(צילום: אלכס בורטמן)
"בפברואר כבר לא נראה תחלואה קשה ותמותה מקורונה": כך אומר הבוקר (א') פרופ' ערן סגל, מרכיב מודל חיזוי הקורונה של מכון ויצמן למדע. עם זאת, ולמרות האופטימיות שמספק מבצע החיסונים בישראל, טוען פרופ' סגל כי עד אז צפויים עוד חולים קשים ונפטרים רבים.
"הגעה לסגר - כמו תמיד - אומרת כישלון בניהול המגפה. כשאנחנו מטילים סגר אנחנו עושים שתי פעולות - האחת היא להוריד את התחלואה והשנייה היא לאפשר לחיסונים להתבצע. אם הקצב של החיסונים יגיע ל-100 אלף מתחסנים לשבוע, אנחנו נגיע לשיא התחלואה בעוד כשלושה שבועות עם משהו כמו 900 חולים במצב קשה בבתי החולים, ועד מרץ עוד כ-1,000 נפטרים. עם זאת, אי-שם באמצע בפברואר אנחנו לא צפויים לראות עוד תחלואה קשה ותמותה מקורונה".
לדבריו של פרופ' סגל, יש לנצל את הסגר הנוכחי להשלמת מבצע החיסונים לאוכלוסיות בסיכון. "יש בישראל 1.4 מיליון אנשים מעל גיל 60 שהם קבוצת הסיכון. אם נשמור על קצב טוב, נוכל בשבועיים הקרובים לחסן את כל קבוצת החיסון, בהנחה שהם ילכו להתחסן. אנחנו יודעים שכ-10 ימים אחרי החיסון כבר יש השפעה משמעותית למנת החיסון הראשונה בהורדת התחלואה. זה אומר ששלושה שבועות מהיום אנחנו נראה ירידה מאוד חדה בתחלואה הקשה".
עם זאת, כאמור, סביר להניח שכ-20% מהמאושפזים הנמצאים במצב קשה כתוצאה מנגיף הקורונה יאבדו את חייהם. "מעכשיו ועד מרץ אנחנו מדברים על סדר גודל של עוד כ-1,000 נפטרים, בגלל העלייה בתחלואה ובגלל הצטברות חולים במצב קשה לאורך זמן".
פרופ' סגל, בדומה למומחים רבים אחרים, מסביר כי נקיטת פעולות מונעות הייתה יכולה למנוע את הסגר השלישי בפניו עומדת מדינת ישראל. "אפילו חלק מהפעולות שהצענו היו מצליחות להוריד את התחלואה ולהימנע מסגר. אם היינו מפעילים יותר את הסגרים הדיפרנציאליים, אם היינו מבצעים אכיפה באירועי חנוכה. גם אם הפעולות הללו לא היו מונעות לגמרי את התחלואה, הן לפחות היו דוחות אותה. הדבר הזה היה יכול לאפשר למבצע החיסונים להיכנס לפני הצורך בסגר".
באולפן נכח גם פרופ' יהודה אדלר, יו"ר האיגוד האירופאי למחלות שריר וקרום הלב ודיקן הפקולטה למדעי הבריאות במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן, שהעלה את סוגיית החיסונים במערכת החינוך: "מערכת החינוך נשארת פתוחה בחלקה והעיריות פונות לבתי החולים כדי לחסן את צוותי ההוראה, אך ללא הצלחה. למה?".
על כך השיב פרופ' סגל כי "בהיבט הבריאותי, בניתוח של התרחישים, גם אם מערכת החינוך יוצרת הדבקות ברמה מסויימת, היא לא תשפיע על מקדם ההדבקה. צריך להבין שהחיסונים הם שובר שוויון שמשנים לגמרי את התמונה. בגל השני לא הייתה ברירה אלא ללכת לסגר כי אם לא, מערכת הבריאות הייתה קורסת. היום זה לא המצב. כרגע סגר שכולל גם מערכת חינוך פתוחה לא יוביל לקריסת מערכת הבריאות.
"לפי ההערכות שלנו על תרומת מערכת החינוך לתחלואה לעומת המצב שבו ילדים נשארים בבית הן שכדאי להכיל את התחלואה שעלולה להיווצר כתוצאה מזה ולא לסגור את מערכת החינוך. מבצע החיסונים צריך להיות המאמץ הלאומי העיקרי. ישראל בהחלט יכולה להיות הראשונה שתצא מהאירוע הזה בתוך מספר שבועות לא גדול".
אתה יודע או מבין למה אין חיסונים כבר 24/7?
"לא, אני לא מבין. זה באמת צריך להיות מאמץ לאומי. אני יודע שבשבתות, למשל, מחסנים פחות. חלק ממרכזי החיסונים סגורים, חלקם עובדים בשעות מופחתות. זה לא ברור לי. זה נראה לי גם פיקוח נפש וגם יעזור לנו לצאת מהמשבר כמה שיותר מהר. יש לנו מערכת בריאות מצויינת ואנחנו רואים את הקצב של החיסון בשבוע אחד בלבד. זו הצלחה אדירה, אבל צריך לראות איך אנחנו מגבירים את הקצב הזה".
