כמעט אחד מכל שני שכירים בישראל בכל הסקטורים חווה שחיקה בעבודה ברמה גבוהה, כך לפי סקר עדכני שהוצג בנייר עמדה בכנסת. מומחים מזהירים כי התסמונת הזו - שעלולה לגרום בעיות פיזיות ונפשיות, מכאבי ראש וחוסר תיאבון ועד לדיכאון ולמחלות לב - החריפה בחודשי המלחמה. כבר לפני חמש שנים הגדיר ארגון הבריאות העולמי שחיקה בעבודה כתסמונת, מה שתיאורטית מאפשר לעובדים לתבוע את מעסיקיהם על פגיעה נפשית או גופנית הנובעת מהעומס התעסוקתי.
שחיקה בעבודה לא מתבטאת רק בעייפות. היא מעלה משמעותית בכ-21 אחוזים את הסיכון לחלות במחלה קרדיו-וסקולרית (מחלת לב), הסיכון לעלייה בלחץ הדם מזנק ב-85% ומחקרים שונים אף מצאו קשר ישיר בין עלייה בשעות העבודה להתקפי לב. למרות התחושות והססמנים שרבים מאיתנו חווים, נדמה שאנחנו לא ממש יודעים לשים את האצבע על הבעיה או מעדיפים להדחיק אותה ולהשתמש בציניות כמפלט. אז מה עושים ואיך מתמודדים עם שחיקה בעבודה? קבלו כמה טיפים חשובים בסרטון הבא:
טיפים למניעת שחיקה בעבודה
אז מהי בדיוק שחיקה בעבודה?
"התופעה מאופיינת בלחץ שמשויך לעבודה. זה כולל התשה פיזית ונפשית, תחושות של חוסר יכולת, חוסר חשיבות, חוסר כוח וריקנות", מסבירה ד"ר נעמה ורבין, רופאה תעסוקתית ומנהלת רפואית מחוזית במכבי שירותי בריאות, "יכולות להיות לכך סיבות רבות, בהן חוסר בשליטה וחוסר בהירות בעבודה, חיכוכים עם קולגות, עומס עבודה או מעט מאוד עבודה, חוסר תמיכה בעבודה וחוסר באיזון בין עבודה לחיים האישיים".
ד"ר אורן טנא, מנהל המכון הפסיכיאטרי בבית החולים איכילוב ומנהל מכון מנטליקס לרפואת הנפש, מציין כי "אנחנו חיים בעידן מיוחד מאוד שבו אנחנו נשחקים יותר. במאה ה-19 למשל, אדם ידע פחות או יותר מה הוא יעשה במשך כל חייו, אך המהפכות שהגיעו ברצף נורא מהיר שינו את המצב". לדבריו, "אנחנו חיים בהפצה מתמדת של מידע וגירויים בהמון דרכים מצד אחד, אך מאידך אנחנו בעידן של אי-ודאות כי אנחנו לא באמת יודעים מה יהיה מחר. זה בעצם דבר חדש למוח האנושי.
ד"ר נעמה ורביןצילום: מכבי שירותי בריאות"שחיקה קיימת תמיד ולא רק בעבודה, אלא גם בהרבה מאוד אזורי תפקוד של החיים", הוסיף ד"ר טנא. "לפי התיאוריה המקובלת, השחיקה באה לידי ביטוי בשלושה ממדים, והיא מעבר לתחושת עייפות. הממד הראשון זה תשישות, לאדם פשוט כבר אין כוחות. הממד השני זה ניתוק וציניות, שבו אנשים מפתחים תחושה שלילית למקום העבודה שלהם. הממד השלישי זה תחושה של חוסר יעילות, שבו האדם מרגיש שהוא לא נמצא במקום הנכון ושהוא לא טוב במה שהוא עושה".
