אמצעי ההגנה בפני הדבקות המומלצים בעולם כולו כוללים עטיית מסכות, ריחוק חברתי ושמירה על היגיינת הידיים. אך מה בדיוק ידוע לנו היום על היעילות של אמצעי ההגנה הננקטים בעולם כולו? הרבה יותר משהיה ידוע בתחילת שנת 2020 ואף על פי כן מעט ולא מספיק מבוסס.
על פני נתונים שעלו במחקר ענק שנעשה בבוסטון ולונדון נמצא כי אפילו צוותים רפואיים שמשתמשים בציוד מגן מלא כולל ביגוד מגן, מסכות עם רספירטור, כפפות, ושומרים מרחק, נדבקים בשכיחות הגבוהה פי 3-4 ועד פי 12 יותר מן האוכלוסייה הכללית.
המאבק בנגיף הקורונה: הסיקור המלא
מתברר כי בין כל דרכי ההדבקה התיאורטיות (עיניים, ידיים, פה, אף ואפילו כמה תיאוריות פנטסטיות אחרות) תאי האף הם שער הכניסה החשוב ביותר של הווירוס אל הגוף.
מחקרים חשובים שהתפרסמו בעיתונים המדעיים היוקרתיים בעולם (Nature Medicine, Cell, Lancet) הדגימו חד משמעית כי הקולטן שדרכו הווירוס נכנס אל הגוף, מצוי בשכיחות הגבוהה ביותר בתאי האף, ובשכיחות נמוכה הרבה יותר בשאר תאי דרכי הנשימה. מצטרפת לכך התופעה של אובדן חוש הריח לעיתים כסימן ראשון של הידבקות בקורונה, ומחקר חדש שמצא כי גם התאים האחראים על חוש זה באף, נמצאו עשירים בקולטנים ובווירוסים החודרים דרכם אל הגוף.
המסכה - לא מעניקה הגנה מלאה
כל מי שמתבונן במרחב הציבורי שלנו יכול להתרשם בעצמו: במרבית המקרים המסכה יושבת על הסנטר או מכסה את הפה ומותירה את קצה הנחיריים חשופים לאוויר. מחקרים הראו כי מספר התאים ה"מחכים" לנגיף על תאי חלל האף גדול פי 1,000 לפי 10,000 יחסית לפה או והגרון. אלו מאיתנו המכסים את הפה על ידי מסכה ואינם מכסים היטב ובמהודק את המסכה אל הנחיריים, העלו כעת במו ידיהם את הסיכון להידבק בשיעור הזה בדיוק.
לכן, השאלה הנשאלת היא האם המסכה היא תרופת הפלא למניעת הידבקות כשלעצמה? כמובן שלא. כל אמצעי ההגנה כולם מפחיתים את הסיכון הכללי לבריאות הציבור ואת שיעורי ההדבקה במדינה. אבל עד כמה אנחנו אישית מוגנים בפני הידבקות גם כאשר אנו עוטים מסכות כראוי?
ארגון הבריאות העולמי קובע בחוות דעתו מיוני 2020 כי התשובה היא לא חד משמעית: מחקרים אשר בחנו את היכולת של מסכות שונות לסנן וירוסים מן האוויר העלו שיעורים, בין אחוזים בודדים ל-60%. וכל זה תלוי כמובן בסוג המסכה (מסכה כירורגית היא היעילה ביותר) ועטייה של מסכות בד סינתטיות או מכותנה גם אם הן מכילות שכבות כפולות ומשולשות – הרבה פחות יעילה.
בחינה מדוקדקת של הידע הקיים בידינו כיום מעלה למעשה שתי מסקנות פשוטות, האחת היא כי ההנחיות לגבי מסכות, שמירת מרחק והיגיינה, הן חשובות והן המיטב שיש בידינו כיום להציע להפחתת התחלואה. שנית, כל מה שיש בידינו כיום, אינו מספק הגנה מלאה, לא ברמת הפחתת התחלואה הכללית ולא ברמת ההגנה על הפרט הבריא.
מעבר למרוץ החיסון, חברות סטארט-אפ וחוקרים רבים מתמקדים כיום בזירת הגנה נוספת וחשובה מאין כמוה: ההגנה על תאי האף מפני הווירוסים החודרים אל חלל האף. בהקשר לכך התפרסמו לאחרונה ידיעות על מחקר אקדמי מאוניברסיטת סטנפורד בה החוקרים פיתחו מעין "רשת דייגים" ננו מיקרונית, שמסבכת את הווירוס בין קוריה ולא מאפשרת לו להגיע אל התאים שדרכם ייכנס לגוף.
מחקרים נוספים מאוניברסיטת קולומביה בניו יורק וממכון המחקר הלאומי בפריז, מנסים להשיג תוצאה דומה בעזרת חומרים ביולוגיים אחרים שיחסמו את הווירוס על רירית האף. המשותף לכל המחקרים האלה היא ההבנה שכיום כבר מקובלת על עולם המדע כי תאי האף הם קו ההגנה הראשון שלנו נגד וירוס הקורונה וההגנה עליהם היא חיונית ביותר.
המגפה הפוקדת אותנו היא אירוע היסטורי בממדיו, ואנו עוסקים בווירוס מסובך ומסוכן הרבה יותר מוירוס השפעת. עולם המדע התגייס במהירות ובכלים המתקדמים ביותר להילחם במגפה אך לפי שעה אין בידינו אלא אמצעים בודדים להתגוננות.
גם תליית תקוות גדולות מדי בחיסונים המפותחים היא מוקדמת מדי. יש פער של שנים בין פיתוח חיסון ובין התחסנות האוכלוסייה העולמית – כזו שתאפשר לנו לחזור לחיים גלובליים שלמים. עד אז יש להוסיף ולדבוק ב"תרופה" הבדוקה ביותר: מניעת המחלה – על ידי הגנה על קו ההגנה הראשון שלנו: האף. תרסיסים למניעת הידבקות בווירוסים מהווים חיזוק של המניעה הראשונית ויכולים בשילוב עם מסכות להבטיח רמת ביטחון גבוהה יותר בחזרה לתפקוד מלא יותר.
ד"ר דליה מגידו היא מייסדת חברת נאסוס פארמה
