בגוף האדם מתקיימת מערכת יעילה שמיועדת להביא לאיזון רמות הסוכר בדם, כך שלאחר צריכת סוכר מהמזון מופרש אינסולין – הורמון שעוזר לתאים לספוג את הגלוקוז שמומר לאנרגיה. מצב זה אופייני לאנשים בריאים, אבל נפילות ועליות של סוכר אינן נחלתם הבלעדית של חולי סוכרת, ואם כואב לכם הראש לפתע באמצע היום, כנראה שזו הסיבה: קוראים לה היפוגליקמיה.
קראו עוד:
היפוגליקמיה הוא מצב שבו רמות הסוכר בדם יורדות אל מתחת ל-70 מ"ג. אצל אנשים בריאים זה יכול להתרחש בעקבות צום, דילוג על ארוחות או פעילות גופנית מופרזת. אצל סוכרתיים המצב עלול להיגרם כתוצאה מצריכה מופרזת של אינסולין שעלול להביא לצניחת רמות הסוכר בדם.
2 צפייה בגלריה
כדי לדעת בוודאות אם אכן יש לו היפוגליקמיה, עליו לבצע בדיקה של רמות הסוכר בדם
(צילום: shutterstock)
הסיבות להיפוגליקמיה:
- רעב ממושך. אנשים הסובלים מאנורקסיה ומהפרעות אכילה אינם צורכים כמות מספקת של מזון, כך שגופם לא מקבל מספיק פחמימות המייצרות גלוקוז.
- שתייה מופרזת של אלכוהול. שתייה מרובה של משקאות חריפים מונעת מהכבד לשחרר את ההורמון גלוקגון, המשחרר אנרגיה למחזור הדם, כך שרבים חווים צורך עז לאכול לאחר שתיית אלכוהול.
- תרופות. גם נטילת תרופות עלולה לגרום להיפוגליקמיה. בעיקר תרופות נגד מלריה, סוגים שונים של אנטיביוטיקה ותרופות לטיפול בדלקת ריאות.
- ייצור יתר של אינסולין. גידול בלבלב, המפריש ומייצר אינסולין, יכול לגרום להיפוגליקמיה. כשרמות האינסולין גבוהות מדי, צונחות רמות הסוכר בדם.
- מחלות. מדובר בעיקר באלו שגורמות לאי ספיקת כבד ולבעיות לבביות וכן במחלת כליות. אם הכבד לא מייצר מספיק גלוקוז, נוצרים שיבושים ברמות הסוכר בדם. כמו כן, ירידה בתפקוד הכלייתי עלולה לגרום לפעילות ארוכה יותר של האינסולין ובכך לגרום לנפילת סוכר הדם.
- תופעת השחר ואפקט סומוג'י. זה קורה על רקע שינויים הורמונליים המתרחשים בגוף בשעות הבוקר, בסמוך ליקיצה. מדובר בפירוק של מאגרי הסוכר בגוף על ידי הכבד. בעקבות היפוגליקמיה לילית מתרחש אפקט סומוג'י, שבמהלכו הכבד מפצה על מחסור בסוכר ומפרק מאגרי סוכר קיימים, דבר הגורם לרמות סוכר גבוהות בבוקר.
אצל לא סוכרתיים, היפוגליקמיה יכולה להיגרם כתוצאה מהפרשת כמות גדולה מדי של אינסולין לאחר ארוחה, מה שגורם לרמות הסוכר לרדת בצורה קיצונית. מדובר בהיפוגליקמיה תגובתית לאוכל המופיעה כמה שעות לאחר ארוחה מרובת פחמימות. ריבוי פחמימות משרה שחרור עודף של אינסולין הנמשך גם לאחר עיכול הפחמימות וגורם לתסמינים היפוגליקמיים.
תסמיני ההיפוגליקמיה:
- דופק מהיר
- עור חיוור
- רעד
- חרדה
- הזעה
- סחרחורות, בלבול וכאבי ראש
- ראייה מטושטשת
- דיבור עילג
- פרכוסים
- דפיקות לב מהירות
- רעב מוגבר
- עצבנות
- אובדן הכרה, תרדמת ובמקרים נדירים אף מוות
אדם יכול לחוש תסמינים, אולם כדי לדעת בוודאות אם אכן יש לו היפוגליקמיה, עליו לבצע בדיקה של רמות הסוכר בדם. אם זה לא אפשרי, מומלץ לנקוט צעדים לטיפול בהיפוגליקמיה כפי שהומלץ על ידי הרופא או לפנות לטיפול רפואי אם התסמינים חמורים.
2 צפייה בגלריה
לאדם שאובחן עם סוכרת הכרחי לעקוב אחר רמות הסוכר בדם. מומלץ להשתמש במד סוכר רציף וללא דקירות
(אילוסטרציה ShutterStock)
איך שומרים על רמות סוכר מאוזנות?
אדם עם סוכרת יכול לנקוט צעדים להפחתה, למניעה ולטיפול בעליות של רמות הסוכר בדם. אלו הם:
1. ניטור הדוק של רמת הסוכר בדם. לאדם שאובחן עם סוכרת הכרחי לעקוב אחר רמות הסוכר בדם כפי שהומלץ על ידי הרופא שלו. מומלץ להשתמש במד סוכר רציף וללא דקירות שיציג בכל זמן נתון על צג הטלפון הנייד את מדדי רמות הסוכר בגוף. לאחרונה אישרה ועדת סל הבריאות מכשיר כזה גם עבור סוכרתיים מסוג 2, הזקוקים להזרקות אינסולין באופן יומיומי. המכשיר מסייע לנטר את רמות הסוכר באופן רציף וללא דקירות ומשפר את היכולת של סוכרתיים להגיע לרמות סוכר מאוזנות, לבדוק את השפעת התזונה היומית ולנהל אורח חיים בריא וטוב יותר לצד הסוכרת.
2. פעילות גופנית. היא מנצלת את עודף הגלוקוז בדם. עם זאת, אדם צריך להימנע מפעילות גופנית אם יש לו היפוגליקמיה חמורה וקטונים בשתן. פעילות גופנית מפרקת יותר שומנים ועלולה לזרז קטואצידוזיס (חמצת מטבולית).
3. שינויים בתזונה. שליטה במזון בזמן הארוחות והפחתת צריכת חטיפים, יחד עם ניטור של איכות הפחמימות וכמותן, עוזרים לשמור על כמות הגלוקוז ברמה שאיתה הגוף יכול להתמודד. דיאטנית יכולה לעזור לסוכרתיים ולהתאים עבורם את התזונה המתאימה בדרכים הדרגתיות ובריאותיות.
4. ניהול מתחים. סטרס, לחצים ורמות מתח גבוהות יכולים להשפיע על ההורמונים ועל רמות הסוכר בדם. חשוב שסוכרתיים ימצאו דרכים להפגת מתחים - שיטות הרפיה ומדיטציה.
הכותב הוא מנהל יחידת מחקרי הסוכרת בבית החולים וולפסון ורופא סוכרת בכיר במרכז DMC