ד"ר אורן טנא: "הממד הראשון זה תשישות, לאדם פשוט כבר אין כוחות. הממד השני זה ניתוק וציניות, שבו אנשים מפתחים תחושה שלילית למקום העבודה שלהם. הממד השלישי זה תחושה של חוסר יעילות, שבו האדם מרגיש שהוא לא נמצא במקום הנכון ושהוא לא טוב במה שהוא עושה"
ד"ר אירן דיאמנט, ראש המגמה לפסיכולוגיה תעסוקתית במכללה האקדמית תל אביב-יפו וראש הוועדה לנושא התמודדות עם לחץ ושחיקה במועצה הלאומית לבריאות העובד, מציינת כי ארגון הבריאות העולמי מגדיר את השחיקה בעבודה כ"סינדרום תחלואה": "יש להחלטה הזאת משמעויות אבחוניות ומשפטיות. התופעה גובה מחיר כבד מאוד ברמת הפרט - האדם שהבריאות שלו ואיכות החיים שלו נפגעים - וגם ברמת הארגון שמפסיד עובדים או מקבל מהם תפוקה פחות טובה.
ד"ר אורן טנאצילום: טל גבעוני"הדבר הזה עולה למשק כסף רב, ולפני שנה וחצי יצא תקן בינלאומי שמכוון ארגונים לאחריות ישירה על קידום בריאות נפשית של העובדים", הוסיפה ד"ר דיאמנט. "כלומר, האחריות לא על העובד - אלא קודם כל על הארגון, שצריך לדאוג להוריד עומסים ולהפחית גורמי לחץ. יש לזה כאמור גם השלכות משפטיות, כי היום ארגונים שיעבדו בהתאם לתקן יהיו מוגנים יותר מבחינה משפטית על תחלואה של עובדים שקשורה לשחיקה. זה בעצם לא רק עניין של אידיאולוגיה, אלא גם עניין כלכלי ומשפטי".
עוד ציינה ד"ר דיאמנט, שהגישה לכנסת נייר עמדה בנושא שחיקה בעבודה, כי "הסקרים האחרונים בישראל מצאו שקרוב ל-50 אחוזים מהשכירים בכל הסקטורים חווים שחיקה ברמה גבוהה. נתון מדאיג שמצאנו בסקר שערכנו בנושא מצא שבזמן המלחמה רמת השחיקה עלתה באופן משמעותי. לפי התחזיות של אנשי המקצוע, בתום המלחמה תהיה עלייה משמעותית נוספת בשחיקה, וזה יהיה אחד מהאתגרים הגדולים שהמשק ייאלץ להתמודד איתם".
ד"ר ליאת ברזילי-יוסףצילום: דוברות מרכז רפואי מאיר מקבוצת כלליתד"ר ליאת ברזילי-יוסף, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה ומנהלת השירות לטיפול בהשמנה במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, מסבירה ששחיקה בעבודה מחמירה בגלל השינויים הרבים שעובר העולם לצד השינויים המעטים יותר שאנחנו עוברים כבני אדם, "העולם התקדם מאוד, הטכנולוגיה השתנתה והדרישות עלו וגרמו לעומס רב, אך בני האדם לא ממש השתנו. העולם בעצם מעמיד בפנינו אתגרים ועומס רב, לצד המון אי-ודאות, תנודתיות ומורכבויות - וזו קרקע פורייה להתנגשות אצל האדם שירגיש שחיקה.
"האדם מרגיש שהוא לא יכול לעמוד בקצב ולא מצליח לתת מענה לדרישות, ואז הוא ירגיש תשוש רגשית - ושהוא לא מסוגל יותר", הוסיפה ד"ר ברזילי-יוסף. "בשנים הבאות ייתכן שהמצב אף יחמיר, לאור העובדה שהטכנולוגיה ממשיכה להתקדם, אך בני האדם לא עומדים בקצב".
איך נאבחן את התסמונת?
ד"ר דיאמנט אומרת כי "השחיקה בעבודה מלווה בתופעות של ירידה במוטיבציה ובהנאה, תופעות של אובדן כוחות ומשאבים, תחושת התרוקנות ואף חוסר ערך". לדבריה, "ניתן לשים לב לתסמונת אם אדם מרגיש שהוא קם בבוקר ולא מסוגל להרים את עצמו לעוד יום עבודה, ובסוף היום הוא חש תשישות גבוהה והתרוקנות משאבים מוחלטת. בנוסף, הוא מרגיש חוסר ערך בעבודה, חסר מוטיבציה, ריחוק וניכור כלפי העבודה - ובעיקר תשישות, אך לא מהסוג של 'לא ישנתי טוב בלילה'".
