מנהלת אגף מעבדות: מעל 90% מהריצופים - אומיקרון
(צילום: אבי חי)
העלייה במספר הנבדקים, לצד התפרצות שפעת העופות והשפעת העונתית, גורמות לעומס בדיקות ולא רק במעבדות הקורונה. אסתר אדמון, יו"ר הסתדרות המיקרוביולוגים, הביוכימאים ועובדי המעבדות, אומרת היום (ד') באולפן ynet: "כל המעבדות כיום נמצאות בחסר, כולל המעבדות שמבצעות בדיקות המטולוגיה, בנק הדם וכימיה. עם בדיקות הקורונה, שכבר עכשיו הן פי שניים, אני מאמינה שאנחנו רק בתחילת הדרך, והכמויות ילכו ויגדלו בצורה משמעותית. צריך דחוף להיערך וזה לא רק עובדי מעבדה. צריך גם תגבור של עובדי מנהל, נהגים ומשנעים, כדי ליעל את התהליך מרגע הדיגום ועד לשחרור התשובה".
קראו עוד:
אדמון מדווחת על מחסור הולך וגובר בכוח אדם: "הבעיה היא רוחבית, לכל המעבדות ולכל המטופלים שמקבלים שירותי מעבדה, אם זה חולים כרוניים אם זה אונקולוגים, אם זה פוריות וגם בענף הלול. יש לנו התפרצות של שפעת העופות השנה גם השפעת הרימה ראש והתחלואה קשה מאוד, אז זה גם לנטל עלינו בתקופה הזו, ואלו אותן מעבדות שמבצעות את הבדיקות לאומיקרון.
"אנחנו נעבוד 24 שעות סביב השעון כדי לתת את המקסימום שאנחנו יכולים לתת, אבל מקבלי ההחלטות צריכים לדעת שיהיה עיכובים, התשובות לא יצאו בזמן ויהיו לזה השלכות גם כלכליות וגם רפואיות".
וריאנט האומיקרון נמצא בבדיקות של 90% מהמאומתים במעבדות בית חולים שמיר. "הצורך לבצע ריצופים של הנגיף מגביר את העומס במעבדות", מסבירה ד"ר עדינה בר חיים, מנהלת אגף המעבדות במרכז הרפואי שמיר, "אנחנו נסיים את השבוע עם כ-3,000 ריצופים, כאשר ממשיכים לרצף את כל המאומתים שחוזרים מחו"ל, כדי להמשיך לחפש או לאתר בזמן גם וריאנטים חדשים. העומס הוא עצום, קשה מאוד לגייס עובדים חדשים. יש תחרות על השכר, יש היום הרבה מעבדות פרטיות והשכר שם הוא כנראה משמעותית גבוה יותר מאשר השכר בבתי החולים הממשלתיים ובקופות החולים. זה נכון שמשרד הבריאות מאפשר לנו היום לקלוט סטודנטים ועוזר כמה שניתן אבל עדיין, לגייס עובדים עם מיומנות וניסיון זה כמעט בלתי אפשרי. לכן אנחנו עובדים מסביב לשעון".
בדיקות ביתיות מהירות - האם אמינות מול האומיקרון?
מה שיכול להקל על העומס ולשפר את הנגישות לבדיקות קורונה, אלו הבדיקות הביתיות, שבימים האחרונים הוטל ספק במידת יכולתן לזהות את וריאנט האומיקרון בשלבים המוקדמים של המחלה. אחת מארבע הבדיקות שמשרד הבריאות אישר כאמינה, היא בדיקת האנטיגן "טיל" הבודקת 13 זנים שונים של הקורונה, כולל אומיקרון, ולא דורשת החדרה של מטוש לאף או ערבוב של הדגימה בתמיסה.
בדקנו איך זה עובד:
הבדיקה שמזהה 13 זני קורונה כולל האומיקרון
(צילום: אבי חי)
כשמקדם ההדבקה גבוה – עוטים שתי מסכות
"המסכה היא אחד ההגנות הטובות ביותר שיש לנו, ואנחנו יודעים, שעם מסכה אחת 80 אחוז מהווירוסים אינם עוברים. עם שתי מסיכות, על פי מחקר שעשה ה-CDC (המרכז האמריקאי לבקרת מחלות ולמניעתן) לפני שנה, מסתבר ש-95% מהנגיפים לא יעברו", אומר פרופ' דן אדרקה, אונקולוג בכיר בבית החולים שיבא ומי שייעץ בשעתו לנתניהו על עטיית מסכות בתחילת המגפה.
הפרופ' שייעץ לנתניהו ממליץ: עטו שתי מסכות
(צילום: אבי חי)
"אנחנו יכולים להקטין את כמות הווירוסים שמגיעה לחולה דווקא בנגיף הנוכחי, שיש לו מקדם הדבקה הרבה יותר גבוה. כך נוכל להקטין את התחלואה. זה ממש חשוב ואנחנו לא נותנים מספיק את הדעת למיסוך, להגנה העצמית. שתי מסכות יוסיפו נדבך מאוד חשוב, גם על פי המחקר של ה-CDC. שנתיים אחרי, אני חושב שהציבור כבר הבין את הערך של המסכה. יש מודלים המראים שאם 50 אחוז מהאוכלוסייה ילכו עם שתי מסיכות, נוכל לרדת למקדם הדבקה נמוך מאחד".
