חווים חרדה מחזרה לשגרה? אתם בהחלט לא לבד. לא כולם חוזרים בשמחה לחיים הרגילים אחרי שבועות ארוכים של בידוד חברתי. צוות העובדות הסוציאליות בקופת חולים כללית במחוז חיפה והגליל המערבי מדווח על תופעות של חרדה בקרב אנשים ששהו קרוב לחודשיים בבתים לצד בני המשפחה, ונדרשים כעת לצאת לעבודה ולמרחב הציבורי. גם בקרב אנשים שחלו בקורונה והחלימו קיימים חששות כבדים מאותה החזרה לשגרה.
חלק מהאנשים הסובלים ממה שמכונה כעת "חרדה משגרה", הם אמנם אנשים עם בעיות חרדה קודמות ואנשים שהחלימו מקורונה, אך גם אנשים ללא מחלות או בעיות קודמות מגלים סימפטומים של חרדה. מנהלת המחלקה הסוציאלית במחוז, העובדת הסוציאלית יפעת אלון, מספרת כי התופעה הנרחבת נחשפה במהלך שיחות יזומות עם מאות מאושפזי קורונה, אנשים בבידוד ובקו החם הרגשי של הכללית. "מדובר בתופעה מדאיגה של אנשים המתקשים לשוב ולצאת למרחב הציבורי, ובוודאי לשוב לשגרה, והסובלים מתופעות של חרדה", היא מספרת.
דנה המתגוררת באזור חיפה סובלת מחרדה שכזאת. היא עוסקת בתחום הטיפולי, ומספרת כי המצוקה שלה היא רציונלית ואינה נובעת מבעיות נפשיות. "מצפים שנתנהג כרגע כאילו הכל בסדר, כאילו לא קרה פה משהו טראומתי בחודשים האחרונים, ונחזור לשגרה בתוך רגע", היא אומרת. "עד לפני שבועיים הריחוק החברתי היה חוק, ואי אפשר היה להתקהל ולהתקרב אחד לשני כדי שלא להדביק ולא להידבק, ופתאום בתוך כמה ימים הכל התהפך, ואף אחד לא באמת יודע אם המגיפה באמת חלפה.
"בעלי הוא בקבוצת סיכון וחושש – בצדק – עוד יותר ממני, מהעובדה שהילדים פתאום חוזרים ללימודים, נפגשים עם חברים ואז חוזרים הביתה כרגיל. אני עוד עובדת בזום, אבל לילדים אני עדיין לא מרשה ללכת לחוגים. הם הולכים כרגע רק לבתי הספר, עם מסכות ומקפידים על רחיצת ידיים תכופה", סיפרה.
א' תושב הגליל המערבי, מטופל בנוגדי חרדה עקב בעיות שונות עוד לפני תקופת הקורונה. בחודשים האחרונים הוא אומר כי סבל מחשיפת למסרים המלחיצים מהתקשורת, דבר שהכניס אותו למצב אותו הגדיר "יתר מודעות".
"המצב של הקורונה ומה שהתקשורת עשתה גרם לפניקה עוצמתית. פשוט הרס טוטאלי לנפש. אלה שהמחלה הזו נגעה בהם וכאלה שחס וחלילה נפטרו, יודעים על מה אנשים כמוני מדברים. הפחד הזה להידבק לא פסח על אף אחד. נכון שהרוב היו מבוגרים, אבל נדבקו גם ילדים וגם אנשים צעירים, זה לא פסח על אף אחד וזה היה קטלני מספיק.
"הייתי בבית בחל"ת, עם הילדה ועם האישה שעבדה מהבית. יש כאלה שיגידו שהם צריכים 'להתאוורר' מההסתגרות בבית, אבל אצלי זה גרם לפעולה הפוכה. אני לא אגיד שהיה לי כיף בסגר, כי זה לא בדיוק כיף, אבל זה נתן איזו רגיעה עם המשפחה, וסיפק ידיעה שכולם מוגנים בתוך הבית. היום, כשאתה מתחיל לחזור לאט לשגרה, לחזור לעבודה, ופתאום יש תחושה של ריקנות, חוסר שליטה וחוסר ודאות בנוגע למה הולך לקרות. זה כאילו הקרקע נשמטת לך מתחת לרגליים. אתה אומר - מישהו אחר משחק בי. משהו משחק בי, וזה דבר נורא קשה.
