אברהם ציפרוט בכלל לא שיער שהוא עומד לעשות היסטוריה כשהגיע לבית החולים עם סתימות עורקים קשות, אולם בשבוע שעבר הוא הפך לישראלי הראשון שעבר ניתוח מעקפים ששילב שני חידושים מהפכניים: הניתוח בוצע בגישה האנדוסקופית, ללא פתיחת בית החזה, כאשר ליבו פועם והוא אינו מחובר למכונת לב־ריאה.
"אנחנו גאים להיות בין המקומות הבודדים בעולם שיכולים להציע ניתוח מהסוג הזה לחולים בכלל, ובפרט לנכים — שהם קהל יעד מרכזי שלו", אומר ד"ר ינאי בן גל, מנהל המחלקה לניתוחי לב־חזה במרכז הרפואי איכילוב, שם נערך הניתוח המיוחד.
"במהלך ביצוע שני המעקפים השתמשנו בעורק מהיד ובעורק מהחזה של המנותח", מספר ד"ר ינאי בן גל, "ביצענו חתך בגודל של סנטימטרים ספורים בלבד, ללא ניסור בית החזה, והמעקפים נתפרו על לב פועם. יתרונות השיטה הם הפחתת כאב וסיכון לזיהומים, והחלמה מהירה משמעותית"
"נהרסו לי החיים"
ציפרוט (65), נשוי, אב וסב, נפגע במלחמת יום כיפור - פיזית ונפשית. "הייתי בשירות סדיר כשפרצה המלחמה", הוא מספר, "נלחמתי עם הגדוד שלי בגזרה הדרומית. אחרי כמה ימי קרב קשים העלו אותנו לחרמון ושם חטפתי פציעה בגפיים. הייתי אז חייל בן 18. עוד לא הספקתי לחוות כלום. ומאז נהרסו לי החיים".
הוא שוחרר מהצבא, אושפז ועבר סדרות טיפול ארוכות בגפיו. "תוך כדי הטיפול ברגליים התחילו לי בעיות נפשיות", הוא מסביר, "אחרי שעברתי ועדות של משרד הביטחון הוכרתי כנכה צה"ל וכהלום קרב".
מאז הפציעה מתנייד ציפרוט בעזרת קביים. במהלך השנים, הוא מספר, הוא הזניח את בריאותו ועבר כמה צנתורים. לדבריו, מקורם היה דווקא בהתקפי חרדה ולא בבעיות לבביות. "אבל לפני חודשיים הרגשתי שמשהו בגוף שלי לא בסדר", הוא משחזר, "יצאתי תשוש ממקלחת והיה לי קשה לנשום. בהמשך כבר לא יכולתי להניע את הרגליים. אחרי כל צעד שבקושי הצלחתי לעשות הרגשתי כאילו יש מולי קיר חוסם".
מה שהקפיץ אותו בסופו של דבר למיון באיכילוב היה כאב פתאומי ומפלח, שהתחיל בכתף, התפשט במהירות לבית החזה ומשם עבר לכל פלג גופו השמאלי. "אשתי הזמינה מד"א, ותוך כדי הנסיעה הפרמדיק עידכן את המיון, כך שנערכו כבר לצנתר אותי", הוא משחזר.
כשהוא על אלונקת האמבולנס גילגלו את ציפרוט במהירות לחדר צנתורים, ושם ניסו לפתוח את החסימות בעורקי הלב שלו, שסיכנו את חייו. "לצערי, ולהפתעת צוות המצנתרים, התברר ששני העורקים שלי חסומים במידה כה חמורה שהם אינם ניתנים לפתיחה באמצעות צנתור", הוא מספר.
ציפרוט הועבר למחלקה תחת ניטור והשגחה קפדניים, ושם נאמר לו שיהיה עליו לעבור ניתוח מעקפים דחוף. "מנהל המחלקה, ד"ר בן גל, ניגש למיטה שלי ובגובה העיניים הסביר לי שלא אחזיק מעמד בניתוח לב פתוח בשל מצבי הגופני הירוד. אחר כך הוא סיפר לי על הגישה החדשה, שמאפשרת יצירת מעקפים בלב ללא פתיחת בית החזה. בלי לחשוב פעמיים חתמתי, כי הבנתי שבכל רגע של עיכוב אני מהמר על החיים שלי - ואני רציתי לחיות", הוא אומר.