ד"ר אירן דיאמנט"כמובן שיש גם סימפטומים התנהגותיים ופיזיולוגיים, כמו חולשה, עייפות, קושי לפעול וקושי לשמור על ריכוז, אלו גם יכולים להעיד על התסמונת", אמרה ד"ר דיאמנט. "בסופו של דבר הסימפטומים קצת דומים לתופעות אחרות כמו דיכאון, לכן חשוב להיעזר באנשי מקצוע".
ד"ר ליעז זילברמן, מנהלת היחידה לאי-ספיקת לב במערך הקרדיולוגי במרכז רפואי מאיר מקבוצת כללית, אומרת כי "אדם החווה שחיקה בעבודה עלול להרגיש תשישות נפשית, פיזית וקוגניטיבית, והרבה פעמים גם ניכור כלפי מקום העבודה ותחושת חוסר ערך בנוגע לדברים שבהם הוא מתעסק".
ד"ר ליעז זילברמןצילום: דוברות מרכז רפואי מאיר מקבוצת כלליתד"ר ורבין ממכבי מסבירה כי "לא מדובר באבחנה רפואית קלאסית, והיא מתבססת על מצבור של תסמינים שונים". לדבריה, "קשה לחזות מי יחווה שחיקה בעבודה. זה תלוי בחוויות עבר במקומות עבודה ובמידה מסוימת גם באישיות האדם. שני אנשים שונים יכולים לעבוד באותה עבודה בדיוק, אחד יחווה שחיקה והאחר לא".
ד"ר נעמה ורבין: "לא מדובר באבחנה רפואית קלאסית, והיא מתבססת על מצבור של תסמינים שונים. קשה לחזות מי יחווה שחיקה בעבודה. זה תלוי בחוויות עבר במקומות עבודה ובמידה מסוימת גם באישיות האדם. שני אנשים שונים יכולים לעבוד באותה עבודה בדיוק, אחד יחווה שחיקה והאחר לא"
בריטני האנט, ראש תחום איכות, חדשנות ומחקר במרכז בריאות הנפש ב"קליניקה של האלפים" (Clinic Les Alpes) ומנהלת מרכז ההבראה שבשווייץ שבו מטפלים בין היתר בנפגעי שחיקה בעבודה, מסבירה שכדי לזהות את תמרורי האזהרה הראשונים לתסמונת, עוד בטרם התפתחותה, ניתן לעקוב אחר "12 שלבי השחיקה" הבאים: שאפתנות כפייתית (אני חייב להוכיח את עצמי), עבודה קשה יותר (אני חייבת לעשות יותר), הזנחת צרכים (אין לי זמן לזה), הימנעות מקונפליקט (שום דבר לא בסדר), שינוי ערכים (זה יותר חשוב), הכחשת בעיות (הבעיה היא אחרים), נסיגה (אני צריך זמן לבד), לגבי אחרים (אני בסדר, תפסיק לדאוג), דה-פרסונליזציה (אני רק צריך לעבור את היום), תחושת ריקנות (אני כבר לא מרגיש הרבה), דיכאון (שום דבר לא באמת משנה) והשלב הסופי - שחיקה (אני לא יכול להמשיך).
6 צפייה בגלריה
"אנשים שחוקים עלולים להתפתות לאלכוהול וסמים כדי להתמודד עם הלחץ". הקליניקה של האלפים בשוויץ
(צילום: יח"צ הקליניקה של האלפים)
האנט הוסיפה כי "התסמינים הפופולריים של אלו שסובלים משחיקה בעבודה הם תסכול וחוסר סבלנות. גם הקשרים הקרובים שלהם ייפגעו והם יתרחקו ממשפחה וחברים - ואף יבודדו את עצמם כדי להתמקד יותר בעבודה". לדבריה, "האדם מתחיל להתנתק מעצמו ומאחרים ברמה הרגשית. הוא לא מצליח לראות את עצמו או את מערכות היחסים שלו - והוא מתחיל לעבוד כל יום על 'טייס אוטומטי'.
בריטני האנטצילום: יח"צ הקלינקה של האלפים"הוא יכול להתחיל להרגיש יותר ויותר ריק מבפנים, והוא יחוש ירידה בתחושת המוטיבציה, האמביציה והדחף", אמרה האנט. "בשלב זה אנשים פגיעים מאוד ועלולים להתפתות לשימוש בחומרים ממכרים, כמו אלכוהול וסמים, על מנת להתמודד עם הלחץ, או אפילו פשוט כדי 'להרגיש משהו'".