"אני שמח שמספר החולים נמוך עכשיו, אבל מנגד מרגיש שהבדיקות נעצרו גם הן - אז אי אפשר לדעת מה האמת עכשיו. כשהייתי בבית ידעתי מי האנשים שסביבי ומה המצב הרפואי שלהם. עכשיו אין לי אמון באנשים שסביבי. איפה הם היו, באיזו סביבה, עם מי הם נפגשו. אתה לא מאמין באנשים, כי יש גם את תופעת הישראלי המכוער, בן אדם שהיה חולה והלך לסופר, ולא אכפת לו להדביק אנשים אחרים. בתוך עמי אני יושב. היכולת להתגונן כרגע היא הבעייתית".
אחרי חודשים של בידוד: איך חוזרים לאינטראקציה חברתית?
ד"ר טטיאנה ז'לוז'יין, מנהלת השירות הפסיכיאטרי במחוז הצפוני, אמרה כי חרדת החזרה לשגרה אחרי מגפת הקורונה נובעת משתי סיבות עיקריות: הראשונה נותרה החשש להדבקה, אך במקביל אנשים חוששים לחזור לאינטראקציה חברתית קרובה.
3 צפייה בגלריה
ד"ר טטיאנה ז'לוז'ין, ראש מערך הפסיכיאטרייה במחוז חיפה וגליל מערבי
(צילום: צביקה מינקוביץ)
הביטחון העצמי של רבים, טוענת ד"ר ז'לוז'יין, ירד במהלך החודשים האחרונים. היא מסבירה כי אותו ביטחון עצמי מורכב ממכלול של חוויות שאדם עובר ומתמודד איתו. אחרי חודשיים של סגר, מתרחשת חזרה למקום שלא שהה בו האדם הרבה זמן, כמו עבודה ואפילו קניונים, דבר שמעלה חרדה מהתייצבות אל מול מצב שהפך זר שוב.
"החרדה מקורונה עדיין קיימת. פתאום בבת-אחת נחשפים להרבה יותר אנשים מאשר בחודשים האחרונים, לא כולם עוטים מסכות, וזה מעלה את החשש. התקופה הזו חידדה לנו את כל הדברים שלא חשבנו עליהם, הדבקה באמצעות טיפות באוויר ודרך ידיות דלתות".
העובדת הסוציאלית חיה ידידיה, מצוות חמ"ל הקורונה של כללית, שליווה את כל מאות חולי הקורונה שאושפזו בבית או בבתי מלון, אומרת כי התופעה בולטת עוד יותר בקרב חולי קורונה, בעיקר אלה שהיו במצב קשה יותר ובאשפוז. "העובדה שהם החלימו לא מפחיתה מהקשיים הרגשיים, נהפוך הוא - הם חרדים לשוב ולהיחשף לנגיף, על אף שלכאורה הם החסינים יותר. חלקם נותקו לפתע מהמשפחה לתקופה ממושכת, ללא יכולת למפגש ותוך פחד אמיתי לחייהם. יש לכך השלכות נפשיות רבות".
3 צפייה בגלריה
"העובדה שהם החלימו לא מפחיתה מהקשיים הרגשיים". עו"ס חיה ידידיה חמ"ל הקורונה
(צילום פרטי)
חלק מהקשיים שנאספו בידי המוקד הטלפוני התגלו אצל נשים שילדו בתקופת המגפה, ונקלעו למצוקה רגשית חריפה. "גם בימים רגילים מהווה תקופת חופשת הלידה שלב מאתגר של הסתגלות למציאות חדשה, והתמודדות עם הפער שבין התמונה הוורודה שמציירים ליולדת, לבין המציאות התובענית שבטיפול בתינוק רך", מספרת ידידיה.
"פער זה החריף מאוד בתקופת הסגר, כי בהיעדר גורמי התמיכה מצאו עצמן היולדות הטריות בודדות, מוצפות בחרדה ומטפלות בתינוקן ללא התמיכה הטבעית של חברות ומשפחה, עם פחות זמינות של שירותי הטיפול השונים, וכשהן חוששות להגיע לטיפות החלב. על כל אלה התווספו גם החרדות לבריאותן ולבריאות התינוק".
מהצד השני, דווקא אנשים עם תחלואה נפשית כרונית, כמו אנשים עם כפייתיות לניקיון, חשים עתה הקלה. נראה התופעות מהן הם סובלים, כמו שטיפת ידיים תכופה והימנעות ממגע במשטחים, זכו ללגיטימציה. בצד זה, חרדה והסתגרות נעשו לתופעות נורמטיביות.
נוכח הקשיים הרגשיים הרבים שמעוררת מגפת הקורונה, פועלים צוותי הטיפול הנפשי של כללית גם בטלפון ובוידאוצ'ט, בכדי לסייע לאלו הנמנעים מלהגיע למפגש פיזי, ובקו התמיכה הרגשי שמפעילה כללית בכוכבית 2700.
