בשיתוף צבר רפואה
"כשהציעו לי אשפוז בבית התלבטתי", מספרת רותי בן גיגי, בת 55 ואם לשלושה מפרדס חנה, המתמודדת עם מחלה כרונית. "נדבקתי בזיהום והייתי חייבת אשפוז, אבל לא כל כך הבנתי מה זה אומר להתאשפז בבית. בסוף הסכמתי ואני ממש שמחה על כך. מהרגע שהצוות הגיע אלי הביתה, זה היה פשוט מושלם. הייתי בבית שלי, במיטה שלי, עם המשפחה שלי, בלי דאגות ובלי להתרוצץ, והצוות הגיע כל יום לטפל בי ולדאוג לי.
"לא יכול היה להיות מבחן טוב יותר לשאלת נחיצות האשפוז הביתי ממה שעבר על מערכת הבריאות בשנתיים האחרונות של מגפת הקורונה", אומר ד"ר רוני צבר, המייסד והמנהל הרפואי של צבר רפואה. "עד הקורונה אנשים שאלו למה? למה צריך אשפוז בית? והקורונה בעצם ענתה חד משמעית על השאלה הזו. כולם הבינו כמה זה הכרחי. כיום אנשים כבר יודעים לדרוש את השירות מהרופא המטפל, וגם מערכת הבריאות כבר מכירה ביתרונות הבריאותיים וגם הכלכליים של האשפוז בבית. לכן חשוב שקופות החולים ומשרד הבריאות יעמיקו את התשתיות להענקת השירותים האלה לכל חולה שמתאים לכך".
כיום צבר רפואה מפעילה את בית החולים בבית הגדול מסוגו בישראל (ואף בעולם), עם מעל 1,600 מטופלים בשש מחלקות אשפוז בית, בטיפול צוות של מעל 800 רופאים, אחיות, עו"סים, ואנשי מקצועות הבריאות, בפריסה ארצית מלאה.
"סביבת הבית עדיפה בכמה מובנים", מסביר ד"ר צבר, מומחה ברפואה פליאטיבית וברפואת משפחה, וכותב הספר 'בין החלמה לריפוי – מסע בטיפול הפליאטיבי', "המטופל רגוע יותר, מוקף בבני משפחתו, לובש את הבגדים שלו עם ריח הכביסה המוכר, במקום חלוק של בית חולים כמו עוד עשרות מטופלים סביבו. הוא יכול להמשיך להנות מהדברים היומיומיים שמרגיעים ומייצרים עבורו שגרה – הנכדים, הטיפול בעציצים, האוכל שהוא מעדיף ועוד. סביבת הבית אף הוכחה מדעית כתורמת לשלוותו ולאיכות חייו של המטופל".
דברים שרואים מהבית ולא מהקליניקה
אשפוז הבית הציבורי החל בישראל בתחום הטיפול הפליאטיבי בבית, או הוספיס בית, עבור חולים במחלות קשות בשלבים מתקדמים, כאפשרות לחולים שבחרו בכך, לשהות בתקופת חייהם האחרונה בבית. שירות זה כולל מערך של רופאים, אחיות ועובדים סוציאליים המתמחים בפליאציה, הפוקדים את בית המטופל לביקורים קבועים, וזמינים עבורו ועבור משפחתו בכל שעות היממה. בשנת 2009, בעקבות הגדרת ארגון הבריאות העולמי את הטיפול הפליאטיבי כגישה טיפולית מומלצת לאותם חולים, הוציא משרד הבריאות הנחיה לקופות החולים להפעלת יחידות לטיפול פליאטיבי בקהילה, מה שמאפשר לצבר רפואה להעניק את הטיפול הפליאטיבי כשירות ציבורי במסגרת חוק ביטוח הבריאות הממלכתי וחוק החולה הנוטה למות.
עם זאת, מעט מדי אנשים בארץ מכירים זכות הזו ומשתמשים בה, מדגיש עידן שפירא, עובד סוציאלי, גרונטולוג, ומנהל קשרי קהילה בצבר רפואה, "רבים לא מודעים לכך שעומדת לכל חולה במחלה קשה בישראל, הזכות לבחור איפה ישהה בתקופה זו של חייו. וזאת ללא תלות בגילו של החולה, מצבו הכלכלי או סוג המחלה שעימה הוא מתמודד. כל אדם עם מחלה חשוכת מרפא בשלביה המתקדמים זכאי לשירות זה, ולא רק חולים אונקולוגיים, כפי שנהוג לחשוב", מסביר שפירא.
