סיון הייתה פיה עדינה ושברירית, שביקרה בעולמנו להרף עין קצר. כשחיפשתי מידע על ריפוי מסרטן בשיטות אלטרנטיביות, המקרה שלה היה אחד הראשונים שמשכו לי את העין. סיון כבר לא איתנו, לכן קל להתבלבל ולחשוב ששמן הקנאביס לא עבד אצלה. אבל הוא כן עבד.
כשהכרתי את סיון היא הייתה בדרך החוצה מסרטן, טופלה בשמן "ריק סימפסון" (שמן קנאביס בריכוז גבוה יותר של חומרים פעילים) בלבד והחלימה כמעט לגמרי. הרופאים לא כל כך ידעו להסביר איך זה קרה, אבל היא קיבלה מהם אישור שהטיפול בשמן קנאביס הצליח ושאין צורך בהמשך כימותרפיה. האונקולוגית שלה אפילו ביקשה ממנה דוגמית של השמן.
בפעם הראשונה שחיפשתי מידע על שמן ריק סימפסון, ראיתי סרטון של סיון עם ניר יופטרו שהכין לה את השמן. סיון מקריאה לניר מה הרופאה רשמה, על כך שיש נסיגה כמעט מוחלטת של הסרטן אחרי טיפול בשמן קנאביס, וניר אומר לה: "הראינו לסרטן מה זה, אה?" והם נותנים כיף. זה רגע די מדהים.
קראו עוד:
אבל השמיים של סיון היו כחולים רק לזמן קצר לפני שכיסתה אותם עננה חדשה – רפורמת הקנאביס הרפואי של משרד הבריאות. ספקיות הקנאביס הרפואי קיבלו הוראה להוריד חלק מהזנים ולהכניס בזנים אחרים כל מיני שינויים כדי שיתאימו לטבלה. כך, אם זן מסוים הכיל 27 אחוז של החומר הפעיל THC, ניתנה הנחיה להוריד את הריכוז ל-20 אחוז. להתאים את הטבע למספרים העגולים שבטבלה.
אלפי חולים שעד אז טופלו בזני קנאביס מסוימים שהיטיבו איתם, מצאו את עצמם בטלטלה מוחלטת ובהתרסקות של הרצף הטיפולי שלהם. אמרו להם שמעכשיו יקבלו זנים אחרים, שיהיו "כמו" הזן שלהם, אבל הזנים החדשים בכלל לא היו "כמו" – הם היו משהו אחר לגמרי. ולא משהו טוב.
"תצטרפו למאבק שלי"
סיון הייתה אחת מאותם אלפי חולים. הטלטלה תפסה אותה ברגע עדין במיוחד ופירקה לחתיכות את המלחמה שלה בסרטן. את הפוסט הבא היא כתבה כשהעננה השחורה כיסתה את השמיים הכחולים שלה, כמה חודשים לפני שפתיל חייה הקצר כבה:
"שמי סיון מימוני, בת 24 בסך הכול. במהלך השירות הצבאי התחלתי לסבול מכאבים מוזרים, ובמשך תשעה חודשים פניתי לקבלת טיפול רפואי מתאים. באופן לא מפתיע זכיתי ליחס לקוי ומזלזל, כאילו אני חיילת שרק רוצה להוציא גימלים. כשהגוף לא יכול היה יותר לסחוב, התמוטטתי בביתי לאחר שלא הרגשתי את פלג הגוף התחתון שלי. הובהלתי לבית החולים, שם התגלה גידול סרטני אגרסיבי מסוג יואינג סרקומה בעמוד השדרה.
"לאחר ניתוח דחוף של 10 שעות (!!), שכלל קיבוע של עמוד השדרה באמצעות פלטינות – עקב נזק בלתי הפיך שנגרם לעצמות מהגידול, התחלתי סדרת טיפולים כימותרפיים והקרנות שהרגישו כמו אינסוף ולאט-לאט הרגו אותי נפשית, וכמעט גם פיזית. אחרי כל התהליך הזה, הודיעו לי שאני נקייה מתאים סרטניים, אם כי עדיין היו בגופי (פשוט לא באופן שהיה אמור לפגוע בי).
וכך, לאחר שלוש שנים שבהן היו כאבים מוזרים פה ושם, תוך כדי מעקב רפואי, והייתי בטוחה שזה תופעות לוואי שילוו אותי בעקבות הכימותרפיה – הגיע אוקטובר 2017 שבו התפרצה המחלה מחדש, והפעם בצורה אגרסיבית יותר, והתפשטה לעוד מקומות. כל מי שחווה התמודדות עם המחלה גם פעם אחת, ידע מה זה לקבל את הבשורה בפעם השנייה... תחושות של פחד, חרדה, חוסר ודאות, אי-רצון לחוות שוב סבל ולהסתכל למוות בעיניים ולהתחיל להספיד את עצמי בשקט בלב. ואלה רק התחושות שלי.
