יש יותר מאלף דרכים שונות שבהן שינוי האקלים עלולים לגרום להתפרצויות של מחלות זיהומיות בבני אדם, כך על פי מחקר חדש שפורסם בכתב העת Nature Climate Change והופך רלוונטי יותר ויותר בעקבות משבר האקלים שפוקד את העולם כולו.
קראו עוד:
לאחר ניתוח שבוצע ל-375 פתוגנים (מחוללי מחלות) אנושיים, גילו חוקרים מאוניברסיטת הוואי במנואה ומאוניברסיטת ויסקונסין-מדיסון בארה"ב, כי 58% מהמחלות הללו, בשלב מסוים בהיסטוריה המתועדת, הוחמרו על ידי סכנות ומשברי אקלים. מסתבר כי הדרכים שבהן הפתוגנים הללו עלולים להתפשט עם שינויי האקלים, הן רבות ומגוונות ויכולות להביא להתפרצות עתידית של 277 מחלות ידועות. הסיבה לכך היא פשוטה: יש יותר מדי זיהומים ויותר מדי דרכי העברה מכדי שהחברה האנושית תסתגל לכל אחד מהאיומים הללו בבת אחת. במקום זאת, אומרים החוקרים, יש להילחם בשינויי האקלים, על ידי הפחתה משמעותית של פליטת גזי החממה המזהמים את הסביבה.
שינויי אקלים אשר מונעים על ידי האדם, כבר מגבירים את חומרת ותדירות סכנות האקלים כמו גלי חום, שריפות יער והצפות באזורים רבים ברחבי העולם, ולעיתים קרובות מביאים לחיכוכים בין בעלי חיים לבין בני האדם, בין היתר בשל אובדן בתי גידול טבעיים.
כדי להבין טוב יותר את גודל הבעיה, החוקרים סרקו יותר מ-70 אלף מאמרים מדעיים על שינויי אקלים ומחלות זיהומיות שידועות כמשפיעות על החברה האנושית, כמו זיקה, מלריה, דנגי, שפעת ואבולה. הצוות מצא 3,213 דוגמאות אמפיריות בהיסטוריה האנושית שבהן סכנות אקלימיות היו מעורבות בהתפרצויות של מחלות זיהומיות. כל המקרים הללו היו קשורים ל-286 פתוגנים ייחודיים, ו-277 מהם הוחמרו על ידי מפגע אקלים אחד לפחות.
המחברים זיהו גם 1,006 דרכים שבהן סכנות אקלים עלולות לגרום להתפרצות מחלה. סערות ושיטפונות, למשל, עלולים לגרום לאובדן קורת גג ולעקירה ממקום המגורים, מה שמביא את בני האדם להיות במגע קרוב עם פתוגנים הנישאים במים, כמו כולרה. דוגמה נוספת היא שריפות ובצורת שמאיימות על חיות הבר אשר מחפשות מחסה, מים או מזון, ומביאות אותן אל שטחים מאוישים, שם מועברות המחלות שבעלי החיים נושאים עימם לעיתים.
3 צפייה בגלריה
התחממות טמפרטורות ומשקעים יכולים להרחיב את טווח הפתוגן, ולהגדיל את הסיכונים למחלות המועברות על ידי חרקים
(צילום: shutterstock)
התחממות טמפרטורות ומשקעים יכולים להרחיב את טווח הפתוגן, ולהגדיל את הסיכונים למחלות המועברות על ידי חרקים וקרציות כמו למשל מחלת ליים, דנגי או מלריה. גלי חום מגבירים בנוסף את המגע של בני האדם עם מים כאשר הם מנסים לצנן את גופם, אך אלה עלולים להיות מזוהמים ולהביא לחולי, כמו למשל גסטרואנטריטיס - דלקת של הקיבה והמעיים שנגרמת לרוב על ידי זיהום נגיפי או חיידקי. תהליכים דומים מתרחשים גם בים, שכן באוקיינוס שמימיו מתחממים בשל הטמפרטורות הגבוהות, מתרחשת תופעה שנקראת פריחת אצות ומחלות הופכות נפוצות הרבה יותר.
