ביום חמישי שעבר הלכה לעולמה נגה קלינגר, פעילה חברתית מסורה ולוחמת למען צדק ושוויון, לאחר התמודדות ארוכה בת שמונה שנים עם מחלת הסרטן. קלינגר, שהייתה בת 47 במותה, הייתה קול מרכזי במאבק למען זכויות האדם ולקידום מודעות לסוגיות חברתיות רבות. במהלך השנים נגעה באנשים רבים באומץ ליבה ובמחויבותה הבלתי מתפשרת לעקרונות שהובילו אותה. הדרך שבה פעלה והתשוקה שליוותה את מעשיה, ישאירו חותם עמוק בלבבות של כל מי שזכה להכיר אותה.
"נגה הייתה כור גרעיני מהלך של עשייה. אישה עם אידאולוגיה מאוד ברורה: אידיאולוגיה של שוויון ושל קידום השוויון ברמה מאוד פרקטית", מספר היום בעלה יוני, "היא הייתה מעורבת בהרבה פעולות שהעלו למודעות דברים כמו אלימות כלפי נשים. זה היה נושא שהיה מאוד קרוב ללבה". צפו בנגה משתפת על ההתמודדות עם מחלת הסרטן בסרטון שצולם מספר שנים לפני פטירתה:
(צילום: באדיבות חלאסרטן)
עוד לפני שחלתה, הייתה נגה מסורה לעקרונות שעל פיהם פעלה. בין היתר, היא הייתה ממקימות ומובילות מחאת העגלות שהתקיימה אי אז בימי המחאה החברתית של 2011, שמטרתה הייתה העלאת המודעות לשיפור תנאי החינוך שניתנים לילדים.
"אחת הסיסמאות שלהן הייתה שילד לא נולד בגיל ארבע. מדובר היה באחד ההישגים האולי בודדים של אותה מחאה, וכזה שבזכותו הקדימו את חוק חינוך חינם לגיל שלוש, ואפשרו למשפחות מכל המדינה, מכל המגזרים לזכות בחינוך במימון המדינה כבר מגיל שלוש", אומר יוני. "היום כל אחד שיש לו ילדים נהנה מעוד שנה כל כך משמעותית במערכת החינוך שלא הייתה קיימת קודם. זה הישג אדיר שלה ושל שותפות שלה לדרך".
קלינגר אובחנה בגיל 39 עם סרטן שד שלב שלוש – סרטן מקומי עם נגיעה בבלוטות הלימפה. המחלה אמנם שינתה את מסלול חייה, אך לא הצליחה לכבות את האור שהביאה לעולם. היא התמודדה עם המחלה בעוז, ונלחמה בכל שלב מתוך אמונה בלתי מתפשרת להמשיך ולחיות חיים מלאים, גם כשגופה הלך ונחלש. כך הצליחה להפוך את המסע האישי הקשה שלה לכלי לעורר מודעות.
"כשהיא חלתה, לפני כשמונה שנים, היה ברור שגם הנושא הזה יהפוך להיות קרוב ללבה", מספר יוני, "כחלק מהפעילות שלה היא הייתה חברה בחלאסרטן. גם דרך העמותה וגם באופן אישי היא פעלה לשיפור הרווחה של חולי הסרטן ובני המשפחות שלהם. היא פעלה הרבה לעורר את המודעות לבדיקות לחולי סרטן. מאוחר יותר, ככל שמצבה הדרדר והיא נחשפה באופן אישי לקושי בנגישות, היא התעסקה גם הרבה בזה – לדאוג לנגישות טובה ולתנאים טובים לחולים".
גם העיתונאית ואשת התקשורת לינוי בר-גפן התוודעה לקלינגר דרך פעילותה הענפה. עם השנים נרקמה בין השתיים ידידות טובה סביב הערכים אשר על פיהם פעלו. "נגה הייתה אקטיביסטית גם בתחום הפמיניסטי. הכרנו דרך העשייה הזו, וזה המשיך מאוחר יותר כאשר היא חלתה. היא הייתה טיפוס שתמיד נהיה אקטיביסט של העוולות שהיא 'זכתה' להכיר בנסיבות חייה", היא מספרת. "כשהקמתי את החברה שלי לטיפול במשברים רפואיים, נועצתי בה לגבי מקרים שהגיעו אליי של חולי סרטן, ודרכה למדתי משהו שבכלל לא נתתי עליו את הדעת עד אותו רגע – ההשלכות על ילדים כאשר ההורה חולה".
