בשיתוף פורום Reboot
הצטרפנו ליום שגרתי של פרופ' אהרון קסל, מומחה לאלרגולוגיה ואימונולוגיה קלינית ולרפואת ילדים, מנהל המכון לאלרגיה ואימונלוגיה קלינית במרכז הרפואי בן ציון. היינו עדים למפגשים האישיים והמרגשים שלו עם הילדים. שוחחנו איתו על האתגרים הייחודיים ושיטת הדה סנסטיזציה המשנה את החיים של ילדים אלרגיים בישראל ובעולם ועל ההרגשה האישית שלו אחרי שהוא מסייע לילד החווה תגובה אלרגית קשה ביחידה לטיפול נמרץ להפוך בזכות הטיפול לילד "רגיל" שיכול לבלות במסעדה בלי לחשוש מתגובות אלרגיות קשות.
המפגש נעשה כחלק מפעילות פורום Reboot בשיתוף ידיעות אחרונות ו-ynet, יוזמה הפועלת על בסיס התנדבותי משנת 2014 במטרה לעודד את שיח הבריאות בישראל ולהעלות אותו לראש סדר העדיפויות הלאומי.
צפו ביום עם פרופ' אהרון קסל:
ריבוט - פרופ' אהרון קסל - תסתכלו לי בעיניים
(צילום: אסף מגל | כתבת: עומר חמאווי | במאי ועורך: שיק)
את פרופ' קסל אנחנו פוגשים כשהוא ממתין מחוץ לחדרו של ילד עם אלרגיה, אשר צריך לעבור בדיקה שמתחילה בדקירות מחט. "מתחילים עם גז צחוק ואחר כך נותנים לווריד חומר שמשתמשים בו בקולונוסקופיה", אומר פרופ' קסל. "אתה לא זוכר שום דבר מהפעולה וזה מה שחשוב". כשהילד מתחיל לבכות, פרופ' קסל נאנח ואומר: "לא פשוט. כל ילד מתנהג אחרת. תכף הוא יירגע ונוכל להתחיל".
"הסיכון למוות מאלרגיה מאוד נמוך- כמו הסיכוי שייפגע בך ברק"
כאשר פרופ' קסל מדבר על היום-יום שלו, הוא מתחיל בשוני בין המקצוע שלו לבין סוגי הרופאים האחרים. "כמעט כל הרופאים מטפלים באיבר כלשהו. רופא ריאות, אף-אוזן-גרון, גניקולוג. באלרגיות ואימונולוגיה, לא מטפלים באיבר אלא יותר בצורה הוליסטית במטופל, וזה מה שיפה במקצוע".
כאשר הוא נשאל על המונח המפחיד, 'אלרגיה מסכנת חיים', פרופ' קסל אומר כי "מי שמשתמש במושג הזה מתכוון לאלרגיה שבה הילדים מגיבים בתגובה מיידית למזון – תוך מספר דקות ועד שעה-שעתיים".
הסכנה האמיתית למוות מאלרגיה למזון, אומר פרופ' קסל, "דומה לסיכוי שיפגע בך ברק. כלומר, הסיכון למוות נמוך מאוד. עם זאת, הרבה ילדים חווים תגובות כל הזמן – גרד בלוע, תפרחת, נפיחות בשפה, כאבי בטן, שיעול, הקאות, קשיי נשימה ובמקרים קשים גם תגובה אנפילקטית קשה שמתבטאת בירידת לחץ דם, אשר במקרים נדירים יכולה להוביל למוות. בשורה התחתונה, אלרגיה פוגעת באיכות החיים שלהם".
אלמנט נוסף המהווה אתגר בחיי הילדים ובני המשפחה, הוא "העובדה כי אלרגיה מגבירה מאוד חרדה, אצל ההורים וגם אצל הילדים", אומר פרופ' קסל. "אני רואה את זה כל הזמן במרפאה".
כמות הילדים האלרגיים בנסיקה – מהן הסיבות האפשריות?
"לפי ההשערות, ישנם כ-50 אלף ילדים הסובלים מאלרגיה למזון ונמצאים במסגרות החינוך השונות. "בשנים האחרונות כמות האלרגיים למזון עלתה בצורה עצומה. בעבודה שעשינו ב-2018, הראנו כי כמות הילדים האלרגיים עלתה פי 3 במשך 15 שנה. זו מגמה שאנחנו רואים בכל העולם", אומר פרופ' קסל. אחת הסיבות המרכזיות, לדבריו, היא "העובדה שאנחנו חיים בסביבה הרבה יותר סטרילית - אנחנו מחסנים, נותנים אנטיביוטיקה. בנוסף, יש חשד לכך שחלק מהעלייה נובעת מהנגשה של מזון לילדים בגיל מאוחר מדי".
