כולסטרול הוא חומר שומני חיוני הנמצא בכל תאי הגוף, ומשמש לבניית תאים חדשים, להפקת הורמונים (ויטמין D, טסטוסטרון וכו'). הוא מיוצר בעיקר בכבד ומועבר בזרם הדם על ידי חלקיקים שנקראים ליפופרוטאינים.
למרות שהגוף זקוק לכולסטרול, רמה גבוהה שלו בדם עלולה לגרום לנזקים חמורים לכלי הדם וללב. מצב של עודף רמות כולסטרול בדם נקרא היפרכולסטרולמיה, והוא מהווה גורם סיכון מרכזי לטרשת עורקים, שעלולה להוביל להתקף לב או לשבץ.
אחד האתגרים בכולסטרול גבוה הוא שמדובר ב"מחלה שקטה" - אנשים אינם חשים בתסמינים ברורים עד שנגרם נזק משמעותי לכלי הדם. בין הסכנות המרכזיות ברמות גבוהות של כולסטרול הן מחלות כלי דם טרשתיות, הנגרמות בעיקר עקב שקיעת כולסטרול בדפנות העורקים. תהליך זה יכול להתחיל כבר מגיל צעיר, ובמקרים חמורים הרובד הטרשתי עלול להיקרע וליצור קריש דם שעלול לחסום את זרימת הדם ולהוביל לאירוע לב או לשבץ מוחי.
למה כולסטרול כל כך מסוכן?
רוב הכולסטרול (כ-80 אחוזים) מיוצר בגוף, ורק כ-20 אחוזים מגיע מהמזון. ישנם שני סוגים עיקריים של כולסטרול: LDL הידוע גם כ"כולסטרול הרע", והסוג השני, HDL, המכונה גם "הכולסטרול הטוב", ותפקידו לספוג את שאריות הכולסטרול הרע ולהעבירו לכבד
הכולסטרול הרע (LDL) נוטה לשקוע בדפנות כלי הדם וליצור פלאק, שיכול לגרום לחסימת כלי דם, התקפי לב ושבץ מוחי. לכן, חשוב לשמור על רמות נמוכות שלו בדם.
"כדי להוריד את רמות הכולסטרול הרע, יש להימנע ממזונות עשירים בשומן רווי ושומן טרנס כמו מוצרי חלב עתירי שומן, בשר מעובד, אוכל מטוגן ומאפים, ולצרוך מזונות עשירים בשומן חד בלתי רווי כמו שמן זית, אגוזים ושקדים, וכן סיבים תזונתיים מפירות, ירקות ודגנים מלאים"
בשנים האחרונות, התחילו גם לבדוק סוג כולסטרול מסוכן ביותר אשר נקרא LP(a). זהו חלקיק שדומה בצורתו ל-LDL הרגיל אך הוא יותר "דביק" ולכן תורם למחלות לב בגיל צעיר. ל-20 אחוזים מהאוכלוסייה יש ערך מוגבר שלו. אם לא מבצעים בדיקה ייעודית, לא תדעו את רמתו בדם. יש הרבה מטופלים עם ערכי כולסטרול רגילים תקינים אך עם LP(a) מוגבר ולכן הם בסיכון למחלות לב וכלי דם.
בילדים, רמות הכולסטרול הרע מאוד נמוכות (50-20 מ"ג) כמבוגרים, רמות הכולסטרול שלנו עולות לרמות לא נחוצות ואף מסוכנות.
כדי להוריד את רמות הכולסטרול הרע, יש להימנע ממזונות עשירים בשומן רווי ושומן טרנס כמו מוצרי חלב עתירי שומן, בשר מעובד, אוכל מטוגן ומאפים. יש לצרוך מזונות עשירים בשומן חד בלתי רווי כמו שמן זית, אגוזים ושקדים, וכן סיבים תזונתיים מפירות, ירקות ודגנים מלאים.