לינוי בר-גפןבר-גפן מסבירה: "נגה פעלה בנושא מול משרד החינוך, ובזכותה יצא ב-2019 חוזר לבתי הספר מהו פרוטוקול הטיפול בילד שאחד מהוריו חלה במחלה קשה. זה אמנם התחיל אצלה, אבל זה נוגע לא רק לחולים אונקולוגיים אלא לכל החולים באשר הם. היא עזרה לייצר מול המוסד החינוכי איזשהו מנגנון עדכון ושיתוף פעולה כדי שהם יוכלו לשים עין על הילדים. למה? כי מה שקורה במצבים כאלה, כאשר אחד ההורים חולה, לפעמים לא מעדכנים את בית הספר או הגן - גם מתוך בושה וגם כי לא חושבים שצריך. וילד מגיב לסיטואציות כאלה של משבר רפואי במשפחה. מה שהיא עשתה השפיע על חיים של לפחות מאות ילדים".
לינוי בר-גפן: "בימי הרפורמה המשפטית, כשהיו ההפגנות הייעודיות של אנשי מערכת הבריאות, נגה הגיעה חולה עם מקל להפגנות וגייסה את כל שאריות האנרגיה שלה כדי להסביר איך המהפכה המשפטית תשפיע לרעה על החולה, ואני עמדתי בהשתאות והתפעלות מאיך שהיא מצליחה להתגייס כשהיא באפיסת כוחות כדי לקדם את הצרכים והזכויות של חולים וחולות. זה כ"כ לא מובן מאליו"
אך לא כאן תמה הפעילות של קלינגר בתחום הסרטן. "כשהיא חלתה, היא באמת רתמה את עצמה לרווחה של החולים דרך עמותת חלאסרטן", אומר יוני. "היא הקימה קבוצת ריצה ופעילות ספורט והייתה תמיד מעורבת בפעילויות התרמה ובתמיכה. היא תמכה מאוד בהמון חולות וחולים אחרים. קיבלתי המון תגובות מאנשים שתיארו כיצד הם או יקרים להם חלו והיו בטוחים שיהיה לנגה קשה, אבל היא תמיד שמחה לדבר ולתמוך וללוות. היא הייתה בכל אירוע, כל טיול, כל מפגש. ישבה וחשבה הרבה מאוד איך אפשר לקדם את הרווחה של חולי הסרטן ובני המשפחה. ביקרה הרבה בכנסת, עבדה עם חברי כנסת, שרים. הייתה מאוד פעילה על אף המצב הלא פשוט".
פעילותה של קלינגר לא נעלמה מעיניהם של הפוליטיקאים בישראל. גם שרת התחבורה לשעבר, מרב מיכאלי ציינה זאת. בפוסט שהעלתה בפייסבוק לאחר מותה כתבה: "נגה קלינגר, מיוזמות מחאת העגלות, פעילה חברתית פמיניסטית מהמעלה הראשונה הלכה לעולמה היום, אחרי מאבק הרואי וארוך במחלת הסרטן. גם את המאבק הזה היא הפכה לפעילות חברתית לטובת אחרות ואחרים. ניחומים אדירים למשפחתה, יהי זכרה ברוך".
"כל מי שעבד איתה תמיד ציין את העוצמות, את התשוקה את המחויבות את הסולידריות. זה מאוד בלט", מציין יוני. "גם הצוותים הרפואיים שליוו אותנו קיבלו הרבה השראה מהמאבק שלה. היא דיברה בפני פורומים רפואיים באסותא ובמקומות אחרים על החוויה של החולה, על החשיבות שלה, על הרגישות שצריך לגלות כלפי חולות. באמת תקצר היריעה מלאתר את כל הדברים שהיא עשתה והייתה מעורבת בהם".
"אני זוכרת אותה בימי הרפורמה המשפטית, כשהיו ההפגנות הייעודיות של אנשי מערכת הבריאות. נגה הגיעה חולה עם מקל להפגנות ועמדה ונאמה וגייסה את כל שאריות האנרגיה שלה כדי להסביר איך המהפכה המשפטית תשפיע לרעה על החולה ועל הזכויות שלו, ואני עמדתי בהשתאות והתפעלות מאיך שהיא מצליחה לגייס ולהתגייס כשהיא באמת באפיסת כוחות כדי לקדם את הצרכים והזכויות של חולים וחולות. זה כ"כ לא מובן מאליו", מוסיפה בר-גפן.
