בשיתוף אסם נסטלה
את המושג beyond the core המציא וטבע כריס זוק, מומחה אמריקאי לאסטרטגיה עסקית בהתייחסו לחברות המבקשות להרחיב את פעולתן באמצעות צעדים משלימים לפעילויות הליבה שלהן. צעדים אלה יכולים להיות קשורים לליבת העיסוק של החברה או להרחיב את עיסוקיה לתחומים חדשים. בכנס כונסו לפאנל אחד מרשים יזמים מחדשים בתחום המזון.
במסגרת כנס "מקדמים חדשנות" המשותף ל"ידיעות אחרונות", ynet ואסם נסטלה התארחו באולפן פרופ' יעקב נחמיאס, מייסד future meat, גופנה ליס רובין, מנהלת החדשנות באסם נסטלה, דגנית ורד, מנכ"לית סמארט אגרו, כדי להסביר מהי חדשנות beyond the core, כיצד היא משתלבת בתעשיות השונות, מדוע מדובר בתהליך חשוב עבור כולנו ואיך יוצאים לדרך עם רעיונות חדשניים.
מה זה BEYOND THE CORE?
"חדשנות beyond the core זו פריצה לעולמות תוכן חדשים לחלוטין", מסבירה גופנה ליס רובין, מנהלות החדשנות באסם נסטלה. "אלה יכולות להיות טכנולוגיות חדשות ופורצות דרך לחלוטין, שלעיתים הולכים ומתרחקים מהמוצרים הפיזיים לעולמות הדיגיטליים, לשירותים דיגיטליים, ולהזדמנויות חדשות, שהצרכנים יכולים לקבל דרכנו".
ליס רובין מסבירה שבאסם נסטלה עוסקים בחדשנות beyond the core מתוך הבנה שבכך הם מייצרים פלטפורמות חדשות לחלוטין מבחינה עסקית.
בשר אמיתי ולא מהחי
בשר ובפרט בשר בקר, הפך לאחד המזהמים הגדולים בעולם ולכן חברות רבות מנסות לפתח בשר במעבדה, שיהיה בשר אמיתי אך לא יזהם.
חברת FUTURE MEAT מייצרת בשר מתורבת. "זה קונספט בו לוקחים תאים מחיה וגורמים להם להתחלק מחוץ לחיה, בתוך מכל תסיסה. אחרי שהתאים גדלים במיכל הזה, מייצרים מהם בשר שמבחינת הטעם, הריח והמרקם שלו דומה במהותו ובתכונות הביולוגיות שלו לבשר מהחיה", אומר פרופ' יעקב נחמיאס, מייסד פיוטצ'ר מיט. "לפני 7 שנים, ההדגמה הראשונה של מארק פוסט מהולנד, היתה של המבורגר בשר מתורבת, שעלה קרוב לרבע מיליון דולר. היום טכנולוגיות עתידניות יכולות לייצר המבורגר בפחות מ-4$ לקציצה. זה הבדל של שמים וארץ", הוא מסביר את הרציונל להמשיך ולהתעקש על פיתוח בשר שכזה.
חקלאות פורצת דרך
כשמדובר בפריצות דרך בחקלאות, הצורך לא נעצר בפרות. "עולם החקלאות הופך מחקלאות מסורתית לחקלאות שהיא על סף ההיי טק", אומרת דגנית ורד, מנכ"לית סמארט אגרו. "מרחפנים שסורקים פעולות מעל השדה ועד חברות שעוסקות בגנטיקה של הצמח כדי להעלות את חומרי גלם בגידולים, כמו חלבונים בתוך חומוס או סויה".
"המעבדה מגיעה לשדה עם חיישנים זריזים, שיודעים בדיוק מה יש בצמח, מתי לקטוף", אומרת ורד. כדוגמה היא מביאה את סיפור ההדברה: "יושבים על המרססת עם הרבה מאד ידע על מה זה צמח מזיק ומה זה צמח לא מזיק והריסוס מתרחש רק על הצמח המזיק".
"יש חדשנות בעולם המזון, קוראים לזה פודטק"
"פודטק זה עולם שלא היה קיים לפני כמה שנים והיום הוא תעשיה פורחת, גם בארץ", אומרת ליס רובין, "פיוצ'ר מיט היא דוגמה אחת לכך וכל זה בגלל הצורך בחלבונים מהחי ובפתרונות ידידותיים לסביבה, בריאים תזונתית וטובים לרווחת בעלי החיים. דגנית דיברה על חלבון חומוס, על שיפור בחלבוני סויה ועוד פתרונות רבים בחלבון. אלה חלבונים שכבר נמצאים בהרבה מהמוצרים שלנו: טבעול, בארץ וגארדן גורמה, המוצר שלנו בעולם".