איך מתמודדים עם ילד אלרגי במסגרות החינוך?
"הורים עם ילד אלרגי חוששים מתגובה אלרגית קשה, מי יטפל בו, על מי האחריות בסיטואציות בזמן אמת. אלו חיים לא פשוטים. לדעתי צריך להעניק מסגרת מתאימה ולאפשר התנהלות סבירה של בית ספר וגן".
התהליך שעוזר למאות ילדים בשנה - בזמן שיש עשרות אלפים שיכולים להיעזר בו
פרופ' קסל מספר על הטיפול שצוות המכון מעניק לילדים בכל הנוגע לאלרגיה. "אנחנו מיישמים טיפול שנקרא דה סנסיטיזציה (הקהיה שיטתית) למזון. זה תהליך שנמשך 9-12 חודשים, כך שגורמים להיווצרות של סבילות מסוימת למזון שהילד אלרגי אליו, כלומר שהוא יוכל לאכול את המזון בלי תגובה אלרגית".
אחוז ההצלחה של דה סנסיטיזציה גבוה ביותר – "מעל 90% מגיעים למצב שבו הם יכולים לאכול את המזון שהיו אלרגיים אליו מבלי שזה יעורר תגובה אלרגית. צריך לחשוב על ילד שטיפת חלב היתה יכולה לגרום לו לתגובה קשה, ויכול בסוף לשתות כוס חלב".
עם זאת, פרופ' קסל מציין כי "מגבלות היכולת שלנו לטפל באותם ילדים, עומדת על כמה מאות בשנה, במרכז הרפואי בני ציון ובשיתוף עם המרכז הרפואי שמיר (אסף הרופא). הטיפול היה יכול לעזור לעשרות אלפי ילדים, על פי מספר הילדים האלרגיים בישראל".
לכן, אומר פרופ' קסל, "הטיפול המניעתי הוא המרכיב החשוב. זה תפקידו של משרד הבריאות: להעלות למודעות ולגרום לכך שכל ההורים ונשים הרות ידעו שכדאי להנגיש מזונות אלרגיים בגילאי 4-6 חודשים".
"כל ילד שמסיים את הטיפול מקבל מדליה ותעודה ועושים לו מסיבה - זה ניצחון שהוא בעיקר שלו"
בינתיים במרפאה פרופ' קסל מבקר נער צעיר שעומד עם כוס בוטנים ואוכל – מה שלא היה יכול לקרות ממש עד לאחרונה. אביו של הילד אומר כי "לא האמנו שאפשר להגיע למצב כזה. התחלנו את התהליך לפני שנה, בהתחלה דרך חלבון ועכשיו עם בוטנים. הוא עומד לסיים את הטיפול, כל פעם עולים במנה עד שנגיע למצב שבו הוא אוכל רגיל".
הנער, מבחינתו, מספר על חוויית הילד האלרגי בשנות הילדות. "להיות ילד אלרגי זה להיות קצת שונה מכולם, צריך להיות אחראי מגיל קטן, להתנהג שונה, במיוחד במקומות בלי ההורים כמו קייטנה וטיולים. אסור להתקרב לאוכל של ילדים אחרים".
פרופ' קסל מסתכל בחיוך גדול בנער הנהנה מהבוטנים ומספר כי "כאן מאחורינו יש קיר ניצחונות. כל ילד שמסיים את הטיפול מקבל מדליה ותעודה ועושים לו מסיבה. אחרי הכל, זה ניצחון בעיקר של הילדים. כשאני רואה ילד עם הורה, שהיתה לו תגובה קשה ואפילו היה בטיפול נמרץ עם תגובה אלרגיה, וההורה אומר לי ששינינו למשפחה את החיים – שהם יכולים לצאת למסעדות ולא לחשוש כל הזמן מה יקרה לילד- זה עושה לי טוב. הצלחתי לשנות את החיים של אותה משפחה, ואל תשכחו גם את הקהילה מסביב".
שיחת הבריאות בשיתוף פורום Reboot המעודד חדשנות ויזמות ישראלית במערכת הבריאות ואת השיח הציבורי בתחום. שיחות בריאות נוספות
בשיתוף פורום Reboot