ד"ר ליאת ברזילי-יוסף: "מדובר באבחנה קלינית ויש רשימה של סימנים כמו תשישות, עייפות, בעיות שינה, תחושת ריקנות, חוסר אונים, חוסר תקווה ומצב רוח ירוד. עם זאת, יש סימנים כמו ציניות, חוסר שקט, כעס ורגזנות"
ד"ר ברזילי-יוסף אומרת כי "תשישות רגשית, דה-פרסונליזציה וירידה בתחושת המסוגלות העצמית די מגדירים את התופעה. מדובר באבחנה קלינית ויש רשימה של סימנים כמו תשישות, עייפות, בעיות שינה, תחושת ריקנות, חוסר אונים, חוסר תקווה ומצב רוח ירוד. עם זאת, יש סימנים כמו ציניות, חוסר שקט, כעס ורגזנות". היא הוסיפה: "ניתן להבחין בשחיקה גם בהתבוננות מהצד כיוון שיש ירידה בתפוקה, העובדים לא מרגישים מחויבים לעבודתם ועלולה להיות להם נטייה לאחר או להיעדר".
איך נדע שאנחנו חווים שחיקה?
ד"ר טנא מבהיר כי "המינוח המקצועי של שחיקה מדבר על משהו כרוני ולא תקופתי". לדבריו, "ברור שכולנו חווים בעבודה תקופות עמוסות, אך השאלה היא איך אנחנו מנהלים אותן ועד כמה זה הופך למשהו כרוני. יש אנשים שרגילים לעבוד בעומס מטלות רב מאוד, ולא יחוו שחיקה, ויש אנשים שזה פחות יתאים להם".
ד"ר ורבין אומרת כי "יש רשימה של שאלות מכוונות שאם עונים עליהן בחיוב ניתן להניח שמדובר בשחיקה בעבודה". עם זאת, הבהירה כי "זו כמובן לא האבחנה ויש להיוועץ עם אנשי מקצוע. התסמינים הרבה פעמים מזכירים תסמיני דיכאון - לכן יש חשיבות לפנות לגורם רפואי על מנת לעשות הערכה".
6 צפייה בגלריה
"שחיקה גורמת לחוסר אנרגיה ומשאבים, ומובילה לתחושת התרוקנות וצורך להימנע מאינטראקציה". אילוסטרציה
(צילום: shutterstock)
"אלו השאלות: האם אתה תוהה לגבי הערך של עבודתך? האם אתה נאלץ לגרור את עצמך לעבודה וקשה לך להתחיל את העבודה עצמה? האם אתה מרגיש שהזיזו אותך הצידה מהעבודה ומהאנשים שעובדים איתך? ממדרים אותך? האם אבדה הסבלנות לקולגות וללקוחות בעבודה? האם ישנה תחושה של חוסר אנרגיה לביצוע העבודה? האם ישנו קושי להתרכז בעבודה? האם תחושת הסיפוק מעבודתך ירדה? האם יש ספקות אצלך לגבי היכולות שלך בעבודה? האם ישנה עלייה בצריכת אלכוהול, סמים או אוכל על מנת להרגיש תחושה טובה יותר? האם הרגלי השינה השתנו? והאם ישנם כאבי ראש, שלשולים או כאבי בטן בלי סיבה רפואית?".
ד"ר ברזילי-יוסף ציינה כי אדם שעובד קשה אבל מרגיש סיפוק ושמח להגיע לעבודה יכול לחוות עייפות וקושי אבל זו לא שחיקה. כדי לאבחן שחיקה, "צריך לראות שהאדם לא סתם עובד קשה, אלא הוא חסר אנרגיה ומשאבים, מרגיש מרוקן לגמרי, מרגיש צורך להימנע מאינטראקציה - ומרגיש שלמרות העבודה הקשה הוא לא מעריך את עצמו".
