צפו: האם פרופ' סיריל כהן הצליח לשכנע את ציפי להתחסן?
(צילום: אורי דוידוביץ)
החיסונים נגד נגיף הקורונה כבר כאן - אך מומחים טוענים שהאתגר הגדול שיכריע את הצלחת מבצע החיסונים, שצפוי להתחיל בשבוע הבא, הוא היענות הציבור. רבים בציבור חוששים מלקבל את החיסון החדש לקורונה, הן בגלל הטכנולוגיה החדשה והן מהחשש להופעת תופעות לוואי קשות שלא דווחו במהלך המחקר. עם זאת, חשוב לציין שמומחים ברחבי העולם תומכים בתוקף בקבלת החיסון ומבקשים לשים קץ לגל השמועות בנוגע להשפעותיו.
ציפי דבי, עובדת משק בבית ידיעות אחרונות, הביעה גם היא חשש כבד מקבלת החיסון והצהירה כי לא תקבל את החיסון. צוות אולפן ynet החליט להפגיש אותה עם המומחה למערכת החיסון פרופ' סיריל כהן ולבדוק האם שיחה עם איש מקצוע תפחית את הפחד ותשכנע בקבלת החיסון.
"אני מפחדת להתחסן כי זה מרגיש שאת הולכת לקראת הלא ידוע", אמרה דבי הבוקר (ד') באולפן ynet. "אני לא יודעת מה החיסון מכיל, מה החיסון עושה לגוף, והאם תופעות הלוואי יהיו קשות". עוד הסבירה דבי כי הצפת המידע בתקשורת בנוגע לחיסון מבלבלת, וכי קשה שלא לשים לב לשמועות המבהילות בנושא.
"החיסון מכיל את המתכון לחיסון", השיב לה פרופ' כהן. "בסופו של דבר, את 'החיסון' עצמו מכין הגוף, אך בזריקה קיים המתכון. כדי להגן על המתכון הזה, כשמזריקים אותו, עוטפים אותו באיזו שכבה של שומן ואז מזריקים לגוף".
"הרעיון של חיסון הוא להכין את מערכת החיסון שלנו לפני שאנחנו פוגשים במחלה. כלומר, אנחנו נותנים את הכלים למערכת החיסון לפתח את מה שילחם במחלה, לפני שהמחלה מתרחשת. איך עושים את זה? מזריקים משהו שמזכיר מרכיב של המחלה. אנחנו לא מזריקים את כל הווירוס אלא חתיכה ממנו, וכשהגוף שלנו נתקל באותה חתיכה הוא מזהה אותה כגורם זר ומפתח נגדו נוגדנים. כך, אם חלילה נידבק בווירוס עצמו בעתיד, לגוף כבר יהיה האמצעי לזהות, לעצור ולנטרל את הווירוס לפני שהוא מתפשט ומעורר מחלה".
"מה אם בכל זאת אחלה בקורונה?"
על תופעות הלוואי, מהן הביעה דבי חשש גדול, אמר פרופ' כהן כי "באופן כללי, לגבי תופעות הלוואי, צריך להבין שהחיסונים האלה עברו ועוברים בחינות מעמיקות. נכון שהפקטור של הזמן הוא גם קריטי, אבל תופעות הלוואי שאנחנו יודעים עליהן כרגע הן תופעות לוואי של קצת חום, קצת כאבים, אולי קצת חולשה באזור שמזריקים, בדרך כלל בכתף. אנחנו יודעים שתופעות הלוואי היותר "קשות" מתרחשות כשאנחנו עושים את ההזרקה השנייה של החיסון ולא בהזרקה הראשונה, וזה צפוי כי זה אומר שמערכת החיסון שלך התחילה לפעול ומוכנה לפעולה גם כנגד הווירוס".
"הוא מרגיע", אומרת דבי אחרי שהקשיבה להסבר של פרופ' סיריל. "אולי זה לא כל כך נורא כמו שמציגים את זה בתקשורת, לא מנפחים את זה. זה מפחיד אותי, אבל כשרופא, אדם מומחה, בא ומסביר לך, אז את רגועה. אבל מה אם זה לא יעזור ובכל זאת אחלה בקורונה?".
לדבריו של פרופ' כהן אמנם אין 100% ביטחון שהחיסון יגן מפני נגיף הקורונה, אך מדובר בסיכוי גבוה מאוד של 95%. "אין שחור ולבן בתחום שלנו, אז נכון, יהיו 5% מהאנשים שיחלו בקורונה, אבל החיסון גורם לכך שגם אם מתרחשת מחלה היא הרבה יותר פחותה מאשר אנשים שחלו ולא קיבלו את החיסון. כלומר אם תהיה מחלה אחרי החיסון היא לא תהיה קשה.
"הרבה אנשים מדברים על הסכנות של החיסון, וזה בסדר, אבל חשוב לזכור שגם במחלה יש הרבה סכנות שאנחנו עוד לא יודעים עליהן בטווח הארוך ובטח בקצר. אנחנו רואים אנשים בכל מיני גילים, בלי מחלות רקע, שיכולים להסתבך מאוד ולסכן את חייהם, וזה גם צריך להיכנס לשיקולים של הציבור".
"חשוב שההחלטה תתבסס על מידע - לא על הפחדות"
לבסוף, התייחס פרופ' כהן לדעה הרווחת כי "אישור החיסון היה מהיר מדי". לכך הוא משיב כי "המהירות היא תוצאה של השקעה אדירה מבחינת הממשלות, במיוחד ארה"ב, שנתנו מיליארדים כדי לזרז את השלמת החיסון. בנוסף, הווירוס לא היה זר לנו לחלוטין. הוא מגיע ממשפחה מוכרת לנו שכוללת שבעה נגיפי קורונה שכבר הכרנו אז היה לנו מידע מוקדם.
גם הטכנולוגיה שמשתמשים בה להרכבת החיסון, שהיא טכנולוגיה מבוססת RNA שליח, כבר הייתה ידועה ועבדו עליה כמעט עשור לפני שהגיע נגיף הקורונה. מה שקרה הוא שבגלל מצב החירום, קוצרה הבירוקרטיה. כשיש הדבקה המונית והרבה חולים, הניסוי הוא גם מהיר יותר והתוצאות מגיעות מהר יותר".
האם פרופ' כהן הצליח לשכנע את דבי? לדבריה היא יותר רגועה, אך תעדיף להמתין קצת לפני שתקבל את החיסון. "זו בחירה אישית", מסכם פרופ' כהן. "הדבר הכי חשוב הוא להתבסס על מידע ולא על הפחדות ושמועות. ברגע שכל המידע נגיש ואמיתי, אפשר לגבש החלטה רציונלית בנוגע ליתרונות ולחסרונות, וזה לגיטימי".
