"מה שלומי? בוא נגיד שיכול להיות יותר טוב": אומרת הבוקר (א') לאולפן ynet הילה רחמים (37) מקריית מלאכי. "אני מרגישה נורא-נורא מבוגרת, כמו בת 80: כאבים בעצמות, בשרירים, במפרקים. הכול-הכול כואב".
קראו עוד:
רחמים חלתה בקורונה בסוף אוגוסט. "המחלה הייתה די קשה", היא אומרת. "הייתי 30 יום חולה מאומתת, ושבועיים אחר כך, אחרי שהחלמתי, החיים השתנו מקצה לקצה. בהתחלה הרגשתי נורא עייפה, כל הזמן רציתי לישון. אחר כך הרגשתי כבדות, ואחרי שלושה ימים בעבודה פשוט קרסתי. הבנתי שמשהו לא בסדר, שהגוף מאותת לי לעצור ולהבין מה קורה פה. לרופאים לקח המון-המון זמן לאבחן מה זה בכלל".
גם איריס ליכטמן-עתיר (60) מקיבוץ כפר החורש עדיין לא מתאוששת מהקורונה. "אני חליתי בספטמבר, ואני נחשבת לחולה קלה", היא מספרת, "אבל אני יכולה להעיד שהתסמינים שנשארו לי הם הרבה יותר קשים מאשר בזמן המחלה. המחלה התחילה אצלי בכאבי שרירים נוראיים, ואני בכלל לא חשבתי שזה קורונה, כי אז לא דיברו על התסמינים האלה. עד היום, כבר חצי שנה, הגב התחתון וכפות הרגליים שלי רדומים. גם קשה לי לנשום ולעשות פעילות. בעבר עבדתי עשר שעות ברציפות ועוד יכולתי להמשיך את היום, והיום אני מותשת ועייפה כבר אחרי שעה - אף שזו לא עבודה פיזית. אני נאבקת בעיניים שלי, שלא ייעצמו".
איריס ליכטמן-עתיר: "התסמינים שנשארו לי הם הרבה יותר קשים מאשר בזמן המחלה. עד היום, כבר חצי שנה, הגב התחתון וכפות הרגליים שלי רדומים. קשה לי לנשום ולעשות פעילות. אני נאבקת בעיניים שלי, שלא ייעצמו"
ליכטמן-עתיר סיפרה שבהמשך היום יש לה תור לבדיקה במרפאת מחלימי קורונה בבית החולים בילינסון בפתח תקווה. "זו פעם ראשונה שאני מגיעה לשם, ואני מקווה שקצת יעזרו לי", אמרה. "אני מאוד משתדלת לא לקחת כדורים, גם לא נגד כאבים, כי הייתה תקופה שלקחתי, וזה גרם לי הרס הרבה יותר גדול".
לשאלה כיצד היא מצליחה לשמור על ערנות, השיבה: "אני נאבקת עם עצמי, אני פשוט רוב היום על הספה. כבר חצי שנה אני לא אני. אני חצי".
שתי המרואיינות ביקשו לנצל את הבמה כדי לעודד את הציבור להתחסן. "רוצו להתחסן", אמרה הילה רחמים. "אתם לא רוצים את המחלה הזאת. אני אמא לשלושה ילדים, והם יודעים שאמא שלהם נכה. יש בזה המון כאב. משפחה שלמה נהרסה. אני היום עם נכות של 100%, מחכה ליום שבו אולי אוכל להתקלח לבד, להתלבש לבד. אז רוצו להתחסן, זה לא מצחיק בכלל".
הילה רחמים: "אתם לא רוצים את המחלה הזאת. אני אמא לשלושה ילדים, והם יודעים שאמא שלהם נכה. יש בזה המון כאב. משפחה שלמה נהרסה. אני היום עם נכות של 100%, מחכה ליום שבו אולי אוכל להתקלח לבד, להתלבש לבד. זה לא מצחיק בכלל"
איריס ליכטמן-עתיר הוסיפה: "אני היחידה במשפחה שלי שחליתי, וכל בני המשפחה, כולל המשפחה המורחבת, כולל אחייניות בהיריון - כולם התחסנו. החיסון יציל אתכם. יש לי אחיין שחלה אחרי חיסון, והוא קיבל את זה בצורה מאוד קלה. אז רוצו להתחסן. החיים הם לא חיים אחרי קורונה".