"אני חושבת שזה היה חשוב לה כי הייתה לה תודעת צדק מאוד מפותחת. צדק ולא צדקה. יש הבדל. נגה לא עסקה רק באקטים של נדיבות של הסביבה, היא עסקה בלשנות את הכללים. כל מה שהיא ראתה במו עיניה את ההשלכות שלו על האוכלוסייה הפך לחשוב עבורה, וברגע שזה הופך להיות חשוב עבורה, זה גם מתורגם לפעילות לשינוי ושיפור. אני לא מתכוונת רק לצאת להפגין, זה קל. אני מדברת על עבודת לובי משמעותית. כל החלקים האפורים של לשבת ולנסח כללים ולעבור על האותיות הקטנות. אלה דברים שמצטלמים פחות טוב ולא מקבלים עליהם מחיאות כפיים".
וישנן גם פעולות שקלינגר לחמה למעניהן שהבשילו רק לאחר מותה. "נגה פעלה להקים שדולה לטובת חולות סרטן ובני משפותיהן", מספר יוני, "היא הסתובבה הרבה בכנסת דיברה עם שרים כדי לקדם את זה, ואז הגיע 7 באוקטובר". בשבוע שעבר ההישג סוף-סוף נשא פרי עם פתיחתה של השדולה בכנסת באירוע שאליו הוזמנה משפחתה.
"בשנה האחרונה היא הלכה ודעכה. זה היה חלום מאוד משמעותי בשבילה שהמדינה תיקח אחריות ותאפשר לצערנו לדור מאוד גדול של חולי סרטן צעירים לקבל את היחס ואת התמיכה שמגיעה להם. גם אנשים שהם עדיין רווקות ורווקים ומוצאים את עצמם בודדים עם המחלה וגם אנשים ונשים שהם הורים צעירים ומוצאים את עצמם מתמודדים לצד טיפול בילדים קטנים בתינוקות בפעוטות נאבקים לקיים את הזוגיות שלהם. אני חושב שזה דבר מאוד משמעותי לתרום לכל כך הרבה אנשים בחברה שלנו ואולי לקרב אותנו קצת בימים חשובים כאלה. סרטן לצערנו לא מתחשב במצבים פוליטיים או מלחמות הוא ממשיך להכות בהרבה בתים", אומר יוני.
איך אתם עכשיו?
"מעבר למובן מאליו שאנחנו כמובן עצובים וכואבים הדבר שאותי הכי משמח הוא לראות את הגאווה של הילדים שלה באמא שלהם על כל העשייה שלה ועל כל ההישגים שלה ועל כל האהבה שהיא מקבלת. בלוויה שלה היו מאות אנשים. אנשים דיברו בצורה מאוד מרגשת. הבן שלי בן העשר סיכם את זה יפה ואמר שכל כך הרבה אנשים הגיעו ומפגינים כל כך הרבה אהבה והערכה וזה מאוד ריגש אותו וכמובן גם אותי ואת כל שאר המשפחה".
"הבן שלה ושל יוני, אדם, החליט באופן ספונטני להספיד אותה. ואני מימיי לא שמעתי ילד בן עשר מדבר בכזאת רהיטות", אומרת בר-גפן. "הוא היה כל כך חכם ורגיש ואני חושבת שהסיבה שכולנו דמענו בהספד שלו, כי הוא היה כל כך הבן של אמא שלו בנאום הזה שאי אפשר שלא להתפרק מול זה. אני זוכרת שעמדתי ואמרתי לעצמי 'וואו'. הילדים שלה היו באמת הפסגה של החיים שלה".
"אני חושב שהיא השאירה צוואה מאוד ברורה על האופן שהדברים יכולים להיות", מסכם יוני, "אנחנו חיים במציאות שבה מנצלים את כל השסעים בחברה בשביל לפרק אותה, ואם יש משהו שנגה סימלה בעשייה שלה זה המקום המחבר, המקומות שבהם אנחנו יכולים לעשות יחד ולשפר ביחד את החיים שלנו. זו תזכורת מאוד חשובה בימים האלה שיש המון מה לעשות ביחד. שאפשר ליצור אהבה חוצת מגזרים, חוצת גילים, חוצת דתות חוצת אג'נדות פוליטיות שבסוף מביאה טוב לכולם".