בשנים האחרונות התרחב מערך אשפוז הבית לשירותים נוספים, שאחד מהם הוא השיקום בבית, שמוצע כחלופה מלאה ואינטנסיבית לשיקום מוסדי, עבור מטופלים לאחר שבץ מוחי, ניתוח אורטופדי, קורונה, ירידה תפקודית, פגיעות שונות, כוויות ועוד. "כשאנחנו מדברים על שיקום, מיידיות הטיפול היא קריטית", מסבירה מיטל מלצר, פיזיותרפיסטית ומנהלת תחום הפיזיותרפיה בבית בצבר רפואה. "תקופת המתנה בין האירוע הראשוני לתחילת תהליך השיקום מפחיתה את סיכויי החזרה לתפקוד מיטבי של המטופל. כיוון שההמתנה מתקיימת לרוב במחלקה בבית חולים, הסיכון להידבקות בזיהומים או להתדרדרות קוגניטיבית, המאפיינת אשפוז בקרב קשישים, עולה משמעותית. לא זו בלבד שתהליך השיקום בבית שמציעה צבר רפואה מתחיל תוך 24 שעות מהרגע שמתקבל אישור קופת החולים, אלא שיש בו יתרון משמעותי מעצם כך שהוא מאפשר למטופל להשתקם ולתרגל את החזרה לשגרת החיים במקום שבו הם ימשיכו להתנהל הלכה למעשה".
זוכרים שהייתה פה מגפה?
"בגל הקורונה האחרון, גל האומיקרון בתחילת 2022, היינו עם שיא של מטופלים באשפוז בית" מציין ד"ר איתמר עופר, נשיא ויו"ר צבר רפואה. "במהלך ינואר היה זינוק של פי שניים לעומת החודש הקודם, עם מעל לאלף מטופלים במהלך החודש, כמחציתם חולי קורונה במצב קל ובינוני. נכון להיום מערך אשפוז הבית הפך למערך בסדר גודל של כשש מחלקות פנימיות, והתקווה שלנו היא שמיטת אשפוז בית תתוקצב כמו מיטת אשפוז בבית החולים".
כבר לפני כחמש שנים הוקמה בצבר רפואה מחלקת פנימית בבית, המהווה חלופה מלאה לאשפוז במחלקה פנימית בבית החולים. מחלקה זו, המעניקה אשפוז בית אקוטי לחולים בדלקות וזיהומים, לחולים כרוניים הזקוקים לאיזון, ולטיפול בפצעים קשי ריפוי ועוד, כוללת שירות ביקורי בית יומיומי של רופא/ה ושל אח/ות, להענקת עירוי תרופות תוך ורידי, איזון כאב ועוד.
"יש משהו יפה בזה שהרופאה או האח נכנסים לבית המטופל ונחשפים לתנאים שבהם המטופל חי ביומיום, החל בסביבה הפיסית והן בתמיכה המשפחתית והליווי שלו" , מספרת ד"ר קרינה גליק, מנהלת מערך אשפוז אקוטי בבית בצבר רפואה. כמומחית ברפואה פנימית ובטיפול נמרץ, ד"ר גליק, הבינה כבר מזמן את החשיבות והצורך באשפוז הביתי. "למטופלים ניתנת האפשרות לדלג על שלב האשפוז במקום זר שנקרא בית חולים, שהוא מאוד בעייתי מבחינת תחושת הזהות האישית ויכולת השליטה האישית של האדם, בבית, המטופל אדון לעצמו ויש לו אוטונומיה מוחלטת על גופו , דבר שבא לידי ביטוי ביכולת להיות מעורב יותר בקבלת החלטות רפואיות שמתאימות עבורו. זאת לעומת תחושות של חוסר אונים ואיבוד שליטה שמטופלים חשים במהלך אשפוזים בבתי חולים. לא רק הבחירה אם להיות לבד בחדר או מי יהיה שותפך ומתי לקבל מבקרים, אלא גם המעורבות שלו בטיפול, שהיא חלק חשוב מאוד מההחלמה, מתאפשרת פחות בבית החולים, שלא לדבר על הסיכון שבהדבקות בזיהומים נוספים במהלך האשפוז בביה"ח", היא מתארת.
