חולה קורונה שנדבק בנגיף במקום עבודתו והלך לעולמו הוכר כמי שנפטר כתוצאה מ"פגיעה בעבודה", ואלמנתו תהיה זכאית במשך כל חייה לקצבת תלויים מהביטוח הלאומי – כך קבע בית הדין לעבודה בנצרת, בפסק דין שהוא כנראה הראשון מסוגו בישראל.
דוד אזולאי ז"ל נפטר באוקטובר 2020, בגיל 62, לאחר שנאבק בקורונה במשך מספר שבועות בבית החולים העמק בעפולה. משפחתו טענה שהוא נדבק במקום העבודה שלו, אחד המפעלים באזור בית־שאן, ותבעה מהביטוח הלאומי להכיר בה כמי שזכאית להכרה ולקצבת תלויים, אולם התביעה הראשונה נדחתה.
"היה לי ברור שדוד נפטר כתוצאה מהדבקה בעבודה", מספרת האלמנה, גילה אזולאי (59), תושבת בית־שאן, אמא לשישה ילדים וסבתא לשמונה נכדים, "דוד ניהל שגרת חיים מאוד־מאוד ברורה של בית ועבודה בלבד, אז לא הייתה שום אפשרות אחרת.
היא מספרת על נסיבות אשפוזו ופטירתו: "במוצאי יום כיפור הוא יצא מביתו, על רגליו, לעבר האמבולנס שהובילו לבית החולים העמק שבעפולה, ומאז הלך מצבו והידרדר. הוא התקשה לנשום, אולם חשש וביקש לעזוב את בית החולים. הרופאים אמרו כי יש להרדימו על מנת להקל עליו את הנשימה, אולם גם לאחר ההרדמה הלכו המערכות בגופו וקרסו.
"זה היה בשבת בארבע לפנות בוקר כשהתקשרו אליי מבית החולים", משחזרת גילה ובוכה. "שאלתי אותם אולי סוף סוף יש בשורה טובה, והם אמרו לי שלא, שהוא נושם עכשיו את הנשימות האחרונות שלו. אחיו ביקש שישימו לו את הטלפון ליד האוזן, ואמר וידוי ושמע ישראל. הוא התלונן על כאב גרון ופשוט לא חזר".
היא אומרת: "הכשתביעתנו לקבל הכרה בכך, נדחתה, הייתי על הפנים מבחינה נפשית. זה שבר אותי. גם איבדתי את בעלי האהוב וגם הרגשתי שמזלזלים בכל מה שעברנו. בנוסף, זה קרה בתקופה שלא עבדתי, וקצבת התלויים הייתה אמורה לפרנס אותי".
בצר לה, אזולאי פנתה לסיוע המשפטי - גוף השייך למשרד המשפטים. "זה היה אתגר משפטי גדול", מספר עו"ד מונדר אשקר, ראש מדור ביטוח לאומי בלשכה הצפונית של הסיוע המשפטי, "הייינו צריכים להוכיח את העובדה שהמנוח חלה במקום העבודה, כשהוא בעצם כבר לא איתנו ולכן לא ניתן להעיד אותו. בנוסף, לא הייתה כל ראיה פיזית או תיעוד שיתמכו בטענות האלמנה. למרות זאת, עורכי הדין שלנו, אברהים ענאבוסי ומאזן עילוטי, למדו את התיק, חשבו שמוכרחים להשיג צדק עבור האלמנה, והגשנו בשמה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה".
במהלך המשפט התקיימו מספר דיונים. "הבאנו לעדות את האלמנה והילדים כדי להוכיח שאיש מהם לא היה חולה בקורונה בתקופה המדוברת", מספר עו"ד אשקר, "הוכחנו גם את הטענה שהמנוח ניהל שגרת חיים ברורה, ועבר מהבית לעבודה בלבד, כך שלא ניתן היה לטעון שהוא חלה במקום אחר. בית הדין נתן צו לאיכון מכשיר הסלולר שלו, וזה אימת את הטענה. בנוסף, הבאנו עדויות לכך שאחד מהאנשים שעבדו עם המנוח היה חולה בקורונה באותה תקופה".
כשנציגי הביטוח הלאומי נחשפו לתוצאות האיכון הסלולרי, הם הודיעו כי הם מסירים את התנגדותם לבקשה וכי יעניקו למנוח מעמד של מי שנפטר כתוצאה מפגיעה בעבודה. "מדובר בפסק דין חשוב מאוד", אומר עו"ד אשקר, "התחושה היא שיצרנו תקדים".
להערכת אנשי הסיוע המשפטי, ההצלחה במקרה זה תוביל משפחות נוספות לנסות ולמצות את זכויותיהן במקרים דומים.
