בשיתוף אונקוטסט
סרטן ערמונית הוא הסרטן השכיח ביותר בקרב גברים בעולם המערבי. מדי שנה מאובחנים בישראל כ-2,000 חולים חדשים עם גידול ממאיר בערמונית. בשונה מסוגי סרטן אחרים, הימצאותם של תאים ממאירים בערמונית היא דבר נפוץ יחסית. למעשה, לכשליש מהגברים מעל גיל 50 ולרוב המוחלט של הגברים מעל גיל 80 ישנם תאים סרטניים בערמונית. גידול בערמונית יכול להיוותר ללא שינוי במשך תקופה ארוכה מבלי לסכן את החולה, ופעמים רבות הוא אינו גורם לתסמינים נוספים ואין לו משמעות קלינית. מאידך, ישנם מקרים בהם המחלה מתפתחת במהירות, יכולה לסכן את החולה ואף עלולה להתפשט לאיברים אחרים בגוף. במקרים אלו, קיים צורך באבחון מוקדם וטיפול מהיר.
גילוי מוקדם של המחלה מתבצע בצורה פשוטה אצל אורלוג. בדיקות לגילוי מוקדם של המחלה הוא ישלח לקיום של שתי בדיקות: הראשונה – בדיקת אצבע רקטלית (מיקומה של הערמונית בסמוך לרקטום מאפשר לבחון אותה באמצעות החדרת אצבע דרך פי הטבעת) והשנייה – בדיקת רמת החלבון PSA בדם (חלבון המופרש באופן כמעט בלעדי מהערמונית (על פי רוב, במקרה של סרטן הערמונית, רמת ה-PSA תהיה גבוהה (אולם גם תוצאה זו אינה חד משמעית כיוון שרמות גבוהות של PSA יכולות להיווצר עקב שלל גורמים נוספים).
במקרים בהם הבדיקות הראשוניות יעידו על חשד לקיומו של גידול סרטני בערמונית, המטופל יופנה ל-MRI של הערמונית ובהמשך לביופסיה והדמיה. חשוב לזכור כי גם אם מתגלה עדות לסרטן הערמונית בבדיקות אלו, ישנו צורך באבחון מדויק של מאפייני המחלה באופן אישי לכל חולה. גידולי סרטן הערמונית אינם זהים – חלק מהגידולים אגרסיביים ומצריכים טיפול מידי, וחלקם מתפתחים לאט ולכן ניתן להסתפק במעקב בלבד.
לניתוח עלולים להיות תופעות לוואי ארוכות
במקרים בהם מדובר במחלה מקומית ויש צורך בטיפול, בארגז הכלים הרפואי ניתן לשיקול מספר טיפולים שנועדו לרפא את המחלה: טיפול ניתוחי, שימוש בהקרנות או/ו ניתוח לכריתה של הערמונית. אומנם מדובר בטיפולים יעילים ובדרך כלל לא מורכבים, אך חלקם יכולים להשפיע על איכות החיים של המטופל. כתוצאה מפעולה כירורגית עלולות להיות תופעות לוואי ארוכות טווח כמו אי-שליטה בשתן, פגיעה בתפקוד המיני ועוד. לכן לפני כל החלטה על פרוטוקול רפואי, הרופא יבצע הערכה האם קיים צורך דחוף והכרחי בפרוצדורה כירורגית.
ההחלטה על סוג הטיפול כוללת מספר שיקולים – גיל המטופל, מצב המחלה, תסמינים נלווים ועוד. במקרים שלא מדובר במחלה אגרסיבית, לעיתים ימליצו הרופאים לעקוב אחר התפתחות הסרטן מבלי לבצע טיפולים שעלולים לפגוע באיכות חייו של החולה. לכל מטופל מאפיינים קליניים שונים ולכל גידול מאפיינים הפתולוגיים ייחודיים. אין "פתרון אחד מתאים לכולם", ייתכן שגישה שמתאימה לאדם אחד, לא תתאים לאדם אחר. לפיכך איסוף מידע רב ככל שניתן יסייע בקבלת ההחלטה מותאמת עבורו.
הבדיקה שיכולה לסייע לקבל את ההחלטה הנכונה
במקרים בהם קיימת התלבטות על הצורך בטיפול ניתן להיעזר בבדיקת "אונקוטיפ פרוסטטה" (Oncotype DX® Genomic Prostate Score) של חברת אונקוטסט. הבדיקה מספקת מידע על רמות הביטוי של גנים מסוימים ברקמת הגידול המעידים על מידת האגרסיביות שלו. ממצאי הבדיקה, בשילוב נתונים קליניים ופתולוגיים אחרים יכולים לסייע לרופא לקבל את ההחלטה הטיפולית המתאימה ביותר עבור המטופל ולא מעט פעמים לחסוך את הצורך בניתוח ותופעות הלוואי שלו. אמנם הבדיקה כרגע לא בסל שירותי הבריאות בישראל, אבל פוליסות ביטוח רבות מכסות את עלותה.
כאמור, במקרים בהם קיימת התלבטות האם לטפל או לעקוב, בדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה" תסייע לנו לקבוע את התוכנית הטיפולית. דוגמא לכך הוא אחד ממטופליי, גבר בן 60 שבדיקות שביצע לא הצביעו על ממצאים חד-משמעיים והיה צורך להחליט האם להסתפק במעקב פעיל או לבצע ניתוח רדיקלי לכריתת הגידול. אמנם הבדיקות העידו בברור על נוכחות של תאים סרטניים בערמונית, אלא שממצאי הביופסיה לא היה ברור מידת האגרסיביות של הגידול. במקרה הזה, לא היינו בטוחים האם כדאי לבצע ניתוח או שאולי ניתן לחסוך למטופל את הצורך בפעולה הכירורגית ולהפחית את הסיכון לתופעות הלוואי שעלולות לפגוע באיכות חייו. בדיקת "אונקוטייפ פרוסטטה", הייתה כאן אידיאלית עבורנו, מפני שבאמצעותה ניתן היה ללמוד על מידת החומרה של הגידול ולקבל את ההחלטה הנכונה ביותר עבור החולה.
המטופל ביצע את הבדיקה, ולצערנו התוצאה העידה על מחלה אגרסיבית, עם אחוזי סיכון גבוהים להתקדמות והתפשטות של הגידול. המידע הזה לא היה חד משמעי בתחילה לאחר קבלת ממצאי הביופסיה, ודווקא "אונקוטייפ פרוסטטה" לימדה אותנו כי המטופל נזקק בדחיפות לניתוח. ייתכן שאם היינו בוחרים להישאר במעקב פעיל אחר המחלה – כפי שחשבנו בתחילה – מצב הסרטן היה מחמיר, כך שהבדיקה הזו ממש מצילה חיים.
הכותב הינו מומחה לכירורגיה אורולוגית בבית החולים רפאל ואורולוג בכיר באיכילוב
בשיתוף אונקוטסט
