(צילום: אורי דוידוביץ, נדב אבס)
עלייה בצריכת נוגדי דיכאון וחומרי הרגעה בישראל: הסתדרות הרוקחים מפרסמת נתונים ומדווחת על עלייה של 25% בצריכת תרופות שקשורות בהרגעה ושיכוך חרדה בישראל. נתון זה מצטרף לרשימת מחקרים וסקרים התומכים שסברה שלמשבר הקורונה השלכות קשות על בריאות הנפש.
"אנחנו בהחלט רואים עלייה באנשים שפונים לקבל עזרה נפשית בצורת תרופות מתחילת מגפת הקורונה ועד היום", מספר באולפן ynet יו"ר הסתדרות הרוקחים, דוד פפו. "מדובר לא רק בתרופות הרגעה אלא גם תרופות נוגדות חרדה, תרופות לשינה וגם תכשירים על בסיס טבעי שלא מצריכים מרשם רופא".
"קיים חשש ממחסור בתרופות", מסביר פפו. "אנשים מצטיידים מעבר לכמות הרגילה. משרד הבריאות בעצמו התריע שעלול להיווצר מחסור בתרופות והמליץ להצטייד. הוא גם הורה ליבואנים וליצרנים להגדיל את המלאים שלהם. בנוסף, אין ספק שהאווירה, הדכדוך וכל מה שעובר על הציבור בתקופה הזו - משפיעים גם הם. מי שהיה על הסף, חצה אותו ומי שהיו לו נדודי שנה, זה התגבר אצלו".
פפו מסביר כי קיימת למעשה עלייה בכמות הישראלים שסובלים מחרדה ודיכאון, לפי נתוני המרשמים. "מבלי להיות פסיכיאטר ומבלי שיש לי תמונה ארצית כוללת, קיימת הרגשה של עצבות בקרב הציבור".
ד"ר גלית קאופמן, ראש מחוז צפון בקופת חולים מכבי, מצטרפת לדבריו של פפו ומסבירה כי את העלייה בסובלים מדיכאון וחרדה ניתן לראות גם בטיפול בקהילה. "אנחנו רואים וחווים בקהילה יותר אנשים שנמצאים בדיכאון וחרדה קיומית, חרדה חברתית, בדידות", לדבריה.
היא מסבירה כי המצב קשה יותר בקרב קשישים ובקרב המרותקים לביתם מהחשש לחלות במחלת קורונה קשה. "אם אנחנו לא נערך, אפילו כמשפחה, לעזור לאוכלוסייה הזאת, לתקשר איתם ולתמוך בהם, זה יהיה מאוד קשה. יש הרבה כאלה שאין להם את התמיכה המשפחתית. גם אנחנו כקהילה נערכים מאוד לטפל בתחלואה הזו שנקראת בדידות, דיכאון וחרדה. מדובר בתחלואה לכל דבר".
משבר הקורונה: ההשלכות הקשות על נפש האדם
מוקדם יותר החודש התראיין באולפן ynet פרופ' יוסי לוי-בלז, ראש המרכז לחקר האובדנות במכללת רופין, והסביר כי תחושת הבדידות ואי-הוודאות וחוסר היציבות הכלכלית, המתלווים לתקופה האחרונה, משפיעים על המצוקה הנפשית בציבור. "אחרי ירידה בשיעורי האובדנות בחודשי מרץ ואפריל - עכשיו יש עלייה ברמת המצוקה והכאב הנפשי. אנחנו צריכים לזהות ולפעול. תחושת הבדידות היא גורם סיכון מרכזי, ואנחנו כקהילה צריכים להושיט יד לאנשים שנמצאים במצוקה".
בעמותת ער"ן נרשמה עלייה משמעותית של פניות מאז פרוץ המגפה, ובהן גם פונים רבים בעלי מחשבות אובדניות. "הפרופיל של "המתקשר החדש", כפי שאנחנו קוראים לו, מאז משבר הקורונה, הוא כזה שהמרכיב הכלכלי מאוד חזק בו", הסביר דוד קורן, מנכ"ל עמותת ער"ן. לדבריו, הפונים הם מכלל המגזרים, אולם חלק ניכר מהם מספרים על מצוקה כלכלית: "רבים מהפונים הם מובטלים או כאלה שהוצאו לחל"ת ונמצאים באי ודאות לגבי העתיד הקרוב והרחוק, אחרים סובלים מבעיות כלכליות כבדות ומביעים לעיתים גם מחשבות אובדניות".
גם בעולם נרשמה עלייה בצריכת תרופות נוגדות דיכאון. כבר בחודש יוני פרסמו חברות התרופות בארצות הברית ובאירופה על מחסור בתרופות נוגדות דיכאון. זאת בעקבות הגידול במספר המרשמים שנמסרים לטיפול בחרדות, דיכאון ונדודי שינה.
נתונים אחרונים שפורסמו החודש בכתב העת JAMA לרפואה, חשפו את התוצאות הנפשיות של משבר הקורונה בארצות הברית והראו עלייה מדאיגה בשיעור הדיווחים על תסמיני דיכאון. ממצאים קודמים הראו שאחד מכל 4 אמריקנים שוקל לשים קץ לחייו עקב המשבר.
במאמר האחרון, החוקרים מבית הספר לבריאות הציבור באוניברסיטת בוסטון אספו נתונים מ-5,065 משיבים בסקר שנערך לפני מגפת הקורונה, והשוו אותם לנתונים מסקר שכלל 1,441 משיבים שנערך לאחר פרוץ מגפת הקורונה, החל בחודש מרץ האחרון.
החוקרים מצאו כי פי 3 אמריקנים עמדו בקריטריונים לאבחון דיכאון במהלך מגפת הקורונה, בהשוואה לנסקרים מלפני פרוץ המגפה. הסקר הראה כי לפני משבר הקורונה 8.5% מהמשיבים התאימו לתסמיני דיכאון שכללו חוסר תקווה, אובדן עניין בדברים משמחים, רמת אנרגיה נמוכה, בעיות ריכוז או מחשבות אובדניות. שיעור זה עלה ליותר מ-28% אחרי פרוץ המגפה.
בפילוח חומרת התסמינים, עלה כי חלה עלייה של יותר מפי 2 בשיעור הנסקרים שדיווחו על תסמיני דיכאון בינוניים, חמורים או קשים. הממצאים הראו כי נשים רווקות היו בעלות סיכוי גבוה יותר לסבול מתסמיני דיכאון, בהשוואה לגברים, או לנשים נשואות.
במקרה שאדם בסביבתכם נמצא במשבר ועלול להיות אובדני, אל תהססו - עודדו אותו לפנות לעזרה מקצועית והדגישו את חשיבות פנייה זו. נסו לסייע לו לפנות לאנשי מקצוע בקהילה או לגורמי תמיכה ארציים:
ער"ן - עזרה ראשונה נפשית או בטלפון 1201
סה״ר - סיוע והקשבה ברשת
סיוע למשפחות שיקיריהן התאבדו - עמותת "בשביל החיים" - 03-7487771