תיבת פנדורה של פתוגנים קפואים
ולא מדובר רק בפתוגנים המוכרים כיום. מגפת הקורונה מהווה הוכחה כואבת לכך, שככל שהאינטראקציה עם מינים אחרים תהיה רבה יותר, כך יגדל הסיכון למחלות חדשות שעשויות להדביק ולפגוע בבני האדם. בנוסף, כאשר הפרמפרוסט (מונח בגאולוגיה המתייחס לקרקע הנמצאת בטמפרטורה של נקודת הקיפאון של המים, או בטמפרטורה נמוכה יותר, במשך שנתיים לפחות) נמס, אז פתוגנים עתיקים שנשמרו באזור הארקטי הקפוא, יכולים למצוא את דרכם למארחים נטולי חסינות להתמודד איתם.
"פתוגנים קפואים בזמן יכולים להיחשב כ'תיבת פנדורה', בהתחשב במאגר הפוטנציאלי הגדול שלהם שהצטבר לאורך זמן ובמידה שבה פתוגנים אלה עלולים להיות חדשים לאנושות", הסבירו החוקרים. ייתכן גם שחלק מהפתוגנים יתחזקו על ידי שינויי אקלים. בעולם מתחמם, מחזור החיים של מחלה זיהומית הופך מואץ ובכך מאפשר רבייה גדולה יותר בפרק זמן קצר יותר. אם הפתוגן הזה מתפשט טוב יותר בקיץ, אז ככל שהעונה מתמשכת לאורך זמן, כך גדל הסיכון לזיהום לאורך זמן.
3 צפייה בגלריה
אלרגיות, מחלות עור, התייבשות וסיבוכי הריון קשורים כולם לסכנות אקלים. הרס בעקבות סופת הטייפון בפיליפינים
(צילום: AFP)
יחד עם זאת, אחוז שולי של מחלות ויראליות, נמצא על ידי החוקרים ככזה שלא שורד בתנאים של חום גבוה או בשל העובדה כי מערכת החיסון פועלת טוב יותר בטמפרטורות גבוהות (בניגוד לחורף). חשוב לציין כי חוקרים כבר הזהירו כי שינויי האקלים גורמים לבני אדם להיות חולים יותר. אלרגיות, מחלות עור, התייבשות וסיבוכי הריון קשורים כולם לסכנות אקלים, כמו גלי חום, סופות או בצורת. לא ברור כיצד יתמודד גוף האדם במידה והתפרצויות מחלות זיהומיות יהפכו לשכיחות יותר בעתיד. ככל שההגנות של מערכת החיסון הופכות פגיעות, נראה שהאויבים (הפתוגנים) מתחזקים, ואין יותר מדי זמן להילחם בכולם. בנקודת זמן קריטית כזו כדאי לזכור: האדם בריא בדומה לבריאות העולם בו הוא חי.
"צריך לחשוב על שינויי אקלים כסיכון לבריאות הציבור"
"עלייה בגזי החממה באטמוספרה כבר משנה את האקלים הגלובלי. בין אם מדובר בשינויים בעוצמתם של אירועי מזג אוויר בודדים קצרי טווח (גלי חום, סופות, שיטפונות, שריפות) או שינויים לטווח הארוך (טמפרטורות קיץ ממוצעות, כמות גשמים ממוצעת, אורך עונות השנה). גם השינויים לטווח הקצר וגם אלה לטווח הארוך, אותם אנו חווים כיום, משפיעים על הבריאות שלנו. שיטפונות מביאים למים עומדים ומזוהמים, בעוד שריפות יער גורמות לרמות גבוהות של זיהום אוויר, שלא לדבר על הסכנה הפיזית הישירה שנשקפת לאנשים כתוצאה משיטפונות ומשריפות", אומר פרופ' קולין פרייס, ראש מיזם האקלים באוניברסיטת תל אביב. "בטווח הארוך, שינויים בטמפרטורות ובכמות הגשמים יכולים להשפיע על התפוצה של מחלות כמו מלריה, ובמקביל להשפיע על בתי הגידול של מינים אקזוטיים טרופיים שלעיתים קרובות יוזמים מגפות. צריך לחשוב על שינויי אקלים כסיכון לבריאות הציבור, ואולי אז הפוליטיקאים ומקבלי ההחלטות ימקדו את מרב תשומת ליבם לטיפול במשבר".
