"בימים האחרונים יש עומס מטורף עם כמות מטופלים לא פרופורציונלית לכמות הרופאים והצוות, ובמיוחד לא למיטות האשפוז במחלקות. הורים יושבים על כיסאות פלסטיק במסדרון, בתנאים לא תנאים, לצד הילדים שלהם, כי אין להם מקום אחר. זה שובר אותי". כך סיפרה אתמול אחות באחת ממחלקות הילדים במרכז הרפואי סורוקה בבאר־שבע, אחד מבתי החולים המרכזיים בישראל, שנותן מענה לאוכלוסייה של יותר ממיליון בני אדם.
ברקע הפרסום ב"ידיעות אחרונות" ו-ynet, על אודות המצוקה במחלקות הילדים בבתי החולים ברחבי הארץ בשל תחלואת החורף, שורת עדויות מצד חברי הצוותים הרפואיים במחלקות הילדים בסורוקה מצביעה על מצוקה קיצונית בבית החולים, שמביאה לפגיעה משמעותית בטיפול בילדים. "לא פעם הרופאים כאן היו צריכים להחליט איזה ילד מקבל מכשיר לטיפול מסוים ומאיזה ילד חוסכים את זה, כמו מנשמים, כי אין לי מספיק מכשירים", תיארה האחות. "לפעמים אנחנו מתקשרים למחלקות אחרות כדי להביא מהן ציוד וזה מצב לגיטימי, אבל ברגע שכל המחלקות עמוסות ובכל המחלקות יש ילדים עם מצוקה נשימתית, אז אי־אפשר לבקש מכשירים ממחלקה אחרת".
שיעור התפוסה במחלקות הילדים בסורוקה בימים האחרונים עומד על בין 130–150 אחוזים, מצב קשה במיוחד בעיצומה של עונת החורף שמאופיינת בהתפשטות וירוסים וחיידקים שגורמים לפגיעה נשימתית כמו RSV, שפעת וסטרפטוקוק.
"ילדים במסדרון זה מצב קבוע", תיארה האחות. "ישנם גם מצבים שבהם מגיע ילד שצריך לקבל טיפול שדורש הכנה, כמו מנת דם למשל. במצב רגיל, אם מגיע ילד עם אנמיה שזקוק למנת דם הוא יקבל אותה אפילו באמצע הלילה, אבל יש מצבים שבהם פשוט אי־אפשר לעשות את זה כל כך מהר, ובזמן. יש משמרות שילדים פשוט לא מקבלים את מנות הדם שלהם בזמן, כי לאחות אין זמן לעשות את זה, אז זה נדחה. בהנהלה ומודעים לכך, אבל הם גם חסרי אונים. אין להם יותר מדי אפשרויות".
קראו עוד:
איש צוות נוסף במחלקות הילדים אמר: הילדים משלמים מחיר כבד. יש גם עומס עצום על המיון. ילדים מגיעים בלילה ויש רופא אחד בלילה על כל המחלקה, כמו שקורה בכל בתי החולים. ילד יכול לחכות חמש שעות לבדיקה מעמיקה. בכלל, ילדים מחכים שעות כדי שרופא יראה אותם. טיפול מציל חיים ניתן מיידית, אבל בירור מעמיק ייקח לפעמים כמה שעות טובות. בתום כל משמרת, אנחנו מרגישים כמו אחרי מלחמה. ילדים שוכבים ממש אחד על השני וזה מרגיש כמו מחנה פליטים בתוך המחלקה. יש ילדים שמשוחררים הביתה, למרות שבעבר לא היינו מתלבטים ומשאירים אותם יום נוסף. זו הזנחה מאוד קשה של מערכת הבריאות בדרום".
פרופ’ דודי גרינברג, יו"ר חטיבת הילדים בבית החולים, מכחיש בכל תוקף טענות למחסור במכשירי הנשמה. "זה מצב חירום", הודה, "אבל לא היה מצב שבו ילד שצריך חמצן לא קיבל אותו, ולא היה מצב שילד שהיה צריך לעשות בדיקה לא עשה אותה".
"המצב הוא באמת חמור והצוותים נמתחים עד הקצה בגלל שיש חוסר גם בכוח אדם וגם במקום", הוסיף פרופ’ גרינברג. "יש לנו חוסר של לפחות מחלקת ילדים אחת בנגב. אנחנו מתארגנים כדי לפתוח מחלקת חורף, וקולטים כוח אדם סיעודי, אך אין לנו כוח אדם רפואי שיוכל לעשות את הכל. למרות זאת אין דבר כזה שלא נקלוט מישהו. אין גם דבר כזה שנשחרר ילד שלא היינו צריכים לשחרר. אחרי שאנחנו משחררים, אין לנו אחוז חזרות יותר גבוה לעומת בתי חולים אחרים בארץ. צריך לזכור שהאמריקאים פנו לנשיא ביידן אחרי שהגיעו לתפוסות של 90% ואנחנו בתפוסות של 150–160 אחוזים. הגיע הזמן לדבר לא רק על הזקנה במסדרון אלא גם על התינוק במסדרון".
לגבי אפשרות של העברת ילדים לאשפוז בבתי חולים אחרים אמר פרופ’ גרינברג: "אנחנו מתמודדים עם אוכלוסייה מאוד מיוחדת שלהעביר אותה לאזורים אחרים בארץ זו משימה קשה, בין היתר מפאת בעיות בתקשורת. לכן הפתרון הוא לפתוח עוד מחלקות ולא להסיט לבתי חולים אחרים".
ממשרד הבריאות נמסר בתגובה: "על פי הנתונים שבידי משרד הבריאות ישנה תפוסה של כ־120% במחלקות הילדים בבית חולים סורוקה. משרד הבריאות לא מתערב בניהול שוטף של מחלקות בבית חולים, אלא אם כן בית החולים פונה להתערבותו".
