אחת היוזמות הגלובליות הגדולות בחקר משבר האקלים היא פרויקט הספירה לאחור של כתב העת הרפואי לאנסט (Lancet Countdown). מדובר בוועדה המורכבת מנציגים של 35 מדינות וארגונים מכל רחבי העולם, שמנטרת את ההשפעות של שינויי האקלים על בריאותה של אוכלוסיית כדור הארץ. כמו כן הם מעריכים את העמידה ביעדים של 174 המדינות שחתמו בשנת 2006 על הסכם פריז לצמצום פליטת גזי החממה בתחומן. מסקנות הוועדה פורסמו לפני כמה שבועות.
הטמפרטורה העולמית הממוצעת כיום גבוהה במעלת צלזיוס אחת מזו ששררה לפני תחילת המהפכה התעשייתית. העלייה אינה אחידה ברחבי העולם, בצפון-מערב קנדה היא מגיעה בממוצע למשל לכשלוש מעלות צלזיוס, ויש מקומות שבהם היא פחות מורגשת. ההערכה היא שאם המגמות של פליטת גזי החממה לא ישתנו בשיעור ניכר, העולם שבו יחיה תינוק שנולד כיום יהיה חם ביותר מארבע מעלות לעומת המצב שקדם למהפכה התעשייתית.
שינוי האקלים: פוגע בעיקר בילדים ובתינוקות
שינויי האקלים אינם משפיעים על כל האוכלוסייה באותה צורה, ומבחינות רבות ילדים מושפעים מהם במיוחד. אחת ההשלכות המסוכנות שלהם היא בתחום המחלות המידבקות: עליית הטמפרטורות יוצרת תנאים נוחים יותר מבעבר להתפשטות מחלות, שפגיעתן בילדים חמורה במיוחד. בין השאר מופצות ביתר קלות מחלות שגורמות לשלשולים קשים וכן מחלות שמופצות בעזרת יתושים, ששטחי המחיה שלהם מתרחבים עם עליית הטמפרטורות. אחת מהן היא קדחת דנגי שארגון הבריאות העולמי הגדיר השנה כאחד מעשרת האיומים הגדולים ביותר על הבריאות העולמית. תשע מעשר השנים שתועדו כמתאימות ביותר להפצת המחלה היו בעשרים השנים האחרונות. דוגמה נוספת היא החיידק ויבריו כולרה (Vibrio cholera), שגורם לשלשולים קשים. מספר הימים בשנה המתאימים להפצתו הוכפל בהשוואה לתחילת שנות ה-80.
שינויים אחרים הנובעים מהתחממות כדור הארץ פוגעים במיוחד בילדים. למשל, קיים מדד למשך עמידותם של יבולים עבור תירס, חיטה, אורז וסויה, אשר מתבסס על הזמן הנדרש בשנה לאגור כמות מוגדרת של היבול. ירידה במדד העמידות של היבול משמעותה שהיבול מבשיל מהר מדי ומניב כמות זרעים נמוכה. משך עמידותם של היבולים נמצא בירידה מאז 1960, ותת-תזונה פוגעת בצורה קשה במיוחד בתינוקות ובילדים, שגופם עדיין גדל ומתפתח.
זיהום האוויר הגובר והולך עקב שריפת דלקי מחצבים פוגע בפעילות הלב והריאות. מספר מקרי המוות שיוחסו לזיהום אוויר מחוץ לבית עמד בשנת 2016 על כמעט שלושה מיליון בני אדם. זיהום האוויר משפיע בצורה משמעותית במיוחד על תינוקות ופעוטות ועל התפתחות הלב, הריאות ואיברים חיוניים אחרים. לדברי ראשת התוכנית לאקלים ובריאות במרכז התקשורת לשינוי האקלים באוניברסיטת ג'ורג' מייסון, מונה צרפתי (Sarfaty), ילדים רגישים במיוחד לחומרים מזהמים כי "הלב שלהם פועם מהר יותר ממבוגרים וקצב הנשימה שלהם מהיר יותר".
"זיהום האוויר משפיע בצורה משמעותית במיוחד על תינוקות ופעוטות ועל התפתחות הלב, הריאות ואיברים חיוניים אחרים"
יותר מתשעים אחוזים מהילדים בעולם חשופים כיום לזיהום אוויר ברמה גבוהה מזו שעליה ממליץ ארגון הבריאות העולמי, כשרוב מקרי המוות הנובעים מזיהום האוויר מרוכזים במדינות במצב כלכלי נמוך-בינוני, למשל באפריקה ובהודו. המצב הזה מגדיל את הסיכוי לנזק לריאות, לקצרת (אסתמה) ומחלות נוספות של דרכי הנשימה. גם לשריפות היערות ההולכות ומתרבות, כמו שריפות הענק באמזונס שעלו לכותרות בחודשים האחרונים, והשריפות שעדיין נמשכות באוסטרליה, יש השפעה על זיהום האוויר. 77 אחוז מהמדינות מדווחות שחלה עלייה בחשיפה לנזקי שריפות ענק בשנים 2018-2015, לעומת 14 השנים שקדמו להן.
הנאבקים המשמעותיים: נוער בארץ ובעולם
נוכח הסכנה לדורות הבאים, אין פלא שילדים בארץ ובעולם הצטרפו למאבק העולמי סביב משבר האקלים, ואף לוקחים בו חלק משמעותי. האחראית העיקרית לכך היא הנערה גרטה טונברג (Thunberg) משבדיה, שפתחה לפני כשנה במחאה מול הפרלמנט של ארצה בדרישה שיפעל ביתר תקיפות לבלימת שינויי האקלים. בהמשך קמו בהשראתה תנועות כמו Sunrise ו-Extinction Rebellion Youth, שמרכזות ילדים ונוער במאבק למציאת פתרון למשבר האקלים.
אין ספק כי קולם של טונברג וחבריה יצר שינוי תודעתי אצל רבים מאיתנו. נראה כי צעירים רבים מזדהים עם פנייתה למנהיגי העולם באו"ם: "אם תבחרו לאכזב אותנו, אני אומרת שלעולם לא נסלח לכם". השנים הבאות יקבעו עד כמה יצליחו הצעירים להוביל לשינוי תפיסתי ומעשי בטיפול במשבר האקלים.
