכשיר ובמהלך הסריקה, הכלים שלנו עושים אוטומציה לבחירת התמונות האופטימליות שנרכשו, חישוב וזיהוי בעיות בלב בצורה אובייקטיבית ואוטומטית", הוסיפה גולדמן. "בתוכנה האחרונה שהושקה שילבנו כלים משמעותיים שמזהים נתונים על תפקוד חדר שמאל של הלב בצורה אוטומטית באופן אובייקטיבי. כך למעשה, אם יש למשל בעיה בחדר שמאל בלב – ניתן לגלות זאת באופן אוטומטי, ולא להסתמך על פענוח בעין או על מדידות ידניות".
על המשך העבודה בישראל אמרה כי "אנחנו ממשיכים להיות פה זרוע פיתוחית של כלי בינה מלאכותית לאולטרסאונד לב. יש לנו תוכנית עשירה לפיתוחים נוספים, ואנחנו עובדים על מוצרים נוספים לכלי פענוח שיתווספו עם השנים".
אבירם סושרדצילום: אריק סולטןאבירם סושרד, מנכ"ל פיליפס אלקטרוניקס, סיפר כי "DiA חלוצה בתחום הבינה המלאכותית, ופיליפס חלוצה בתחום האולטרסאונד. מדובר על רכישה משמעותית שבעקבותיה הופצה הטכנולוגיה בכל העולם שבסופו של יום, מטרתה לתת מענה טוב, איכותי יותר, מדויק וזול יותר".
לדבריו, "אנחנו עובדים היום חזק על התחום של בינה מלאכותית, ובעתיד הרבה מאוד טיפולים יוכלו להתבצע במרפאות מבלי להגיע לבית החולים. יש למגמה הזאת חשיבות, ואנחנו עובדים על מנת שיהיה ניתן יהיה לבצע מרחוק פעולות בתחום האבחון".
סושרד תיאר כי בבדיקת MRI בעבר, "אדם יכול היה להמתין שעה-שעה וחצי לטובת סריקה של הגוף, אך כיום מדובר בסריקה מהירה ומדויקת יותר". בנוסף, אמר "כיום יש אפשרות לחזות סיכוי להתקפי לב עתידיים באמצעות פיתוחים טכנולוגיים מבוססי בינה מלאכותית. בבדיקות מוח יש אזורים החשודים בשבץ, ואפשר בהחלט לבדוק את האזורים הללו ולזהות דברים בסיסיים אפילו לפני שבץ - שיכולים לסייע לנו בחיזוי.
"כל הפיתוחים הללו, בעתיד הלא רחוק, יאפשרו לבצע בעזרת מחשב את כל תחומי הפענוח, והרופאים יהיו אחראים על הפיקוח", הוסיף סושרד. "כך לרופאים יהיה יותר זמן להעניק למטופל". הוא הוסיף כי יש לישראל חשיבות בעיני פיליפס: "למהנדס הישראלי יש יתרון מול שאר מדינות העולם, למרות שהוא יקר יותר. לכן פיליפס ממשיכה ותמשיך לחפש הזדמנויות בישראל".
ליאור בונפיסצילום: אריק סולטןליאור בונפיס, נשיא פיליפס ישראל, סיפר כי לאורך השנים פיליפס עקבה אחר התפתחותה של DiA. "בשלב הראשון חתמנו על הסכם מסחרי עם החברה, בשלב השני השקענו בה כחלק מסבב גיוס שהיא ביצעה ורק בשלב הבא, כשראינו שיש סיבות מצוינות להאמין שהטכנולוגיה של החברה היא סקיילבילית ותוכל להביא ערך מוסף גדול אם תוטמע במוצרים של פיליפס, החלטנו ללכת על רכישה מלאה של החברה", אמר. "ואכן במהירות שיא של פחות משנה, הפתרונות של DiA כבר מוטמעים במוצרי האולטראסאונד שלנו".
הוא סיכם כי "ישראל, כאומת סטארט-אפ, טומנת בחובה הזדמנויות חדשניות לחברות ענק כמו פיליפס שמחפשות את הטכנולוגיות הבאות. למרכזי הפיתוח הישראליים של חברות אלה יש משמעות מרכזית בבניית הגשר בין התאגידים לאקוסיסטם המקומי בימים כתיקונם, ועל אחת כמה וכמה בתקופה שבה אנו נמצאים".
