שווייץ החליטה במשאל עם לשפר את הזמינות של איברים להשתלות ולהפוך כל אזרח במדינה לתורם פוטנציאלי לאחר המוות, אלא אם הוא או משפחתו התנגדו לכך במפורש. ההחלטה אושרה על ידי 60% מהמצביעים במשאל העם.
קראו עוד:
בשווייץ, שבה 8.6 מיליון איש, המתינו בסוף 2021 יותר מ-1,400 חולים להשתלות. לפי החוק הקיים, תרומות איברים אפשריות רק אם המת הסכים לכך בעודו בחיים, בדיוק כמו בישראל. אם הרצון של המת אינו ידוע, ההחלטה נתונה בידי קרובי משפחה, שברוב המקרים, על-פי הסטטיסטיקה בוחרים שלא לתת את הסכמתם לתרומת איברים מסיבות שונות.
2 צפייה בגלריה
בשנה שעברה היו בשווייץ 166 תרומות איברים ממתים, שאפשרו 484 השתלות בחולים
(צילום: shutterstock)
בשנה שעברה היו בשווייץ 166 תרומות איברים ממתים, שאפשרו 484 השתלות בחולים. לפי ארגון ההשתלות השווייצרי, Swisstransplant, ב-2021 מתו 72 אנשים בזמן שהמתינו להשתלת איברים. "הציבור הראה שהוא מוכן לתת הזדמנות לאנשים שנמצאים ברשימת ההמתנה", אמר מנהל הארגון, פרנץ אימר לאחר שהתפרסמו תוצאות משאל העם.
השינוי למודל של "הסכמה משוערת" כבר אומץ במספר מדינות אחרות באירופה. לפי מודל זה, אנשים שאינם מעוניינים בתרומת איברים לאחר המוות חייבים לומר זאת במפורש, אחרת ההנחה היא שישנה הסכמה. עם זאת, קרובי משפחה עדיין יוכלו לסרב אם הם יודעים או חושדים כי יקירם היה בוחר שלא לתרום איברים
השינוי למודל של "הסכמה משוערת" כבר אומץ במספר מדינות: ארגנטינה, צ'ילה, קולומביה, צרפת, ספרד, אוסטריה, בלגיה, הולנד, בריטניה, צ'כיה וסינגפור. לפי מודל זה, אנשים שאינם מעוניינים בתרומת איברים לאחר המוות חייבים לומר זאת במפורש לפני מותם, אחרת ההנחה היא שישנה הסכמה. עם זאת, קרובי משפחה עדיין יוכלו לסרב אם הם יודעים או חושדים כי יקירם היה בוחר שלא לתרום איברים. כן נקבע שהכללים יחולו רק על בני 16 ומעלה.
ד"ר תמר אשכנזי, מנהלת המרכז הישראלי להשתלות, אמרה על ההחלטה השווייצרית: "רק בעוד מספר שנים נוכל לראות אם היא הובילה לעלייה במספר התרומות. בארץ היו מספר ניסיונות להגיע להחלטה דומה, וזה לא הבשיל".
פרופ' ג'יי לביא, חבר ועדת ההיגוי של מרכז ההשתלות ומי שייסד וניהל את היחידה להשתלות לב בשיבא, היה שותף באחד הניסיונות הללו. "כשיעל גרמן הייתה שרת הבריאות, הוקמה ועדה שדנה באפשרות לחוקק חוק דומה בארץ", הוא אומר. "השתתפו בה אנשים מתחומים רבים, בהם רפואה, משפט, פילוסופיה ודת, וגם אני השתתפתי. בדקנו את הנושא מכל ההיבטים והגענו למסקנה שהציבור הישראלי אינו בשל לחקיקה כזו, כמו גם הציבור ברוב מדינות העולם.
"במקום זה, החלטנו להנגיש לציבור את האפשרות לחתום על כרטיס אדי: בכל פעם שאזרח נכנס לשירות אינטרנטי של המדינה, נפתחת בפניו האפשרות הזאת. לדעתי, מהלך כזה של חתימה אקטיבית על הסכמה לתרומת איברים הוא הרבה יותר יעיל. אנשים גם יודעים שהסכמתם לתרום את איבריהם נותנת להם עדיפות בתור להשתלה".
פרופ' לביא הוסיף כי הוועדה השתכנעה שהחקיקה לא תוביל לגידול משמעותי במספר האיברים המושתלים, אולם מחקר שנערך בארצות הברית טוען אחרת. הפסיכולוגים החברתיים שי דוידאי, תום גילוביץ' ולי רוס בדקו את הלך הרוח האמריקני בנושא וניסו לחזות מה יקרה אם ארצות הברית תצטרף למדינות שבה תרומת האיברים היא ברירת מחדל. הם גילו שהאמריקנים רואים בתרומת איברים אלטרואיזם יוצא דופן - משהו כמו תרומה לצדקה של 50% מהעיזבון.
לאחר מכן נבדק הלך הרוח במדינות אחרות. התברר שבגרמניה, שבה יש צורך להסכים לתרומה באופן אקטיבי, רואים בתרומת איברים פעולה בעלת משמעות אתית ויקרה. באוסטריה, לעומת זאת, שבה אין צורך בהסכמה אקטיבית, רואים בתרומת האיברים פעולה טריוויאלית מבחינה אתית וחסרת משמעות.
בהתבסס על ממצאים אלה הסיקו החוקרים שאם תרומת האיברים תהיה אוטומטית בארצות הברית, המהלך יוביל לעלייה תלולה במספר האיברים הנתרמים. החוקרים נימקו זאת בהשערה שאנשים נוטים להתאים את עצמם לסטטוס קוו. אם הסטטוס קוו הוא לתרום איברים באופן אוטומטי עם המוות, אנשים יסכימו לכך - אלא אם יש להם אמונות דתיות או תרבותיות שמונעות תרומות איברים.