פרופ' תמר דיין: "תוצאות המחקר מצביעות על היקף עצום, מורכב ומגוון של השפעות קיימות וחזויות של שינויי אקלים על בריאות האדם ואין ספק שהן צריכות להוות התראה משמעותית מאוד לקובעי מדיניות ולציבור הרחב"
"הקשר בין מחוללי מחלות לבין אקלים מוכר ולכן ברור שלשינויי אקלים תהיה השפעה משמעותית על תכיפות ועוצמת מחלות ומגפות, אך חשיבותו של המחקר החדש הינה בעיקר הודות להיקף הגדול שלו ובבחינה של נפח מחקרים עצום לניתוח מפורט של עדויות על השפעת היבטים שונים של שינוי אקלים על התפשטות מחלות", אומרת פרופ' תמר דיין, יו"ר מוזיאון הטבע ע"ש שטיינהרדט באוניברסיטת תל אביב.
"תוצאות המחקר מצביעות על היקף עצום, מורכב ומגוון של השפעות קיימות וחזויות של שינויי אקלים על בריאות האדם ואין ספק שהן צריכות להוות התראה משמעותית מאוד לקובעי מדיניות ולציבור הרחב. חשוב מאד לזכור שההשפעות על בריאות האדם מורכבות ולא ניתן תמיד להפריד בין השפעת אקלים להשפעות אחרות, וגם לא צריך לעשות זאת. למשל, אחד הסיכונים הברורים הוא התפשטות של וקטורים שונים של מחלות כגון יתושים בגלל שינויי האקלים, לאזורים שבהם הם לא התקיימו קודם לכן. מצד שני, התהליך של פלישות ביולוגיות, המעבר של מינים לטווחי תפוצה גיאוגרפיים חדשים, מתרחש גם בגלל תנועת אנשים וסחורות מוגברת ברחבי העולם, כך שהשילוב של פלישות ביולוגיות עם שינוי אקלים יחד יוצר אפקט סינרגי עם השלכות עצומות", מסבירה פרופ' דיין.
לדבריה, טרנספורמציה של שטחים טבעיים גורמת גם לפגישה קרובה של אנשים עם מחוללי מחלה שלא נחשפו אליהם קודם לכן, גם משפיעה על גודלי האוכלוסיות של הנשאים של פתוגנים שונים (למשל מכרסמים) וגם גורמת להאצת התהליך של שינוי האקלים. "אם נוסיף לכך את העלייה העצומה בצפיפות אוכלוסיות אדם במאה האחרונה, את העלייה הדרמטית בצפיפות של חיות משק, שיש להן השפעה עצומה גם על שינוי האקלים וגם על חשיפה למחלות, ואת הורדת החסמים הגיאוגרפיים האפקטיביים בעולם - אין ספק שאנו חייבים להביא בחשבון את האתגרים הבריאותיים העצומים שאנחנו ניצבים בפניהם. המורכבות העצומה של המערכת האקולוגית, ההשפעות הצולבות בין תהליכים שונים וההשפעות העצומות של שינויים במערכת הזו על כל אורחות חיינו ובכלל זה בריאות האדם - כל אלו משמעם שאין מנוס אלא להתמודד בקדימות עליונה עם האתגרים העצומים של אקלים ומערכות אקולוגיות - לטובת בריאות האדם", הוסיפה פרופ' דיין.
