דלקות בנרתיק, הנקראות וגיניטיס, הן מהסיבות השכיחות לביקורים חוזרים של נשים אצל הגינקולוג. למעשה, כרבע מכלל הנשים יסבלו בתקופת חייהן מזיהום בנרתיק לפחות פעם אחת. עבור חלקן מדובר בתופעה שחוזרת על עצמה.
אותן נשים שחוות דלקות בנרתיק סובלות מתסמינים לא נעימים כמו הפרשות וריח רע. חלקן רוכשות טיפולים ללא מרשם שאינם מתאימים לסוג הזיהום ממנו הן סובלות, אחרות פשוט יזניחו ולא יטפלו כלל. דלקת בנרתיק שאינה מטופלת לאורך זמן עלולה לגרור סיבוכים רבים ומיותרים, מהם ניתן להימנע בקלות בעזרת אבחון וטיפול מתאים ופשוט למדי.
דלקת בנרתיק נובעת משלושה גורמים עיקריים:
- קנדידה: פטרייה שהיא "תושב" טבעי בנרתיק ולכן שכיחות הדלקות הווגינאליות שהיא גורמת אינה ברורה, אולם הערכות אומרות שכ-75% מהנשים יסבלו לפחות מהתקף אחד של דלקת נרתיקית הנגרמת מהפטרייה במהלך חייהן.
- גרדנרלה: חיידק הגרדנרלה וגינליס (הנקרא גם המופילוס). כ-30% מדלקות הנרתיק נגרמות בשל חיידק זה.
- טריכומונס: טפיל המועבר ביחסי מין. כ-3% מדלקות הנרתיק נגרמות בשל טפיל זה.
דלקת נרתיקית יכולה להתרחש לא רק בגלל גורם זיהומי מסוים אלא גם עקב שינוי באיזון שבין החיידקים הטובים לאלו המחוללים מחלות (הנקראים פתוגנים), כמו למשל לאחר טיפול באנטיביוטיקה, שמפר את האיזון בחיידקים בגוף, ולכן מומלץ ליטול תוסף פרוביוטי לצד הטיפול באנטיביוטיקה.
ממה נגרם כל זיהום?
פטריה: הפטריה הינה תושבת קבועה באזור הנרתיק. השכיחה מכולם היא הקנדידה אלביקנס. כשמתערער האיזון בין החיידקים הטובים לפטריית הקנדידה, נוצרת באזור דלקת. השנוי באיזון יכול לקרות עקב טיפול אנטיביוטי, סוכרת, הריון, גלולות ואפילו מצב של מתח נפשי. ההדבקה אינה קשורה ליחסי מין.
בקטריאל וגינוזיס: נגרם על-ידי גרדנרלה, חיידק שנמצא באופן קבוע בנרתיק. במידה ומסיבה כלשהי מתערער המאזן בין החיידקים הטובים (שנקרים לקטובצילים) לחיידקים האלה - חל הזיהום הזה. התפרצות הדלקת קשורה גם לריבוי פרטנרים מיניים או בעת קיום יחסי מין עם פרטנר חדש.
טריכומונס: מדובר בטפיל המועבר ביחסי מין על-ידי הגבר שנושא אותו. הגברים לא תמיד חשים בהימצאות הטפיל בגופם, אולם אצל חלק מהם תורגש צריבה קלה בעת מתן שתן. טריכומונס הינו הגורם הנפוץ ביותר לזיהום המועבר ביחסי מין והדבקה בו יכולה להיות נלווית למחלות מין אחרות
וגיניטיס לא זיהומי: קשורה לאלרגניים כמו דאודורנטים, סבונים ריחניים ,שטיפות נרתיקיות, קוטלי זרע או קונדומים העשויים מלטקס. לעתים זיהום זה יגיע בעקבות גוף זר שנשכח בגוף, כמו טמפון ישן.
יותר נפוץ ממה שנדמה לך
כ-23% מכלל הנשים המגיעות לגינקולוג עם תלונות על תסמינים בנרתיק, כגון הפרשות, ריח לא נעים, גרד וכאבים ו-13% מכלל הנשים בגיל הפוריות שאינן סובלות מתסמינים, מאובחנות עם וגינוזיס חיידקי. כ-8% מכלל הנשים הפונות לרופא הנשים עם תלונות וגינליות וכ-4% מהנשים ללא תסמינים, סובלות מטריכומונס.
הגורמים להתפתחות וגיניטיס
קיימות שלל סיבות להתפתחות דלקת נרתיקית. בין השאר - שינויים הורמונליים בגוף, כמו בתקופת הריון, נטילת גלולות או מנופאוזה, פעילות מינית או קיום של מחלת מין אחרת.
סיבות אפשריות נוספות: לאחר נטילת תרופות אנטיביוטיות או סטרואידים, מצב של סוכרת שאינה מאוזנת, חשיפה לגורמים מחוללי אלרגיה כמו אמבטיות קצף, שטיפות וגינליות, החדרת חומרים ריחניים לנרתיק, לחות מקומית או אפילו זיעה.
הסיכונים אם לא מטפלים בזמן
וגינוזיס חיידקי שאינו מטופל, מעלה את השכיחות להדבקה במחלות מין, דלקות באגן וסיכון מוגבר ללידה מוקדמת אצל נשים הרות. זיהום טריכומונס, במידה ואינו מטופל, מעלה את הסיכון להידבקות בנגיף ה-HIV, דלקת באגן וקשור בסיכון מוגבר להפלות ולידה מוקדמת בקרב נשים הרות או לידת ילוד במשקל נמוך.