ד"ר דיאמנט הוסיפה כי "השחיקה מדברת על טווח של שישה חודשים בתור קריטריון מסוים של זמן התמשכות של תופעה. זו לא תשישות של 'לא ישנתי טוב בלילה' או 'היה לי שבוע קשה', אלא תחושה שמרגישים בכל יום במשך חצי שנה. אז ייתכן שאתה סובל משחיקה". לדבריה, "כדי שזה יוגדר כשחיקה תעסוקתית זה צריך להיות משויך לגורם התעסוקתי. אם אדם מרגיש ירוד, בלי מצב רוח או אנרגיה, אבל זה נובע מדברים אחרים אז זה כנראה לא שחיקה תעסוקתית, שצריכה להיות קשורה לחוויות שאתה חווה בעבודה באופן מתמיד".
היא מציינת כמה גורמי סיכון אפשריים לתסמונת: "אם אדם מרגיש שמצפים ממנו ליותר מדי, שהוא עובד יותר מדי, שהוא זמין בבית אחרי שעות עבודה, שהוא ממלא תפקיד של עוד אנשים בלי הגדרה, שלא נותנים לו לשלוט בעבודה שלו, שהוא עובד בלחץ זמן גדול - אלו גורמי סיכון".
זינוק במחלות לב בגלל שחיקה בעבודה
מעבר לתשישות הנגרמת לעובד, ד"ר זילברמן הבהירה כי "שחיקה מובילה לירידה מתמשכת במשאבים האישיים - והיא הולכת ומחריפה עם הזמן כך שאדם מתקשה לצאת ממנה. לשחיקה עלולות להיות השלכות שונות ומסוכנות על הבריאות. הן כוללות עומס מצטבר (אלוסטטי) שהגוף משלם לצורך שמירה על 'פיזיולוגיית חירום' לאורך זמן, שינויים במבנה ותפקוד המוח, דיכוי חיסוני, ומחלות לב וכלי דם.
"בסקירה מקיפה של כ-30 מחקרים, שחיקה בעבודה העלתה משמעותית בכ-21 אחוזים את הסיכון לחלות במחלה קרדיו-וסקולרית כלשהי, כאשר המשמעותי ביותר היה הסיכון לעלייה בלחץ הדם (85%), ובאשפוזים בשל בעיה קרדיו-וסקולרית", הוסיפה ד"ר זילברמן. "הסיכון להתפתחות מחלה כלילית, תעוקת חזה או אוטם בשריר הלב היה משמעותי, אך רק בחלק מהמחקרים".
6 צפייה בגלריה
"מחקר ביפן מצא: שכיחות התקפי לב עלתה ביחס ישיר לעליית שעות העבודה". אילוסטרציה
(צילום: Shutterstock)
היא ציינה כי מחקרים רבים בנושא בחנו גברים עובדים ביפן, שם ניכרת שחיקה משמעותית בעבודה בעיקר בשל עומס ושעות עבודה רבות, וציינה: "השכיחות למקרים של התקפי לב עלתה ביחס ישיר לעלייה במספר שעות העבודה ביום. בנוסף, ראו קשר ישיר בין שחיקה נפשית בעבודה ולחץ בעבודה לעלייה ברמת השומנים בדם של כולסטרול, טריגליצרידים והתפתחות של סוכרת.
ד"ר ליעז זילברמן: "השכיחות למקרים של התקפי לב עלתה ביחס ישיר לעלייה במספר שעות העבודה ביום. בנוסף, ראו קשר ישיר בין שחיקה נפשית בעבודה ולחץ בעבודה לעלייה ברמת השומנים בדם של כולסטרול, טריגליצרידים והתפתחות של סוכרת"
"כל אלה מצטרפים לאכילה לא מאוזנת, שכוללת בין היתר מזון מהיר, מיעוט בביצוע פעילות גופנית סדירה ואף צריכה מופרזת של אלכוהול, המהווים גם הם גורמי סיכון להתפתחות מחלות לב", אמרה ד"ר זילברמן. "כחלק מתסמיני לחץ קשה בעבודה חשוב לציין את תסמונת הלב השבור (תסמונת ע"ש טקצובו) שניכרת עלייה בשכיחותה בשנים האחרונות גם בישראל, לא רק לנוכח לחץ בעבודה - אלא גם כתוצאה מלחץ נפשי רב סביב אירועי המלחמה.
