הם נקראים "מתנת הרפואה לאדם" ולא בכדי: החיסונים הצילו את העולם ממגפות קטלניות, וכעת נשואות עיני כולם לחיסוני הקורונה שנמצאים בישורת האחרונה. לא פחות מ-11 חברות עומדות לסיים את השלב השלישי והאחרון, חלקן יגישו בקשות לאישור חירום. מדינות כמו סין ואיחוד האמירויות כבר חיסנו מאות אלפי תושבים ועד כה לא דיווחו על נדבקים מקרב הנחקרים או על תופעות לוואי משמעותיות.
אז איך עובד החיסון מרגע שהמחט חודרת לעור ועד להגנה הנדרשת? מסע אל התגובה של המערכת האימונולוגית לחיסון.
1. סוגי החיסונים
ישנם שני סוגי חיסונים עיקריים: חיסון פסיבי, המכיל נוגדנים מוכנים המוחדרים לגוף וחיסון אקטיבי המכיל חלבונים הגורמים לגוף להכין נוגדנים משל עצמו. חיסון פסיבי פועל מהר יותר, אך מגן לתקופת זמן קצרה מאוד, בעוד שחיסון אקטיבי כמו מרבית החיסונים – מגן לתקופה ממושכת יותר.
קיימת חלוקה נוספת של החיסונים, לחיסון חי מוחלש (כמו החיסון לשפעת בתרסיס לאף) – המכיל נגיף שטופל במעבדה כך שלא יוכל לגרום למחלה ולא יוכל להשתכפל עם חדירתו לגוף, חיסון מנגיף מומת (כמו החיסון לשפעת בזריקה), וחיסון המכיל חלקיקי חלבונים שיוצרים תגובה חיסונית.
2. האחסון
חיסונים חייבים תמיד להיות מאוחסנים בטמפרטורה הנכונה כדי להבטיח שיישארו אפקטיביים. כל שינוי של הטמפרטורה גורם להרס מרכיבים בתרכיבים. השמירה בקירור חייבת להישאר מהייצור ועד ההזרקה לגוף. מסיבה זו, העברת חיסונים בעולם השלישי מאתגרת, בהיעדר חשמל ואפשרויות קירור.
מרבית החיסונים נשמרים בטווח טמפרטורות של 2 עד 8 מעלות, חיסונים אחרים דורשים טמפרטורה של מינוס 15 מעלות צלזיוס. עם זאת, חלק מחיסוני הקורונה כמו אלה של מודרנה, דורשים טמפרטורה של מינוס 70 מעלות.
3. ההזרקה לגוף
מרבית החיסונים (למעט החיסון לשפעת בתרסיס לאף או החיסון לפוליו הניתן דרך הפה) ניתנים בהזרקה לאחד משלושה שרירים: השריר המועדף להזרקה הוא הדלטואיד שבזרוע, בגלל נגישותו הנוחה. עם זאת, זהו שריר קטן ובלתי מפותח בגיל הצעיר, ומסיבה זו מזריקים שם רק מגיל שלוש ואילך. שרירים נוספים בהם ניתן להזריק הם שריר הירך הצידי החיצוני. איזור זה מועדף בתינוקות ופעוטות, או באנשים אצלם לא ניתן להזריק לשריר הדלטואיד.
מדוע מזריקים את החיסון דווקא לשריר?
הזרקה כזו חודרת לגוף באופן איטי ומדורג, ומאפשרת למערכת החיסון להגיע למקום ולהתחיל ליצור את ההגנה הנדרשת, האורכת ימים עד שבועות. הזרקה לעור אינה יעילה, כיוון שאינה מכילה מספיק כלי דם שיגרמו לתנועה של תאי דלקת ויצירת נוגדנים. מנגד - הזרקה לווריד אסורה ומסוכנת ביותר, משום שהיא עלולה לגרום לתגובה אלרגית מסכנת חיים.
4. כניסת החיסון לגוף
תהליך הזריקה מהיר מאוד: המחט מוחדרת לרוב בזווית של כ-90 מעלות ישירות לתוך השריר. החומר שבחיסון – נגיף מוחלש, מומת או חלבונים שהוחדרו לשריר נשארים שם ומתחילים לעורר תהליך דלקתי סוער: מערכת החיסון מזהה שלגוף הוחדר פולש זר, ומסתערת עליו במחשבה שמדובר בנגיף אמיתי.