הניתוח, כאמור, הסתיים בהצלחה. פחות משבוע אחריו ציפרוט כבר שוחרר לביתו. להמשך החלמה. "זה לא שאין לי בכלל כאבים, אבל הם ממש נסבלים", הוא מספר, "אני כבר יכול לעמוד על הרגליים וללכת, פעולות שעד הניתוח כבר לא הייתי מסוגל לבצע".
אז מה ייחודו של הניתוח ובמה הוא שונה מניתוח המעקפים הרגיל? ככלל, מדובר בניתוח ליצירת מעקפים מעל חסימות באחד או בשני עורקי הלב המרכזיים, העורק הכלילי הימני והעורק הכלילי השמאלי. כשאחד מהם או שניהם חסומים, עוקף המנתח את אזור החסימה על ידי חיבור כלי דם - שנכרתו מבית החזה הפנימי או מעורקי היד - לנקודות שמעל ומתחת לחסימה. פעולה זו מאפשרת חידוש מיידי של אספקת הדם והחמצן לשריר הלב.
"ניתוחי המעקפים המבוצעים כיום מתאפיינים ברף בטיחות גבוה והם מניבים תוצאות מצוינות בטווח של שנים רבות", אומר ד"ר בן גל, "אבל הם מתבצעים עם פתיחה מלאה של עצם החזה ותוך עצירה מכוונת של פעולת הלב והטיית מחזור הדם הטבעי מהגוף, דבר המחייב חיבור של המנותח למכונת לב־ריאה, שמחמצנת ומזרימה את הדם במקום הלב, אשר מושבת זמנית לאורך הניתוח".
הבעיה היא שהניתוח הזה לא מתאים לציפרוט, כמו לחולים לא מעטים אחרים בעולם. "ניתוח מעקפים רגיל היה עלול לסכן את חייו כיוון שהוא נתמך בקביים", מסביר ד"ר בן גל, "בניתוח כזה חוצים את עצם החזה מלמעלה למטה. מדובר בעצם שמעגנת את כלל הצלעות, השרירים והעצמות של רצועת הכתפיים. בקבוצות חולים מסוימות, בהם חולי ריאות, חולים בהשמנת יתר או נכים שנשענים על הידיים ויוצרים לחץ ועומס על הכתפיים, עלולים חוטי המתכת שתפרו את העורק העוקף לחתוך לחתיכות את עצם החזה", הוא מסביר. מדובר בתופעה שיכולה לפגוע, בין היתר, בנכים ש"מדלגים" מהמיטה לכיסא הגלגלים בעזרת הידיים, מי שמשתמשים בקביים ועוד.
חתך קטן בלבד
למזלם של ציפרוט ושאר האנשים במצבו, בשנים האחרונות ישנה מגמה כללית של מעבר לגישות ניתוחיות זעיר פולשניות, שבהן מוכנסים כלי הניתוח לגוף דרך חורים זעירים וללא יצירת חתכים נרחבים. "גם כירורגיית הלב ובית החזה הפנימה את הצורך ביתרונות של מזעור הניתוח, וכך בא לעולם ניתוח 'מידקב'. הוא מאפשר יצירת מעקף בעורק חסום בודד באמצעות ביצוע חתך קטן, וללא צורך בהשבתה יזומה של הלב וחיבור החולה למכונת לב־ריאה", מסביר ד"ר בן גל.
בניתוח נכרת עורק מדופן בית החזה ומחובר לדופן הקדמית של הלב. "אבל המקרה של ציפרוט היה מורכב מאחר ששני עורקי הלב היו חסומים", מסביר ד"ר בן גל, "בשביל אוכלוסייה כזו במיוחד שידרגנו כאן את ניתוח ה'מידקב' החד־עורקי והפכנו אותו לניתוח דו־עורקי, דבר שעשו רק במקומות ספורים בעולם עד היום".
את הניתוח המורכב הוביל ד"ר בן גל לצד צוות שכלל את פרופ' דימיטרי פבני, המומחה בהרדמה פרופ' שלום קאהן והמתמחה ד"ר עמית גורדון. "במהלך ביצוע שני המעקפים השתמשנו בעורק מהיד ובעורק מהחזה של המנותח", מספר ד"ר בן גל, "ביצענו חתך בגודל של סנטימטרים ספורים בלבד, כאמור ללא ניסור בית החזה, והמעקפים נתפרו על לב פועם. יתרונות הניתוח בשיטה הזאת הם הפחתת כאב וסיכון לזיהומים והחלמה מהירה משמעותית". *
