הסיכוי היה קלוש, חייו של הלוחם הצעיר היו בסכנה, אך צוות הרופאים לא ויתר. רוני, לוחם חטיבת הנח"ל, נפצע קשה מירי בשבת השחורה. לאחר שמונה שעות עם חוסם עורקים, פונה במצב קשה על-ידי מסוק אל בית החולים הדסה עין-כרם, שם הרופאים הצליחו להציל את חייו לאחר סדרת ניתוחים מורכבת.
באותה שבת, רוני (20), לוחם בחטיבת הנח"ל, יצא בשעות הבוקר המוקדמות לסיור ממוצב סופה שבו שירת. בזמן שהוא וצוות הלוחמים נמצאים בשטח, החל מטח ממושך של פצמ"רים לכיוון שטח ישראל.
"הירי היה בלתי פוסק", הוא מתאר. "החלטנו לנסוע במהירות למוצב כשהטילים נופלים לידנו לאורך כל הדרך. הרכב שנהגתי בו רעד". במהלך הנסיעה, הבחינו שלושת הלוחמים במספר רב של חדירות מהגדר. "אז כבר הבנו שאנחנו במלחמה", הוא מספר. בזמן שהם נוסעים תחת אש בלתי פוסקת, הגיעו למוצב והבחינו במחבלים המכתרים את הבסיס, במטרה לחדור אליו.
"המחבלים עמדו ברכבים ואופנועים מולנו. הם היו רבים מאיתנו אז החלטנו להסתובב, לתפוס מחסה ולהילחם בהם משם". תוך כדי שהם מחפשים עמדה טובה יותר, הבחינו בטיל אר פי ג'י הנורה לכיוונם מאזור השיחים. הטיל פגע ברכבם, אך הם הצליחו לצאת ממנו ולהמשיך בלחימה.
פרופ' מאיר ליברגל: "רוני הגיע אל בית החולים עם פגיעה רב-מערכתית, כאשר הפגיעה המשמעותית הייתה ברגלו הימנית. כאשר הורדנו את חוסם העורקים, השריר היה במצב לא טוב ושוחררו הרבה חומרים רעילים לגוף. הוא היה בסכנת חיים והחלטנו להילחם על חייו"
"אחרי ההדף מהפגיעה, הצלחנו שלושתנו לצאת מהרכב כדי לירות לעבר המחבלים. אחרי זמן קצר, שני הלוחמים שהיו איתי, רס"ן רועי צ'אפל וסמ"ר תומר מזרחי, נפגעו ונהרגו. נשארתי לבד בשטח מול עשרות מחבלים".
בעודו נלחם לבדו, נפגע רוני מכדור ברגלו הימנית וחיפש מחסה. תוך כדי ניסה להבין את חומרת פציעתו. "קיבלתי כדור ברגל, ניסיתי להמשיך לדרוך עליה ולא הצלחתי", הוא משחזר. "קפצתי על רגל אחת עד שהגעתי לשיחים והתחבאתי שם. עשיתי לעצמי חוסם עורקים עד שהדימום נעצר". תוך כדי לחימה, אספו אותו מספר לוחמים אל תוך רכב, וחובש צבאי טיפל בו, כשהשאר מחפים עליהם וממשיכים בלחימה.
צפו ברוני נפרד מצוות המחלקה האורתופדית בהדסה, ביום שחרורו:
יום השחרור של רוני מהמחלקה האורתופדית
הלוחם שלימד את כולם מהי נחישות
לאחר שמונה שעות של המתנה עם חוסם עורקים על רגלו, פונה רוני במסוק אל בית החולים הדסה עין-כרם. פרופ' מאיר ליברגל, מנהל אגף השריר והשלד במרכז הרפואי הדסה, אשר ניתח את רוני מיד עם הגעתו, מתאר: "רוני הגיע אל בית החולים עם פגיעה רב-מערכתית, כאשר הפגיעה המשמעותית הייתה ברגלו הימנית. כאשר הורדנו את חוסם העורקים, השריר היה במצב לא טוב ושוחררו הרבה חומרים רעילים לגוף. הוא היה בסכנת חיים והחלטנו להילחם על חייו ועל הרגל".
במשך שבוע ניסו הרופאים להסיר שרירים מתים ולשמר את מה שניתן מהרגל, אך רוני החל לפתח זיהום אשר סיכן את חייו. "קיבלנו החלטה מאוד קשה. הבנו שאין מנוס ואנחנו מוכרחים לבצע קטיעה של הרגל כדי להציל את חייו", מסביר פרופ' יורם וייל, מנהל יחידת טראומה אורתופדית בהדסה, שניתח את רוני בשלב זה. "היה לנו חשוב להתעקש ולעשות את הקטיעה מתחת לברך כדי שההגבלה התפקודית שלו בעתיד תהיה כמה שיותר קטנה, ומנגד, החיים של הבחור הצעיר הזה עמדו לנגד עינינו. לא הסכמנו לוותר".
רוני עבר 12 ניתוחים על ידי צוותי אורתופדיה וכירורגיה פלסטית, שבמהלכם צוות הרופאים הצליח להתגבר על המצב הזיהומי ולשמר את הברך במצב תפקודי, דבר שיעזור בהמשך בהתמודדות עם המצב החדש. לאחר הניתוחים הועבר לאשפוז במחלקה האורתופדית בהדסה עין-כרם, שבה טופל עד לתחילת ההליך השיקומי.
פרופ' וייל: "רוני נלחם בקרב ואנחנו נלחמנו על חייו. יש לו עוד כברת דרך לעבור בהליכים השיקומיים, ואני מאחל לו הצלחה רבה. אני כבר הספקתי להכיר את הלוחם שלא מוותר ולימד את כולנו מהי נחישות, ואני בטוח שכך גם ימשיך".
לאחר כחודשיים שבהם טופל על ידי הצוות הרפואי בהדסה עין-כרם, נפרד רוני במילים מרגשות: "החיים שלי ניצלו. קיבלתי את חיי בחזרה ואני רוצה לומר תודה מכל הלב לבית החולים הדסה עין-כרם ולכל הצוות - הסיעודי, הרפואי והעובדות הסוציאליות, על הטיפול המסור. אושפזתי כאן לתקופה ארוכה ותמיד הרגשתי שאני נמצא בידיים טובות ושמטפלים בי בצורה מקצועית ועם המון אנושיות. כשמגיעים במצב כל כך קשה, זה מה שעושה את ההבדל".
