סרטן השד הוא הגידול הממאיר השכיח ביותר בנשים בישראל ובעולם המערבי. בדומה לגידולים אחרים, ככל שהגידול מאובחן בשלב מוקדם יותר, כך סיכויי הריפוי גבוהים יותר. לכן המטרה העומדת לעיניי הקהילה הרפואית הינה, כמובן, אבחון מוקדם ככל האפשר.
בדיקות סקר הן בדיקות המבוצעות לאוכלוסייה בריאה הנמצאת בסיכון מוגבר למחלות מסוימות כולל סרטן. מטרת בדיקות הסקר היא אבחון מוקדם, לפני התפתחות סימפטומים ומתן טיפול מוקדם, המגדיל את סיכויי הריפוי.
במקרה של סרטן השד, בדיקת ממוגרפיה היא בדיקת הסקר היחידה אשר יעילותה באבחון מוקדם הוכחה מחקרית, בקרב נשים בסיכון רגיל (כלומר, נשים אשר אינן בסיכון גבוה, עקב סיפור משפחתי של סרטן שד, נשאות מוטציה גנטית או היסטוריה של ממצאים טרום ממאירים בשד). הרוב המכריע של הנשים משתייך לקבוצת הסיכון הרגיל.
2 צפייה בגלריה
דיקת הסקר היחידה אשר יעילותה באבחון מוקדם הוכחה מחקרית. ממוגרפיה
(צילום: shutterstock)
כרבע מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 50
בקבוצת הסיכון הרגיל, ידוע שגיל הינו גורם סיכון משמעותי לסרטן שד. ככל שהגיל עולה, כך גדלה ההסתברות לחלות בסרטן שד.
חשוב להדגיש כי בשלבים מוקדמים של סרטן השד, ניתן להשיג ריפוי בלמעלה מ-90% מהמקרים. כלומר, אבחון הסרטן בשלבים מוקדמים מאפשר לרוב הנשים לקבל טיפול, להחלים מהמחלה, לחזור לחיות את חייהן באופן רגיל ולתפקד בצורה הטובה ביותר.
בישראל, נשים מוזמנות לבצע בדיקת ממוגרפיה במימון ציבורי מגיל 50 ומעלה, בהתאם להמלצות משרד הבריאות. בפועל, כ-25% מהחולות מאובחנות מתחת לגיל 50. מנתון זה עולה השאלה - האם הקדמת גיל הממוגרפיה ל-40 תוביל לאבחון גידולים בשלבים מוקדמים יותר גם בקרב נשים בגילאים 40-49, והאם הדבר יוביל לשיפור בסיכויי הריפוי.
מזה כשנתיים מוגשת במסגרת דיוני סל התרופות הציבורי, הצעתה של עמותת "אחת מתשע" להוריד את גיל תחילת ביצוע ממוגרפיה מ-50 ל-40, לנשים בסיכון רגיל. מטרת ההצעה היא, כמובן, הצלת חיים וריפוי נשים רבות, אשר מחלתן מתחילה לפני גיל 50.
בדיקות סקר בכלל, וממוגרפיה בפרט, נמצאות בלב דיון ממושך בקרב אנשי המקצוע והאיגודים הרפואיים. שאלת גיל תחילת הממוגרפיה עבור נשים בסיכון רגיל היא סוגיה חשובה אשר הדעות לגביה חלוקות בקרב אנשי המקצוע.
המחלוקת נובעת מכך שהתקיימו מספר מחקרים אשר בדקו את יעילותה של בדיקת הממוגרפיה כבדיקת סקר. מחקרים אלה נערכו לפני ארבעה עשורים או יותר, כאשר התכנון הסטטיסטי היה שונה מהמקובל כיום. גם רמת הטכנולוגיה של הבדיקות וכך גם רמת הטיפול הרפואי.
בין המחקרים קיים שוני ניכר בפרמטרים רבים, למשל גיל הנבדקות, תדירות הבדיקות, גיל הפסקה המעקב ועוד. חוסר האחידות בין המחקרים והקושי בניתוח התוצאות לאורך זמן הובילו לכך שלא התפתחה מדיניות מוסכמת לגבי השימוש בממוגרפיה. בקבוצת הגיל 50-74 יש הסכמה כי קיימת יעילות ברורה לביצוע בדיקת הממוגרפיה. יעילות הממוגרפיה מתבטאת באבחון גידולים בשלבים מוקדמים ושיפור סיכויי הריפוי.
