מוגש כשירות לציבור מטעם נוברטיס
האיום הזה מעולם לא חדל להיות רלוונטי: מדי שנה אלפי ישראלים מוצאים עצמם מתמודדים עם סיבוכים שונים הנובעים מכולסטרול גבוה והשפעותיו ההרסניות. בהרבה מקרים טרשת העורקים לה גורם הכולסטרול והסיבוכים הנלווים, גורמים לפגיעה קשה באיכות החיים.
"כולסטרול הוא רכיב חיוני שנמצא בכל תא ותא בגוף שלנו", מסבירה ד"ר דנה צפת, קרדיולוגית ומנהלת המרכז לבריאות לב האישה בבית החולים הדסה. "למעשה מדובר בשתי מערכות שונות: מערכת ההובלה של הכולסטרול לתאים, הידועה בשם LDL או הכולסטרול הרע, והמערכת שאחראית לפנות את שרידי הכולסטרול בחזרה לגוף, הידועה בשם HDL או הכולסטרול הטוב".
כולנו הוזהרנו לא פעם בחיינו לא לאכול מאכלים רוויי כולסטרול שמא נסבול מעודף כולסטרול בדם, בעיקר בגלל העובדה שרמות גבוהות של כולסטרול רע מביאות לטרשת עורקים, אחד מגורמי התמותה השכיחים בעולם המערבי ובעולם בכלל.
לא טיפלתם בכולסטרול בזמן? אלו הסיבוכים שעלולים להתרחש
ד"ר צפת מסבירה: "כאשר רמות הכולסטרול הרע בגוף עולות והופכות לגבוהות מדי יש תהליכים שיכולים לגרום לשומנים האלה להיות דביקים מאוד, למשל במקרים של סוכרת או של רמות דלקת גבוהות בגוף. השומן הדביק הזה יכול לחדור מתחת לשכבה העליונה של העורק ושם הוא מצטבר ומייצר טרשת, פלאק, אשר חוסם אותו.
"בתחילה העורק פשוט גדל על מנת להתמודד עם העומס, אך באיזשהו שלב הוא לא יכול להתרחב יותר, מה שמביא ליצירת לחץ ולבסוף גם להיווצרות של קרע קטן. הקרע הזה חושף את כל החומרים המזיקים לזרימת הדם ולאט לאט נוצר קריש שיכול אף הוא לחסום את העורק או לנדוד למקומות אחרים".
התקף לב
ואכן, הסיבוכים העיקריים הקשורים לרמות כולסטרול גבוהה הן הסיבוכים המיוחסים לתהליכים טרשתיים בתוך עורקים חשובים. אחד מהם הוא כנראה הידוע מכל בהקשר זה - התקף לב.
"כאשר עורק בתוך הלב חסום או אינו מקבל אספקת דם בכלל נגרם התקף לב", מרחיבה צפת, "כשאנחנו מדברים על המונח התקף לב, המשמעות שלו היא שנגרם הרס לתאים בגלל חוסר אספקת הדם, כלומר נזק בלתי הפיך. לתאים אין דרך לחדש את עצמם, מה שלא שם, לא שם ולא מתפקד".
שבץ מוחי
גם שבץ מוחי הוא סיבוך נפוץ עד מאוד הקשור לרמות כולסטרול גבוהות בדם. "זהו אותו תהליך בדיוק, רק הפעם המיקום שלו הוא באחד העורקים במוח. במקרים אחרים שבץ מוחי יכול להיגרם מטרשת עורקים באחד העורקים בצוואר, ומהיווצרות של קריש דם ישכול לנדוד לאחד מעורקי המוח ולחסום אותו", מסבירה ד"ר צפת. "גם במקרה הזה התאים מתחילים למות ונוצר נזק בלתי הפיך. עם זאת, במקרה אלה לרוב לגוף יש את היכולת לבנות קשרים חדשים במוח וניתן להתאושש".
קטיעת גפיים
אך זהו לא הסוף בדבר השפעותיו ההרסניות של עודף כולסטרול בדם. "סיבוך שכיח נוסף הוא קטיעות של גפיים", מוסיפה ד"ר צפת, "במקרים של טרשת באחד מהעורקים הנמצאים באזור הרגליים, נוצר מצב של אספקת דם לקויה לרגל. הרגליים שלנו חוטפות מכות או נפצעות אך אין להן את יכולת להתמודד עם פצעים קטנים וזיהומים מכיוון שלתאי מערכת החיסון אין גישה לאזור הפגוע. כך זיהום קטן ברגל יכול להפוך לפצע שלא מתרפא, ובמקרים מסוימים נאלצים הרופאים לקטוע את הגפה על מנת לאפשר לגוף להתמודד עם הזיהום".
