בשיתוף נובו נורדיסק
המילים "מחלות רקע" ו"קורונה" נשמעות לא פעם ביחד בחודשים האחרונים, כיוון שמחקרים רבים מצאו כי מחלות הרקע מגבירות את הסיכון לתמותה בקרב החולים. בין היתר סוכרת סוג 2 מגבירה את הסיכון.
ד"ר מאיה איש-שלום, מומחית ברפואה פנימית ואנדוקרינולוגיה בבית החולים איכילוב, התייחסה לגורמי הסיכון: "בעיקרון גורם הסיכון המשמעותי ביותר הוא גיל, אבל באמת אחריו זה עודף משקל וסוכרת. כשמדברים על סוכרת, בעיקר מדובר על סוכרת שהיא לא מאוזנת, זאת אומרת איזון הסוכרת מפחית את הסיכון למחלת קורונה קשה ותמותה".
היא הדגישה את החשיבות שבאיזון: "הסיכון של חולה סוכרת מאוזן יורד משמעותית, דרסטית. הקורונה היא בעצם מחלה שיוצרת דלקת וקרישים קטנים בריאות. גם סוכרת וגם השמנה הן מחלות שמגבירות את המצב הדלקתי ואת הקרישתיות. ככל שהסוכרת לא מאוזנת, הנושא הזה חמור יותר. אז להגיד שמטופל עם סוכרת שמאוזנת יורד למצב כמו מטופל ללא סוכרת - זה בעייתי, אין לי מספיק נתונים".
מה המשמעות של סוכרת שאינה מאוזנת, גם בלי אתגרי הקורונה? ד"ר איש-שלום: "זה מאוד חשוב, כי נראה שהקורונה תלווה אותנו עוד תקופה. בעיקרון סוכרת לא מאוזנת, בעיקר גורמת לפגיעה בכלי דם קטנים. הסוכר גם נקשר לכל מיני חלבונים ברקמות וגורם לנזקים חימצוניים ויש גם, אם זה מטופלים עם סוכרת, יש להם גם בדרך כלל גורמי סיכון נוספים. אבל כלי הדם הקטנים, הכוונה לרשתית, לכליות ולעצבים. אז בעצם סיבת העיוורון השכיחה ביותר בעולם המערבי היא סוכרת וגם הסיבה לאי ספיקת כליות היא סוכרת".
ד"ר איש-שלום הדגישה שוב את חשיבות האיזון: "איזון סוכרת מאוד משפר ומונע את הסיבוכים האלה. כלי דם גדולים יותר תלוי באמת בגורמי סיכון לטרשת עורקים. כלי דם גדולים זה באמת התקף לב, אירוע מוחי, פגיעה בכלי דם הגדולים בגפיים, שיכול לעשות ממש סתימה עד כדי צורך בקטיעה וזה באמת קשור לגורמי סיכון הנוספים כמו כולסטרול גבוה, לחץ דם גבוה, עישון, השמנה, ושם איזון סוכרת פחות משפיע, אבל יש תרופות היום לסוכרת שמפחיתות את הסיכון הזה לאירועים לבביים ומוחיים, מעבר לאיזון שלהם של רמות הסוכר".
ואיך משפיעה "תקופת הקורונה" על חיי היום יום של חולי הסוכרת? ד"ר איש-שלום: "זו תקופה מאוד בעייתית, אני ראיתי מטופל, שבארבעת החודשים עלה 13 ק"ג. הסוכר שלו עלה מממוצע של 120 לממוצע של 200. הוא היה מתאמן במכון לשיקום לב והוא הפסיק, חדרי כושר נסגרים, והוא קטוע רגל, אז הוא לא יכול לעשות הליכות. הוא עובד מהבית ואוכל שם, והוא לא היחיד. אני נותנת דוגמה קיצונית, אבל אני רואה המון מטופלים שיש הרעה באיזון כי הם אוכלים הרבה ואוכלים מהבית ולא פעילים. גם לפעמים את התרופות הם פחות מקפידים לקחת, לא הולכים לביקורים אצל הרופא, לא עושים בדיקות. אז ממש חשוב לנסות להקפיד על הרגלי חיים, זה הבסיס. זאת אומרת גם אם עובדים מהבית לא להיות כל הזמן במקרר, לא להכניס את האויבים הביתה".
ואיך ניתן לאזן סוכרת סוג 2 גם בתקופה הזו של הקורונה? "יש היום באמת טיפולים תרופתיים שמאוד נוחים. הגיעו אליי לאחרונה מטופלים עם סוכרים של 300 ו-400. לאנשים כאלה בעבר הייתי נותנת להם ארבע זריקות אינסולין ליום, אינסולין ארוך ושלוש קצרות. היום, למשל, יש זריקה אחת שמשלבת אינסולין עם הורמון שקוראים לו 1GLP, שמוריד תיאבון, עוזר לרדת במשקל, גם משפר את תפקוד הלבלב ומגן על הלב. הוא עוזר להוריד את הסוכר אחרי האוכל. אז במקום לתת ארבע זריקות, בזריקה אחת אפשר לאזן ואני יכולה להסביר בטלפון איך להתחיל אותה ואז או שנעזרים באחות של הקופה או באחות של החברה, כל חברות התרופות לסוכרת יש להן אחיות שנותנות שירות, אז אפילו בטלפון יצא לי להתחיל וכשזה משטר פשוט של זריקה אחת אל מול ארבע, יש יותר סיכוי שהמטופל יעשה את זה".
ומה קורה אם חלילה חולה סוכרת חלה בקורונה, מה צריך לעשות? ד"ר איש-שלום: "לאחרונה באמת מספר מטופלים שלי חלו. אז קודם כל, היום ייאמר לזכות הקופות שהן מנהלות את זה מרחוק ונותנת למטופל אמצעי לנטר את החמצן שלו ועושות מעקבים יומיומיים. ממש לפני שבוע דיברתי עם מטופל שהוא בבית במעקב והוא מרגיש בסדר. הוא באמת מטופל שהוא אחרי ניתוח בריאטרי וירד מאוד במשקל והסוכרת שלו גם יחסית מאוזנת. אז הוא עבר את זה לא בצורה קשה. אבל באמת צריך לשים לב כי עצם מחלת חום יכולה להעלות את הסוכר. היו גם דיווחי מקרים נדירים שהקורונה בעצמה פגעה בתאי הבטא, שמפרישים את האינסולין וזה אפילו הביא לחמצת, אז מאוד חשוב לשים לב לסוכר. לפעמים נותנים זריקות קצת לדילול דם. אותו חולה הי ספציפית עם מחלה קלה ולא נתנו לו. לא חייבים להיות אשפוז, אבל להיות יותר עם יד על הדופק, כשמטופל עם סוכרת בעצם נדבק בקורונה. אצל אותו מטופל לא היו לו עוד הרבה גורמי סיכון נוספים ובאמת המחלה עברה בצורה קלה".
מוגש כשירות לציבור מטעם האגודה הישראלית לסוכרת בתמיכה בלתי תלויה של נובו נורדיסק