הוויכוח נסוב בכל הנוגע לאוכלוסיית הנשים בגילאים 40-49. אוכלוסייה זו חשובה מאחר שכאמור כרבע מגידולי השד מאובחנים בין 40-49 אך דווקא בגילים אלה תוצאות המחקרים פחות חד משמעיות. בחלק מהעיבודים הסטטיסטיים נמצא כי ממוגרפיה בגילים אלה מובילה לתוצאות דומות לאלה המושגות בגיל 50 ומעלה ובחלק מהעיבודים נמצא כי ההשפעה על סיכויי הריפוי בגילאים 40-49 אינה מובהקת. בהתאם לכך, המלצות האיגודים המקצועיים נעות בין המלצה על הקדמת גיל התחלת הממוגרפיה ל-40 או 45 לבין המשך המלצה על התחלת ממוגרפיה מגיל 50.
חשיפה לקרינה ואבחון יתר
ההתנגדות להקדמת גיל הממוגרפיה נשענת על שני טיעונים מרכזיים. הראשון הוא שמדובר בבדיקה הכרוכה בחשיפה מסוימת לקרינה והשני הוא החשש מאבחון יתר. בנוגע לנושא הקרינה יש לומר כי מדובר בקרינה בכמות נמוכה ביותר, גם באופן מצטבר, וזו בטלה בשישים לעומת תועלת הבדיקה, בגילוי מוקדם והצלת חיים. בנוגע לנושא אבחון היתר, מדובר בנושא תאורטי אשר אין אפשרות מעשית למדוד אותו ולכן נשאר בגבולות השיח התאורטי בלבד.
אבחון יתר הוא מצב בו בעקבות בדיקת סקר מאובחן מצב רפואי, במקרה זה סרטן שד, אשר לא היה גורם לתחלואה משמעותית או תמותה אלמלא אובחן על ידי בדיקת הסקר. התוצאה הישירה של אבחון יתר היא טיפול יתר, כלומר טיפול שאינו הכרחי, על כל הסיבוכים והסיכונים הנלווים אליו, וכמובן הנזק הפסיכולוגי הכרוך בהתמודדות עם אבחנת הסרטן.
בחישובים המבוססים על מחקרים ועיבודים סטטיסטיים נמצא ששיעור אבחון היתר של סרטן שד בקרב נשים בגיל 40 ומעלה יכול להגיע עד כ-30% מכלל הגידולים המאובחנים. אולם אין בידינו היכולת להבדיל בין גידולים אשר ללא טיפול יובילו למות החולה לבין גידולים אשר לא יובילו לתוצאה זו. אי לכך אנו מטפלים בכל הגידולים המאובחנים.
על אף חוסר ההסכמה לגבי גיל הבדיקה, מוסכם באופן רחב, כי כבר מגיל 40 חשוב להביא את הנושא לידיעת הנשים, לתת להן את המידע ולאפשר להן לבחור אם לבצע או לא לבצע ממוגרפיה לפני גיל 50. באופן כללי המודעות הציבורית לחשיבות הממוגרפיה עלתה מאד בשנים האחרונות. בעיני שיח זה הוא חשוב ביותר.
עמדתי היא, שמאחר ומדובר בכרבע מהחולות יש להעדיף את המחקרים והעיבודים הסטטיסטיים התומכים בהקדמת גיל הממוגרפיה ל-40, כפי שמומלץ על ידי חלק מהאיגודים המקצועיים בעולם.
לסיום, ברצוני להדגיש כי כל האמור לעיל מתייחס אך ורק לנשים ללא סימפטומים. אם הרגשת ממצא חשוד בשד, בכל גיל, אל תהססי ואל תחששי לפנות לרופא ולהתעקש על בדיקה הדמיה. עדיף לבצע בדיקה מיותרת על פני החמצת ממצא חשוב.
הכותבת היא אונקולוגית בכירה בקופת חולים מאוחדת
