בדיקת קורונה בשידור חי באולפן ynet: אטילה שומפלבי עבר בדיקת קורונה מהירה מול המצלמות. מדובר בבדיקה המתבצעת בתוך מכשיר "סופיה" שמוצב בקופות חולים ובבתי אבות. המכשיר מזהה את נגיף הקורונה SARS-CoV-2 בשיטה המבוססת על זיהוי אנטיגני תוך שימוש בדגימת מטוש ישירה מהחולה. התוצאה, חיובי או שלילי לנגיף הקורונה, מתקבלת, כאמור, בתוך 15-20 דקות בלבד מרגע הדגימה.
נתנאל פוקסברומר, האח שביצע את הבדיקה, מסביר כי למרות התוצאה המהירה, חשוב להבין שהרגישות של הבדיקה היא נמוכה מבדיקת PCR רגילה ומגיעה ל-80 אחוז בלבד. ד"ר גלית קאופמן, ראש מחוז צפון במכבי, מצטרפת לדבריו ומסבירה כי היתרון הגדול הוא שתשובה חיובית היא מוחלטת: "כך ניתן לקטע מהר מאוד את שרשרת ההדבקות".
אל"מ (במיל) ד"ר אבי יצחק, לשעבר מפקד רפואה בפיקוד דרום, אומר כי חשוב לזכור שככל שהבדיקה מהירה יותר, כך היא פחות מדויקת. "אנשים מקבלים תשובה שלילית, חושבים שהם בריאים וממשיכים ללכת ולהדביק אנשים".
הם מסבירים כי בסופו של דבר, הפתרון הטוב ביותר בטיפול במגפה היא שמירה על ריחוק חברתי ועטיית מסכה בציבור.
זו לא פעם ראשונה שהמנחה באולפן ynet עובר בדיקה בשידור חי. לפני כמה חודשים הוא עבר בדיקת "ינשוף" באולפן שגם היא הראתה, לשמחת כולנו, כי הוא לא נדבק בקורונה.
מדובר במערכת הרחה מבוססת חיישנים ננומטריים, המיועדת לזיהוי מוקדם של המחלה שפותחה על ידי החברה הישראלית "ננוסנט" (NanoScent).
כך מתבצעת בדיקת PCR לא מהירה
תחילה מהנבדק נלקחת דגימה מהאף באמצעות מקלון המוכנס למבחנה. זו מועברת אל המעבדה. שם תעבור הדגימה בדיקה במכשיר הקרוי RT PCR או בשמה המלא: Real Time Polymerizrd Chain Reaction. בבדיקה זו משוכפל המטען הגנטי של הנגיף מהדגימה, לכמות של מיליארד עותקים, ולאחריו נמדד האור שנפלט מעותקים אלה. אם הוא זהה לזה של וירוס הקורונה, הרי שמדובר בהדבקה.
שלב נוסף של הבדיקה כולל סימון של החומר התורשתי שבמכשיר באור פלואורסצנטי. לאחר שהתקבלו כל עותקי החומר התורשתי של וירוס הקורונה, כשהם מסומנים באור, בודק המכשיר כמה מאותו אור פלואורסצנטי משתחרר.
את התוצאה משווה המכשיר באמצעות תוכנת מחשב, לנתונים מערכה של ארגון הבריאות העולמי, ובה נתונים על נגיף הקורונה. התהליך המורכב הזה, אורך ארבע עד שש שעות בסיומו מתקבלת התוצאה המבוקשת שקובעת האם בדגימה אכן ישנה עדות לנגיף הקורונה או לא