האבחון: בבית או אצל הרופא
קיימות שיטות שונות באמצעותן נעשית האבחנה על ידי רופא הנשים. אחת השיטות לאבחון של וגינוזיס בקטריאלי היא "בדיקת הרחה", המתבצעת על ידי הוספת חומר בשם KOH להפרשה מהנרתיק היוצרת תגובה כימית. התגובה האופיינית לווגינוזיס חיידקי, תהיה הופעת ריח של דגים. בדיקות נוספות כוללות בדיקת Ph, הבודקת את רמת החומציות - בשני סוגי הזיהומים הסביבה בנרתיק הופכת בסיסית יותר. שיטה נוספת היא לקיחת משטח והתבוננות תחת מיקרוסקופ או בדיקת תרבית במקרה של חשד לטריכומונס.
מי שמעדיפה לערוך את האבחון בביתה, יכולה להצטייד בערכת VS-sense, פיתוח ישראלי הזמין לשימוש הצוות הרפואי וגם כערכה ביתית. הערכה כוללת מטוש הנותן אינדיקציה תוך מספר שניות באשר לקיום של זיהום חיידקי או טפילי בנרתיק על ידי שינוי צבע, עם רמת דיוק של 90%. המטוש משלב שני פרמטרים שונים הבודקים את אופי ההפרשה הנרתיקית ואת רמת ה-Ph.
מתי לפנות לרופא נשים
כאשר יש הפרשות מרובות שונות מהרגיל שלפעמים מלוות בריח, גרד או תחושת גירוי בפתח הנרתיק, צריבה בעת מתן שתן ואפילו דימום נרתיקי קל, כדאי להגיע לרופא הנשים.
סוג ההפרשה יכול לרמז גם על סוג הזיהום. פטרייה, למשל, מאובחנת בהפרשה סמיכה לבנה דמוית גבינת קוטג' ללא ריח. גרדנרלה מאופיינת בהפרשה לבנה אפורה מלווה בריח רע שלא אחת מתואר כריח של דגים. הריח חזק יותר לאחר קיום יחסי מין.
טריכומונס מלווה בהפרשה ירוקה או צהובה, שמגיעה לעיתים עם קצף. מחלות מין למיניהן יכולות לעתים להתבטא בדלקת נרתיקית המלווה בהפרשה לבנה וצריבה מקומית.
השתמשת במטוש הביתי? במידה ונוצר שינוי בצבע המטוש, המשמעות היא שמקור הזיהום הוא חיידקי או טפילי. במקרה של תוצאה חיובית, רצוי לגשת לרופא להמשך בירור וקבלת טיפול במרשם. אם צבע המטוש לא השתנה - ככל הנראה מדובר בזיהום פטרייתי, עבורו ניתן להשיג טיפול ללא מרשם רופא בבית מרקחת. נשים רבות ממהרות לפרש כל תחושת אי נוחות בנרתיק כפטרייה וממהרות לרכוש טיפול. אם מדובר בזיהום מסוג אחר, הטיפול כמובן לא יהיה יעיל וקיים סיכון להחמרה של הדלקת ולסיבוכים, על כן החשיבות של אבחון מקור הזיהום.
אם את בהריון, בכל מקרה של תסמינים נרתיקיים מומלץ לגשת ישירות לרופא המטפל.
איך להפחית סיכון לדלקת נרתיקית
לא תמיד ניתן למנוע הידבקות בדלקת נרתיקית, אולם בהחלט ניתן להפחית את הסיכון לדלקת. כך למשל מומלץ להימנע משהייה ממושכת באמבטיות קצף או בריכות ספא (כמו ג'קוזי למשל). כדאי גם להימנע ככל האפשר ממגע עם חומרים שעשויים לחולל אלרגיה.
בכל מה שקשור ביחסי מין - קונדומים הם התשובה הפשוטה ביותר שעשויה להוריד בהרבה את הסיכון להידבק בדלקת נרתיקית.
מומלץ גם לעבור לשימוש בתחתוני כותנה בלבד, לבדוק שהפדים או מגן התחתון שבשימוש עשויים מכותנה ולכבס את התחתונים עם סבון היפואלרגני. רצוי גם להימנע משימוש בסבונים ריחניים לרחצה באזור הנרתיק וכמו כן להימנע משטיפות תוך נרתיקיות.
כלל חשוב נוסף - בשירותים, לנגב תמיד מקדימה לאחורה - כדי להימנע מהסיכון שחיידקי מעיים ימצאו דרכם לנרתיק, כשפעולת הניגוב נעשית בצורה הפוכה.
הטיפול בדלקת נרתיקית
שלא כמו התסמינים המעיקים שגורמים סבל לא קטן לנשים, הטיפול בדלקת נרתיקית פשוט למדי: אם מדובר בקנדידה, הטיפול הוא בנרות או משחה - שניהם נרתיקיים. במקרים קשים החוזרים על עצמם, לעתים קרובות הרופא ירשום טיפול אנטיפטריתי דרך הפה.
כאשר הזיהום נגרם מחיידק הגרדנרלה, הטיפול שיינתן הינו מקומי ויכלול אנטיביוטיקה, ולרוב רצוי ליטול גם תוספת של פרוביוטיקה לנרתיק.
כאשר הגורם לדלקת הוא טפיל הטריכומונס, הטיפול יהיה בכדורים דרך הפה הניתנים במנה אחת - לאישה ולבן זוגה באותו הזמן.
הכותבת הינה גינקולוגית, מומחית ברפואת מין, מייסדת ומנהלת לשעבר של המרפאה לטיפול מיני באיכילוב