"התסמונת מדמה תסמינים של התקף לב, אך בעוד שבהתקף לב יש חסימה של עורק לבבי שדורשת פתיחה בצנתור, הרי שבתסמונת הלב השבור עורקי הלב תקינים. לרוב היא מלווה בפגיעה בתפקוד הלב, ויכולה אף לגרום לסיבוכים קשים כמו אי-ספיקת לב ותמותה. אך ברוב המכריע של המקרים תפקוד הלב מתאושש במלואו לאחר זמן קצר עם טיפול מתאים".
ד"ר ברזילי-יוסף אומרת כי "שחיקה יכולה לגרום להרבה בעיות נפשיות, מהידרדרות לדיכאון, חרדה, אובדנות ובעיות פסיכיאטריות מורכבות". ד"ר דיאמנט מוסיפה: "השחיקה מקדמת מאוד תהליכים של דיכאון, פגיעה בערך עצמי, פגיעה בשינה ובתפקוד המשפחתי. האדם מועד לסוג של 'ספירלת אובדן' שתחומים נוספים נדבקים באובדן המשאבים והוא פתאום נהיה הורה או בן זוג פחות טוב ואין לו זמן או משאבים להשקיע בבריאות או בתחביבים. שחיקה תעסוקתית אף פעם לא תישאר רק בהקשר של עבודה - והיא תמיד תשפיע על תחומים נוספים בחיים".
הטיפים: הציבו גבולות, הקפידו על שינה
ד"ר טנא ציין כי "לאחר תקופת הקורונה חל שינוי מסוים, ויותר ויותר חברות הבינו כי עליהן להבטיח לעובדים שלהם סביבה מיטיבה ולא שוחקת". לדבריו, "אם בעבר מנהלים סברו שעובד שחוק הוא עובד חלש וזה בסדר, היום ברור שזה לא נכון ועובד שחוק מעיד לרוב על סביבת עבודה רעילה - שמשפיעה על כל מקום העבודה".
הטיפים של ד"ר טנא להתמודדות נכונה:
- מילוי שישה צורכי יסוד פסיכולוגיים:
1. אוטונומיה: תחושה שיש לי עצמאות וחופש פעולה לעשות ולייצר.
2. תחושת שייכות: על הארגון לפתח תחושת שייכות, שהעובד ירגיש שהוא לא לבד, שהוא ירגיש שייך למשהו גדול יותר.
3. תחושת מסוגלות: שהעובד מסוגל לעשות, שאפשר לסמוך עליו.
4. חיוביות: זה אמנם נשמע בסיסי - אבל זה חשוב מאוד. להפוך את מקום העבודה לחיובי, להתעניין בעובד, לשאול לשלומו, להגיד לו משהו נחמד.
5. הוגנות: להקפיד על הוגנות במקום העבודה, בין היתר בין העובד לקולגות שלו.
6. ערכים משותפים: לעובד יהיה קשה להיות בארגון בעל ערכים מנוגדים לשלו, לכן רצוי לכנס את העובדים סביב ערכים משותפים - כי אז הם ירגישו משמעות הרבה יותר גדולה.
- שמירה על גבולות בין הבית לעבודה: לכולנו יש מייל במכשיר הנייד ואנחנו עובדים מחוץ לשעות המוגדרות, אך חשוב לשמור על גבולות ברורים.
- להקדיש זמן לעצמנו: חשוב להקדיש זמן שבו העובד יוצא מהטירוף של העבודה, ומביט בתשומת לב ובקשב על סביבתו.
- ללמוד לשחרר: הרבה פעמים אנחנו אומרים שצריך ללמוד לשחרר אבל מתכוונים למשהו מהעבר, אך אנחנו צריכים ללמוד לשחרר גם את העתיד. עלינו להבין שאנחנו חיים בעידן של אי-ודאות, אבל שיש לכך גם יתרונות. אם נבין שאנחנו נסחפים בזרם שיש לנו שליטה מסוימת בו, במקום להילחם בו כל הזמן, זה יכול לעזור לנו בכך של נחווה שחיקה מהמאבק המתמיד.
הטיפים של ד"ר ברזילי-יוסף להתמודדות נכונה:
- תרבות ארגונית תקינה במקום העבודה - שמכבדת את העובד ושומעת אותו, תמנע מצבים של שחיקה בקרב עובדיה. מקום כזה יקפיד שאנשים יקחו חופשות, יקפיד על שעות עבודה ויקפיד על שיחות עם העובדים. גם למנהל הישיר יש השפעה חשובה על העובד.