"ומה עם זה שהטיפולים הראשונים פגעו בגוף שלי כאישה צעירה, באורח החיים שלי ובשנים הכי יפות שאדם יכול לחוות? כשכולכם עשיתם צבא, את הטיול שאחרי, מסיבות, עבודות ולימודים, אני שכבתי ללא יכולת ורצון לחיות, לאכול ולישון כמו שצריך... וכל זה בגלל שאז ידעתי שהדבר היחיד שיכול להרוג את הסרטן זה כימותרפיה.
"לאחר הנסיגה של המחלה, קיבלתי רישיון לקנאביס רפואי בעקבות הכאבים שמהם אני סובלת עד היום מהפלטינות ומהטיפולים. משם, ההבנה שהקנאביס הוא התרופה הטובה ביותר הייתה קצרה. פחות כאבים, ללא תופעות לוואי מסכנות חיים וללא הבדל בין מחלות שונות, פשוט מטפל בהכול. החלטתי לטפל בעצמי באמצעות קנאביס בלבד ללא התערבות קונבנציונלית, שלא מפסיקים לדחוף לך בלי שתאמרי מילה מצידך.
"למרות שקיבלתי שתי חוות דעת שונות משני אונקולוגים, שניסו לשכנע אותי בכל דרך לחזור לטיפול הקונבנציונלי, החלטתי שהפעם הבמה היא של האינטואיציות שלי והתחלתי לטפל בעצמי ללא שום התערבות קונבנציונלית למשך חודש אחד, לאחריו לעבור סריקת Pet CT ומשם לראות אם תחושות הבטן צדקו או לא.
"וכך, לאחר חודש שנטלתי שמן קנאביס בריכוז גבוה לפי הפרוטוקול של 'ריק סימפסון' (גרם ביום), אני והאונקולוגית שלי נדהמנו לגלות נסיגה משמעותית בכל הגידולים והגרורות בגופי, עד כדי כך שהיא ביקשה דוגמה מהשמן שבו השתמשתי על מנת לבדוק וללמוד את הנושא. לאור התוצאות המדהימות שהשגתי בזכות השמן, האונקולוגית החליטה שאין צורך כרגע בהתערבות קונבנציונלית ושאמשיך לצרוך את השמן ואשאר במעקב.
"ופה הסוף הטוב מתחיל קצת להשתבש. עקב שינוי באספקת הזנים שמהם הכנתי את השמן ראיתי עצירה בנסיגה של המחלה. כיום, אחרי שלמדתי על גופי וחקרתי לעומק את נושא הקנאביס, והבנתי מהם הזנים שעוזרים לי להילחם בסרטן ומה מעכב אותי או אפילו מזיק לי, אני חוששת מאוד לחיי, בכנות, עקב המהלכים הנלוזים של משרד הבריאות בכל הקשור לטיפול בקנאביס... אני חווה על בשרי את תהליך הרפורמה כפגיעה במהלך הטיפול שלי, הטיפול הטוב שלי.
"אם זה עקב הגבלת המינון החודשי שקיבלתי על ידי הספק ולא על ידי הרופא המטפל, בטענה שאלה הנהלים החדשים של משרד הבריאות, או כתוצאה מחוסר פיקוח של משרד הבריאות שגורם למחסור בתרופה מסוימת (זן מסוים) ובהגבלת הרופא המומחה לקנאביס שליווה, תמך וטיפל בי עד היום – ד''ר ג'וני גרינפלד.
"חודש שנטלתי שמן קנאביס בריכוז גבוה לפי הפרוטוקול של 'ריק סימפסון', אני והאונקולוגית שלי נדהמנו לגלות נסיגה משמעותית בכל הגידולים והגרורות בגופי, עד כדי כך שהיא ביקשה דוגמה מהשמן שבו השתמשתי"
למי שאינו בקיא, אסביר בקצרה: הרפורמה מכוונת להגבלת מינונים, ביטול של 85% מזני הקנאביס בישראל ומעבר לשימוש במוצרים שלא עומדים בקנה מידה אחד עם כל הניסיון שהצטבר במהלך 16 השנים שבהן קיים הטיפול בקנאביס במדינת ישראל ובניגוד לדעת מומחים בעלי שם עולמי בתחום. עקב המצב החדש שנוצר, אני חוששת לחיי ומרגישה חוסר ודאות וחוסר יכולת לטפל בעצמי ובגורלי.