ההבנה היא שככל שהמוצרים יהיו דומים למוצרי הבשר המסורתיים, צרכנים שרוצים לצרוך מוצרי בשר אבל יש להם אג'נדה של לשמור על הסביבה, לשפר את הבריאות ולשמור על בעלי החיים והסביבה, יעברו למוצרים מקיימים.
"BEYOND THE CORE מתרחש תמיד בגלל צורך של התעשייה"
"אם בעולם הבשר חברות ענק הבינו שהמניות שלהן מדשדשות כי הן משתמשות בכל קילומטר רבוע בעולם ובכל גלון של מים כדי לייצר פרות, ואי אפשר לייצר יותר פרות כי אין לנו יותר שטח ואין לנו יותר מים אז חברות הבשר מבינות שצריך טכנולוגיה חדשה כדי לאפשר להן להמשיך ולגדול ולספק את הדרישה שהולכת וגוברת לבשר", אומר ד"ר נחמיאס. "טכנולוגיה כמו שלנו יכולה לאפשר לשחקנים אחרים כמו נסטלה, להיכנס למשחק".
איך מגייסים כסף לחדשנות?
"זה תהליך מורכב", אומרת ורד. "יש את עניין של התאמת המוצר לשוק. אתה יכול לייצר בחצי מיליון דולר המבורגר אבל אף אחד לא יקנה אותו ויש את התמחור והצורך שצריך לקבל אישור בשלב מאד מוקדם. השלב שעוברים ממעבדה לקונספט זה השלב בו סטארטאפים מתקשים. ואז צריך את האנשים הנכונים – של שיווק, של מכירות ושל שטח, שמבינים את עולם התעשייה והמזון.
"היופי של החדשנות של beyond the core הוא לא רק מה שחברת מזון יכולה לקחת מחברת סטארט אפ, אלא בסינרגיה שיכולה להיווצר בין סטארט אפ שיש לו יצירתיות אינסופית ורעיונות פורצי דרך והידע והניסיון שיש לנו בחברה, בעולמות התעשייתיים, עם השאלות הקריטיות שצריך לענות עליהן כדי להגיע עם מוצר מדף ועד ההבנה הצרכנית. אנחנו מכירים את הצרכנים מצוין, אנחנו עובדים איתם הרבה מאד זמן. הסינרגיה תבטיח שנגיע הכי מהר והכי מדויק לשוק", אומרת ליס רובין.
"הכל מתחיל ונגמר באנשים טובים. בישראל התברכנו בשפע רב של אנשים טובים, גם בעולם ה-R&D, גם בעולם הייצור והאופרציה. צריך ליצור איתם קשר, צריך להביא אותם. צריך את הקבוצה הנכונה כדי להביא את החלום למציאות", אומר פרופ' נחמיאס.
האם beyond the core יכול להפוך למנוע צמיחה בתוך הארגון?
ליס רובין מאמינה בעתיד של החדשנות: "beyond the core מייצר עולמות תוכן חדשים לחלוטין ועולמות התוכן האלה יהפכו לעולמות הליבה עם הזמן, כשהחברה תשלוט בטכנולוגיה וכשהעולמות האלה יתבססו", אומרת ליס רובין.
דגנית ורד מדגישה מצידה את נקודת הראייה הגלובלית ואומרת: "אי אפשר לגדל יותר פרות בעולם והן גם גומרות אותנו. מה שקרה בגרמניה אינו מקרי ולא בטעות. אנחנו פוגעים באקלים בצורה ישירה והפרות הן מהגורמים שדוחפים לכיוון הזה - הגזים שהן פולטות והצמחייה שהן צורכות. זה הכרח ואם לא נזוז לשם ונשנה את הרגלי האכילה שלנו זה יהיה עוד יותר קיצוני ולא משנה כמה חדשנות נכניס לחקלאות. אפשר להעלות יבול ב-20% או יותר אבל בקרוב יהיו 10 מיליארד אנשים וגמרנו את המשאבים", היא אומרת.
בשיתוף אסם נסטלה
פורסם לראשונה: 11:05, 09.08.21