מיליארדי תאי דם לבנים מתחילים לעשות את דרכם לאזור החיסון, כשהם בטוחים שלגוף פלש וירוס אמיתי, כשמטרה אחת לפניהם: להשמיד אותו. כדי שיגיעו, מופרשים לאזור ההזרקה ציטוקינים או אינטרלוקינים המתווכים את התהליכים הללו, ויוצרים זירה דלקתית או אם תרצו "מאבק מלחמתי".
במהלך הימים הבאים, תימשך זירת המלחמה הזו: עוד ועוד תאי דם לבנים יזרמו למקום, ייצרו נוגדנים ותאי T הנחוצים ליצירת הזיכרון החיסוני. בה בעת, תאי דם לבנים אחרים יבצעו תהליך הקרוי "פאגוציטוזיס" בו הם "טורפים" חלקיקים מהחיסון (כשהם משוכנעים שמדובר בוירוס אמיתי) ומסלקים אותו מהגוף.
5. אדמומיות נפיחות וחום
זירת המלחמה הזו, באזור הזרקת החיסון, יוצרת גם את אותן תופעות לוואי מוכרות מחיסונים: התהליכים הדלקתיים, זרימת תאי דם לבנים למקום, הרחבת כלי דם, הפרשת נוזלים בשל דליפה מכלי הדם המורחבים – גורמים ליד שקיבלה את החיסון להתנפח. אזור השריר יהפוך לאדמומי ומעט חם. בשל התהליכים הדלקתיים לעיתים עולה גם חום הגוף למספר שעות, ומופיעים חולשה קלה ונזלת.
האזור הדלקתי בשריר, עלול לגרום גם לכאב מקומי. אם מדובר בחיסון רב עוצמה (כמו החיסונים נגד חיידק הפנאומוקוק הגורם לדלקת ריאות, או חיידק המנינגוקוק), נוצר תהליך דלקתי נרחב הגורם לכאבים הנמשכים גם עד שבוע בשריר וביד. הסיבה לכך היא תגובה של סיבי עצב שונים, רובם קולטני כאב, לתהליך הדלקתי.
6. ההגנה
לאחר כשלושה שבועות מרגע החיסון, מתקבלת לרוב ההגנה הנדרשת בדמות יצירת נוגדנים. מדובר בחלבונים המשמשים "החיילים" של מערכת החיסון. הם אלה הראשונים שמנטרלים את הווירוס הפולש, ומסמנים אותו באיתות לתאי דם לבנים אחרים שיגיעו למקום ויחסלו את הווירוס "המסומן".
הנוגדנים גם יוצרים יחד עם תאי דם לבנים מסוג T, מערכת חיסון שתהפוך את ההדבקה הבאה באותו נגיף למחלה ללא תסמינים (אסימפטומטית) או למחלה קצרה וקלה הרבה יותר.
7. ומה עם החיסון לקורונה?
אתמול (א') כאמור, החל הניסוי הקליני בחיסון הישראלי "ברילייף" של המכון הביולוגי, אולם סיום המחקרים לא יסתיימו לפני הקיץ הבא.
בינתיים, 11 חברות נמצאות בשלב ג' של החיסונים, כשהמתקדמות בהן כוללות את מודרנה, פייזר, אסטרהזניקה, סינופארם, קנסינו וג'ונסון אנד ג'ונסון. לישראל צפוי להגיע ראשון החיסון של מודרנה, שאם לא יהיו הפתעות חריגות – ייתכן שיקבל את אישור החירום של ה-FDA במהלך חודש דצמבר. מה שאומר שהחיסונים הראשונים יגיעו לארץ במהלך פברואר.
ראשונים יקבלו אותו צוותי החירום: רופאים, אחיות, פראמדיקים, חובשים, כח עזר פרא-רפואי, צוותי חירום והצלה, ואחריהם יחוסנו קשישים. כאשר יגיעו לישראל חיסונים נוספים, יקבלו את החיסון אוכלוסיות נוספות כמו צוותי הוראה, שוטרים וחיילים.