לכן, אם הגעתם עד מילים אלה בסיפור חיי, אבקש מכם להצטרף אליי ולחולים נוספים כמוני לתמיכה במאבק, ולהשמיע יחד איתי קול זעקה שיעצור את הרפורמה הזאת, בתקווה שחיי אדם חשובים יותר, ולא כספם".
הרפורמה הרגה את סיון
ואז התחילה המלחמה על סיון. סיון וחבריה פונים למשרד הבריאות, ומשרד הבריאות מסרב. הם מסבירים למשרד הבריאות שלמרות הטבלאות שלהם, כל זן הוא משהו אחר, עם הרכב שונה, ואולי בזן שסיון משתמשת יש רמות גבוהות של איזשהו חלקיק שעדיין לא נחקר מספיק, הרי יש כל כך הרבה כאלה בקנאביס. ואי-אפשר לדפוק לה באמצע את הטיפול שגרם לנסיגה בסרטן רק כדי שדברים יתאימו לטבלאות שלכם. אבל ביק"ר, יחידת הקנאביס הרפואי במשרד הבריאות, מתעקשים ואומרים: "לא".
סיון יצאה להפגנות, יחד עם עוד מטופלים נוספים בקנאביס רפואי שדרשו לעצור את הרפורמה כי הטיפול בהם נפגע. עם כל הקושי והסבל שחוותה, היא יצאה להיאבק. להפגנות האחרונות היא כבר הגיעה בכיסא גלגלים. אבל ביק"ר עדיין אמרו "לא".
בתקופה ההיא, כשמצבה עוד היה סביר יחסית, פניתי לסיון. זה היה אחרי שהחלטתי לכתוב את הספר ובהתחלה לא היה לי ברור שזה יהפוך להיות הספר הזה – ספר עדויות בסגנון דוקומנטרי. התחלתי לכתוב אותו כספר עלילתי, שמבוסס על המסע שעברתי ועל האנשים שפגשתי, אבל אז עדיין לא התכוונתי לספר את הסיפור האישי שלי, ולראיין מטופלים במטרה לתעד את הסיפור שלהם דרך העיניים שלהם.
כשהתחלתי לכתוב את הספר, קראו לו "עיר של מלאכים", והמספרת שלו, כך לפחות זה התחיל אצלי בראש, הייתה סיון. "כל הזמן אני מוקפת במלאכים. הם שומרים עליי בחיים, למרות שזה לא קל. לפעמים הם אפילו מצליחים לשמור אותי מחייכת". כך התחיל הספר ההוא, שהיה אמור להתפתח לתיאור הדרמה של המלאכים הנאבקים על חייה של סיון.
כששאלתי את סיון מה היא חושבת על הרעיון שהספר ייכתב מנקודת המבט שלה, היא שמחה מאוד. כבר לא היו לה הרבה כוחות, וזה הורגש. בחודשים האחרונים לחייה היא התמקדה במאבק הכללי של מטופלי הקנאביס. היא הייתה חלשה מכדי לכתוב, ובעיקר שיתפה פוסטים וידיעות שתמכו במאבק.
"תמשיך לכתוב איך שאתה מרגיש. אשמח תמיד לעזור", כתבה לי. שאלתי אותה אם תרצה לכתוב הקדמה לספר, "יאללה, אני אנסה", היא ענתה. אבל היא לא הספיקה. שבועות ספורים לאחר מכן, באוגוסט 2019 קהילת מטופלי הקנאביס שאימצה את סיון אל ליבה, קמה ליום שחור.
ניר יופטרו, שליווה את סיון והכין לה את השמן, כתב: "מאז שמשרד הבריאות הפסיק לה את הזנים שעזרו וגרמו לנסיגה של 75% במחלה, ולאחר מכן הורד לה המינון ברישיון, המחלה חזרה, ואני מצטער להודיע שהיום סיון מימוני נפטרה. אין לי מילים לתאר את הצער העמוק והכאב. סיון הייתה בשבילי חברת אמת ונפש. אוהב אותך מהנשמה, אחותי! לא אשכח אותך לעולם".
אלפים הגיעו להלוויה של סיון. "מה שהרג את סיון זה הרפורמה של משרד הבריאות", אמר שם חבר הכנסת לשעבר משה פייגלין. אף אחד לא התווכח איתו.
פרק מתוך ספרו של תום וגנר "מלחמות הקנאביס – סיפורים על ייסורים ותקווה"