ואם לא די בכך גם מחלת כליות היא סיכון נוכח וקיים, הנובע מחסימה של אחד העורקים המזינים את הכליות. "זו מחלה אחת", מציינת ד"ר צפת, "הסימפטומים פשוט יבואו לידי ביטוי בהתאם לעורק שבו נוצרת החסימה. יש אנשים שזה קורה להם בכל הגוף, ויש כאלה שרק באזור אחד. אין לנו איך לנבא את זה".
ד"ר דנה צפת: "מומלץ לכל אחד לשבת עם הרופא המטפל ולעשות הערכת סיכון אישי, אם מבחינת רמת הכולסטרול ואם מבחינת גורמי סיכון אחרים כמו סוכרת ולחץ דם על רקע משפחתי. כך ניתן להעריך מה הסיכון האישי של המטופל ומתי נכון לטפל"
עדיף למנוע את המחלה מאשר לטפל בה
אז מה עושים? "עדיף למנוע את המחלה מאשר לטפל בה", מאשרת ד"ר צפת. לטפל תמיד אפשר, אבל העבודה האמיתית מתחילה במניעה. אם נקפיד על אורח חיים מסוים ונטפל בגורמי הסיכון הידועים כמו יתר לחץ דם או סוכרת, ניתן למנוע עד 80 אחוזים מכלל המחלות הטרשתיות".
כשד"ר צפת מדברת על הסיכון לפתח מחלות טרשתיות כתוצאה מרמות כולסטרול גבוהות היא מדברת גם על זמן החשיפה, המהווה פקטור משמעותי עד מאוד ואחת הסיבות המרכזיות לחשיבותה של המניעה. "כל שנת חשיפה מהווה גורם סיכון ולכן חשוב לאתר אנשים עם רמות כולסטרול גבוהות כבר בגילים צעירים", היא אומרת, "ניתן לעשות זאת על ידי בדיקת דם מאוד פשוטה של פרופיל השומנים בדם, שבה נמדדים רמות ה-LDL, רמות ה-HDL וגם רמות הטריגליצרידים".
אך לא די בכך. חשוב גם להיות עם היד על הדופק ולבדוק את רמת הסיכון שלכם עם הרופא האישי המטפל. "מומלץ לכל אחד לשבת עם הרופא המטפל ולעשות הערכת סיכון אישי, אם מבחינת רמת הכולסטרול ואם מבחינת גורמי סיכון אחרים כמו סוכרת ולחץ דם על רקע משפחתי. כך ניתן להעריך מה הסיכון האישי של המטופל ומתי נכון לטפל", מדגישה צפת, "בעידן הנוכחי יש לנו הרבה פתרונות להורדת רמות השומנים בדם. היום אנחנו יודעים שניתן להוריד באופן משמעותי את הסיכון לעבור אירוע כלשהו - גם במקרים שבהם כבר התרחש אירוע ראשון בעבר"
אמצעים נוספים וכיום כבר מעט ברורים מאליהם הם תזונה ופעילות גופנית. "אנחנו ממליצים על דיאטה ים תיכונית, הכוללת פירות, ירקות, קטניות, דגנים מלאים, שמנים בריאים ובשרים דלי שומן. על ידי הקפדה על תזונה נכונה גם אם לא על ידי אכילה נקייה במאה אחוז, אנחנו יודעים שבידי הדבר להוריד את הסיכון", מפרטת ד"ר צפת.
לא לוותר על פעילות גופנית
גם לפעילות גופנית, ואף המינימלית ביותר, השפעה משמעותית. "ניתן להגיד שאפילו פעילות גופנית בינונית, כזו ברמה שבה האדם מתנשף אך עדיין יכול לדבר, המבוצעת פעם אחת בשבוע במשך 30 דקות, יכולה להוריד את הסיכון בשלושים-ארבעים אחוזים. מבחינה אופטימלית יש לבצע 150 דקות שבועיות של פעילות גופנית ברמה בינונית על מנת ליהנות מהורדת סיכון משמעותית. וזה לא משנה אם הבנאדם סובל מהשמנה או לא, פעילות גופנית תגן עליו ותוריד את הסיכון".
מוגש כשירות לציבור מטעם נוברטיס