- איזון בין בית לעבודה: לכבד את שעות הפנאי מעבר לעבודה - ולדאוג לשמור זמן למשפחה. שלא נרגיש שאנחנו נסחטים עד תום בעבודה.
- פיתוח עצמי: העצמה מקצועית ופיתוח אישי.
- שמירה על חוסן: החוסן מתחיל במעגלים, החל מהאדם שדואג לעצמו לחברים, תחביבים, משפחה והבריאות שלו, ועד המעגלים הרחבים יותר כמו המנהלים שדואגים והתרבות הארגונית.
גם ד"ר דיאמנט הדגישה כי "חשוב קודם כל להכיר בבעיה", והוסיפה: "שחיקה היא תופעה חמקמקה, בעיקר אצל וורקוהוליסטים - שהעבודה מרכזית בחיים שלהם - ואנשים שחושבים שזה נורמלי. אנחנו מוצאים בסקרים שאנשים אומרים שרוב העובדים סביבם שחוקים, וזה מראה שבעצם התרגלנו לזה שכולם חיים ככה וזה נורמלי להרגיש על הקצה, שנגמרו המשאבים. זה תחושה של נורמליזציה לדבר מאוד חריג".
הטיפים של ד"ר דיאמנט להתמודדות נכונה:
- הדבר החשוב הראשון זה להבין שגם אם כולם חווים את זה - זה לא נכון וזו בעיה, לא אמורים להרגיש ככה ולא אמורים לשלם מחיר כזה. לכן, התובנה וההכרה בבעיה היא שלב מאוד קריטי. לפעמים אנשים גם לא יודעים להגיד שחיקה, הם יספרו על כאבי צוואר, מיגרנות ועייפות, כי הם לא מנסים לתת שיוך ופרשנות דרך דברים אחרים שיותר לגיטימיים - אבל היכולות להגיד שאני שחוק זה מאוד חשוב. לפעמים צריך עזרה של מישהו מבחוץ שישקף את זה.
- הקפידו לשים גבולות
- רכשו כלים של הפרדה בין תחומי חיים כמו בית ועבודה
- תלמדו להגיד "לא", אל תסכימו לקבל עומס מוגזם ותשמרו על מינון נכון.
- תבקשו לעצב את העבודה בצורה אחרת שתתאים לכם
- קחו פסקי זמן: הפסקות במהלך היום וחופשות כדי "להחלים מהעומס".
ד"ר זילברמן הדגישה כי "עבור כל אדם יש דברים שונים שעושים טוב, ולכן יכולה להיות שונות בין אנשים בנוגע לגורמים שבהם עושים שימוש כדי למנוע שחיקה". לדבריה, "חשוב להיות קשובים למה שמתאים לנו ולטפל בשחיקה כמה שיותר מהר, כי אם לא נתייחס אליה - היא יכולה להחריף".
הטיפים של ד"ר זילברמן להתמודדות נכונה:
- הקפידו על פעילות גופנית מסודרת
- שמרו על תזונה בריאה
- הימנעו מעישון
- הפחיתו בצריכת אלכוהול
- הקפדה על שינה טובה
הטיפים של ד"ר ורבין להתמודדות נכונה:
- לדבר עם המעסיק על התחושות ועל הדברים שחסרים או מפריעים בעבודה, ולנסות לבנות יחד תוכנית פעולה של שינוי. להציב יעדים ומטרות ריאליים לביצוע. גם גיוון בעבודה ובמשימות יכול לסייע. במידה ואין סיכוי לשינוי במקום העבודה הנוכחי, אז גם לקיחת החלטה על שינוי מקום העבודה או סוג העבודה היא פתרון.
- בקש עזרה מהסביבה, קולגות, בני משפחה וחברים. תחושת השייכות והשיתוף מסייעת, התחושה שאנחנו לא לבד. אם במקום העבודה יש תוכנית מסייעת לעובדים אז לפנות אליה.
- ביצוע פעילות גופנית המשלבת פעילות מרגיעה, כמו יוגה, מדיטציה, נשימות וכל פעילות שמפחיתה סטרס. כל פעילות גופנית באופן קבוע מסייעת.
- הקפדה על שינה
- מיינדפולנס
