ירידה במשקל וסיבוכים כתוצאה מהיגיינה ירודה. אלו רק חלק מהתסמינים וההשלכות שאובחנו בקרב 26 השבים והשבות משבי חמאס שטופלו במרכז לרפואת ילדים שניידר לאחר שחזרו משבי חמאס בסוף חודש נובמבר 2023 במסגרת עסקת החטופים הראשונה. הממצאים החמורים פורסמו בכתב העת הבינלאומי Acta Paediatrica.
במסגרת העסקה שוחררו 80 ישראלים, ישראלי נוסף בעל אזרחות רוסית ו-24 חטופים בעלי אזרחות זרה (23 תאילנדים ופיליפיני אחד). המחקר התמקד ב-19 הילדים ובעוד שבע נשים בגילים 34 עד 78 שאושפזו בבית החולים לאחר שובן מהרצועה. בקרב 15 מתוך 26 השבים ארצה נרשם אובדן משקל משמעותי. החטופים, כפי שעולה מהמחקר, סיפרו כי התזונה שלהם בשבי התבססה בעיקר על אורז ולחם לבן וללא ירקות. אובדן המשקל המשמעותי יותר נרשם בקרב הנשים המבוגרות שבמקרים מסוימים הגיע ליותר מ-14 אחוזים ממשקלן. שמונה ילדים איבדו משקל בטווח של 4.7 עד 10.6 אחוזים. מנגד, ילדים מתחת לגיל 8 לא רשמו אובדן משקל משמעותי.
על פי החוקרים, לאחר הגעת החטופים ארצה הם אובחנו עם טראומה פסיכולוגית וסיבוכים של היגיינה ירודה ופציעות מרסיסים בעת המתקפה. בדיקות המעבדה שבוצעו בדם ובצואה הצביעו על זיהומים כתוצאה מהתנאים בהם הוחזקו בשבי. עוד עולה מהמחקר כי שישה חטופים, מהם חמישה ילדים, התמודדו עם עקיצות חרקים והשלכות על העור כתוצאה מכך. שישה מטופלים סבלו מכיני ראש באופן חמור שדרש טיפולים תרופתיים מרובים וגזירת השיער. בנוסף, מחלת האסתמה החריפה אצל ארבעה ילדים עם היסטוריה של המחלה, ונזקקו לטיפול תכוף באינהלציה.
11 מטופלים דיווחו על לפחות אפיזודה אחת של שלשול חריף במהלך השבי. בדיקות צואה גילו מגוון פתוגנים במערכת העיכול, כולל זנים שונים של חיידקי אי-קולי, קמפילובקטר וסלמונלה. שלושה ילדים (בגילי שנתיים עד ארבע) חוו מחלות חום במהלך השבי, ללא הערכה או טיפול רפואי מעבר לתרופות להורדת חום. המחקר גם מצא שיעור גבוה של נוגדנים חיוביים לטיפוס מוריני וקדחת קיו (Q fever) בקרב מטופלים א-סימפטומטיים. החוקרים משערים כי ממצאים אלה עשויים להיות מוסברים על ידי זיהומים קלים במהלך תקופת השבי.
מנהלת שניידר סיפרה על קליטת החטופים. ארכיון
נראה שהממצא המשמעותי ביותר נוגע דווקא למצבם הנפשי של החטופים. על פי הנתונים, חלקם התמודדו עם סיוטים לאחר שובם ארצה. כל המטופלים עברו הערכה נפשית וקיבלו תמיכה פסיכולוגית וסוציאלית במהלך שהותם בבית החולים. הם דיווחו על טרור פסיכולוגי, כולל בידוד, הפחדה, הגבלת מזון ומים והתעללות נפשית. ילדים צעירים (מתחת לגיל 7) הפגינו דפוסי התנהגות כנועים, חלקם כאמור סבלו מסיוטים חוזרים, ונצפתה נטייה לדבר בלחש.
"ההיבטים המטרידים ביותר שחווינו כצוות רפואי בקרב השבים הם אלו הנפשיים", אמרה ד"ר נועה זיו, רופאה בכירה משניידר שטיפלה בשבים. "יש צורך במעקב ארוך טווח כדי להבין את ההשלכות הרפואיות והפסיכולוגיות של השבי". מתוך כל הישראלים שחזרו ארצה – 19 היו ילדים עד גיל 18 ורובם טופלו בשניידר.
"הממצאים שתוארו במחקר מגוונים ודורשים התייחסות של צוות מולטי-דיספלינרי", הוסיפה ד"ר זיו. "חשוב לזכור כי מדובר בממצאים שנוגעים לתקופה המיידית שלאחר השבי, ואינם מקיפים את המעקב הנדרש ואת ההשלכות לאורך זמן. ניתן לומר שההיבטים המטרידים ביותר שחווינו כצוות רפואי בקרב השבים הם אלו הנפשיים. ראינו בעיקר עצבות גדולה וטראומה פסיכולוגית. על אף השמחה הגדולה וההקלה העצומה שבשיחרור, השבים חוו קשיים משמעותיים במהלך המתקפה והשבי, ורבים מהם היו עדים לזוועות כגון רצח וחטיפת יקיריהם".
ד"ר נועה זיוצילום: דוברות שניידרלדברי ד"ר זיו, יש צורך במעקב ארוך טווח כדי להבין את ההשלכות הרפואיות והפסיכולוגיות של השבי, "ילדים אינם צריכים להתמודד עם דברים מהסוג הזה, גם לא בסיוטים הכי גדולים שלהם. אנו מתפללים לשובם של יתר החטופים ומקווים שתהיה לנו ההזדמנות לפתוח את מחלקת השבים שלנו פעם נוספת".
מנהלת בית החולים שניידר, ד"ר אפרת ברון-הרלב, ציינה כי "מחקר זה מספק תובנות קריטיות לגבי צורכי הבריאות המיידיים של חטופים עם שובם. הוא מדגיש את הצורך בגישה רב-תחומית בטיפול במקרים מורכבים אלה".
פרופ' סילבנה פניג, מנהלת המחלקה לפסיכיאטריה של הילד והמתבגר במרכז שניידר, אמרה במחקר: "ההשלכות הנפשיות של שבי וחטיפה הן עמוקות ומורכבות. מה שראינו בימים הראשונים לאחר השחרור הוא רק קצה הקרחון. יידרש מעקב וטיפול ארוכי טווח כדי לסייע למשוחררים להתמודד עם הטראומה שחוו".