רמות גבוהות של כולסטרול בדם מעל 200 מ"ג לד"ל נחשבות למסוכנות, ולחלק מהמטופלים הסכנה מתחילה כבר מרמה נמוכה יותר, אם יש להם גורמי סיכון נוספים (עישון, סוכרת, יתר לחץ דם, סיפור משפחתי של מחלות לב וכו'). רמות גבוהות אלו מעלות את הסיכון למחלות כלי דם, מחלות לב, שבץ מוחי, טרשת עורקים ועוד.
"ישנם אנשים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית – מצב שבו יש רמות כולסטרול מוגברות בדם גם בקרב אנשים אשר מקפידים על אורח חיים בריא. במקרה כזה, שוקלים טיפול תרופתי להפחתת רמות הכולסטרול כבר מגיל צעיר"
מה עוד משפיע על רמתו?
פעילות גופנית מסייעת בהורדת רמות הכולסטרול ה"רע" והגברת ה"טוב". עודף משקל והשמנת יתר מגבירים את הסיכון למחלות לב ולכולסטרול גבוה, לחץ נפשי שמשפיע על רמות הכולסטרול באופן ישיר וגם אכילה רגשית ותרופות מסוימות, הם חלק מהגורמים העיקריים לכולסטרול גבוה.
בנוסף, ישנם אנשים הסובלים מהיפרכולסטרולמיה משפחתית – מצב שבו יש רמות כולסטרול מוגברות בדם גם בקרב אנשים אשר מקפידים על אורח חיים בריא. היפרכולסטרולמיה משפחתית היא מצב גנטי בו יש פגם גנטי שגורם לעודף ייצור כולסטרול או חוסר בפינוי שלו מהגוף ולכן יש רמות גבוהות של LDL-C ("הכולסטרול הרע"). יש להדגיש שזהו מצב די שכיח (1 ל-250 איש באוכלוסייה) שמצדיק בדיקה, במיוחד עבור כל אחד שיודע על רקע של כולסטרול גבוה במשפחה.
בשונה משאר האוכלוסייה שסובלת מכולסטרול גבוה, בה הרופא המטפל ישקול לרוב תוספת של טיפול תרופתי לאחר ניסיון שינוי אורח חיים כמו ספורט ותזונה, במקרה של היפרכולסטרולמיה משפחתית, שוקלים טיפול תרופתי להפחתת רמות הכולסטרול כבר מגיל צעיר, אפילו מילדות. כמובן שטיפול תרופתי הוא בנוסף ולא במקום תזונה בריאה וספורט.
גם חולים במחלות כרוניות כגון: סוכרת, מחלות כליות, יתר לחץ דם, מחלות פרקים, HIV, תת פעילות של בלוטת התריס ומעשנים, נמצאים בסיכון. ישנם גם גורמי סיכון ספציפיים לנשים שמשפיעים על רמות כולסטרול ומושפעים משינויים הורמונליים כמו המחזור החודשי, טיפולי פוריות, היריון, לידה וגיל המעבר עלולים לגרום לשינויים ברמות הכולסטרול ובכך להגביר את הסיכון לטרשת עורקים ומחלות כלי דם ולב.
פרופ' ירון ארבלצילום: ליאור צור, דוברות איכילובהטיפול היעיל
הקו הראשון המקובל בכולסטרול גבוה הוא סטטינים, אשר מונעים את ייצור הכולסטרול בכבד (80 אחוזים מהכולסטרול בגוף מיוצר בכבד ונקבע גנטית). סטטינים מורידים את רמות הכולסטרול ב-55-30 אחוזים.
בשנים האחרונות פותחו תרופות חדשות המפחיתות את הכולסטרול הרע הניתנות באמצעות זריקה ומשיגות תוצאות מרשימות במניעת אירועים לבביים. יתרון נוסף של הזריקות הוא שהן מורידות את רמות ה-LP(a) בכ-30 אחוזים.
הכותב הוא רופא בכיר ביחידת צנתורים, מנהל המרכז למחקר קרדיווסקולרי (CVRC) בבית החולים איכילוב ויועץ ליפידים במכבי