באשפוז הביתי, טוענת ד"ר גליק, בנוסף ל- well being שהוא טוב יותר , ישנו קשר רציף עם משפחת המטופל ורופא המשפחה. "יש חשיבות רבה לתקשורת בין הצוות המטפל לרופא המשפחה. זה מאפשר שמירה על רצף טיפולי עם הרופא המטפל בקופת החולים לאחר תום האשפוז, וחוסך התרוצצויות למטופל. בנוסף ליתרונות הבריאותיים הברורים של אשפוז בבית עבור המטופל – מניעת אשפוזים, מניעת זיהומים נרכשים בבית החולים, ומניעת התדרדרות קוגניטיבית שנפוצה במיוחד בקרב מטופלים קשישים - כל ההתנהלות סביב אשפוז בבית היא משמעותית רגועה ונוחה יותר למטופל ומשפחתו. אין צורך בשינוי שגרת הבית, באובדן ימי עבודה, בדאגה לסידור לילדים ועוד. בעצם בית החולים מגיע אל המטופל, במקום להפך, מה שהופך את כל התהליך למרגיע ותורם משמעותית למהירות ההחלמה של המטופל ולחזרתו לשגרת חייו".
גשר על מים סוערים
התרומה לשלוותו של המטופל חשובה במיוחד עבור מתמודדי בריאות הנפש, שעבורם כל פגיעה בשגרת היום מהווה סיכון ליציאה מאיזון ולהתדרדרות מנטלית. לפני כשלוש שנים הקימה צבר רפואה מחלקה לאשפוז פסיכיאטרי אינטנסיבי בבית, בשיתוף שירותי בריאות לאומית, ולפני כשנתיים הצטרפה לשירות זה גם מאוחדת. "זה הפתרון הנכון והטבעי ביותר עבור מתמודדי בריאות הנפש", מסבירה ד"ר מרינה ארביטמן, מנהלת מחלקת אשפוז פסיכיאטרי בבית בצבר רפואה, ולשעבר מנהלת מחלקות אשפוז סגור בבית חולים פסיכיאטרי ציבורי. "במקום אשפוז בבתי החולים הפסיכיאטריים, בסביבה זרה, שלעיתים מקשה מאוד על המטופל, הוא יכול להישאר בביתו, בתנאים שמאפשרים לו שמירה על יציבות ושגרה, שכה חשובים לטיפול".
צוות האשפוז הפסיכיאטרי בבית של צבר רפואה, הכולל פסיכיאטרים, אחים/ות ועו"סים מתחום בריאות הנפש, דואג לאזן ולטפל במטופלים בביתם, לחבר אותם למשאבי הקהילה, ולסייע למשפחות במיצוי זכויות ובקבלת כל הכלים כדי להמשיך ולשמר את יקירם בביתו, במצב מאוזן לאורך זמן.
"אשפוז בית הוא הפתרון הנכון והטבעי ביותר עבור עשרות אלפי מטופלים בישראל, במגוון מצבים רפואיים", מצהיר ד"ר עופר, "עם זאת, נראה כי מערכת הבריאות לא ממהרת לבצע את השינוי הנדרש לכיוון האשפוז הביתי. ניתן היה לצפות כי מערכת הבריאות תאמץ את האלטרנטיבה בשתי ידיה, על אחת כמה אחרי משבר הקורונה שהעמיד את מערכת הבריאות כולה על סף קריסה, אך לא זו תמונת המצב, וחולים רבים, שיכולים להתאים לאשפוז ביתי, ממשיכים להיות מנותבים לחדרי מיון ולמחלקות אשפוז".
"חשוב לומר שבתי החולים תמיד יהיו שם ותמיד יהיה להם מקום לניתוחים המורכבים, הייעוציים, הדימות", מוסיף ד"ר עופר, "אבל אנחנו באים ואומרים ש 25% מהמטופלים המאושפזים בבתי החולים בכל רגע, יכולים להיות מאושפזים בביתם ובבת אחת, באמצעות שינוי הפרדיגמה אפשר לפנות הרבה מאוד מיטות אשפוז".
בשיתוף צבר רפואה
פורסם לראשונה: 08:20, 01.06.22
