החיסולים של ראש הלשכה המדינית של חמאס איסמעיל הנייה ובכיר חיזבאללה פואד שוכר, הובילו לאיומים רבים מצד איראן וחיזבאללה שהבטיחו "תגובה קשה וכואבת מתמיד", וגרמו לחשש מפני הסלמה ביטחונית. בעקבות החשש מהסלמה ותגובה עצימה, ישראלים רבים מתמודדים בימים אלה עם מציאות נפשית מורכבת. חלקם מתמודדים עם חרדה, חוסר ודאות, חוסר שליטה וקושי לקבל החלטות יומיומיות. קשיים אלה קשורים לאי-הוודאות הביטחונית ואי-הידיעה אם בכלל, איפה ומתי תהיה הסלמה.
דובר צה"ל: "נערכים לכל איום מתפרץ. נכון לעכשיו - אין שינוי בהנחיות"
(צילום: דובר צה"ל )
טל לבנה, פסיכולוגית קלינית מדריכה ומנהלת מערך בריאות הנפש במחוז ירושלים במאוחדת, הסבירה איך המצב הנוכחי והצורך להתמודד עם חרדה מתמשכת משפיע על המצב הנפשי שלנו ועל ההתנהלות היומיומית, ונתנה כלים מעשיים להתמודדות עם תקופה ממושכת של אי-ודאות.
טל לבנהצילום: פגי פייקרישראלים רבים חווים בימים האחרונים חרדה קיומית, ומרגישים שהחיים שלהם "נמצאים בהמתנה". לבנה התייחסה לאופן שבו המצב הזה משפיע על חיינו, בדגש על כך שההמתנה ואי-הוודאות נמשכים ימים ארוכים, וציינה כי "זה טבעי וצפוי שתהיה אצל כולנו רמה מסוימת של מתח, חרדה ודאגה. חשוב קודם כל להבין שמדובר בתגובות נורמליות. אצל ילדים התגובה של החרדה תתבטא הרבה פעמים בסימפטומים גופניים גם - כאבי בטן, קשיי שינה, ולפעמים גם נראה רגרסיות התנהגותיות כגון הרטבה.
"אנחנו יודעים שדאגה גבוהה יכולה לגרום גם אצל מבוגרים להחרפה בכאבים ולמצוקה ניכרת", הוסיפה לבנה. "חשוב בתור התחלה לנרמל את התגובה, ולהבין שזו תגובה נורמלית - למצב שהוא לא נורמלי". בנוגע לתחושת החרדה המתמשכת שחווים מרבית הישראלים כבר כמעט 10 חודשים, מאז פרוץ המלחמה ב-7 באוקטובר, הדגישה כי "המערך הנפשי של כולנו בנוי להתמודדות עם סטרס אקוטי. אנחנו יודעים לגייס משאבים ולהיערך להתמודדות עם מצוקה שנמשכת פרק זמן קצר. כשמדובר בפרק זמן ממושך יותר, נדרשת התארגנות נפשית אחרת מכולנו וזה מורכב יותר.
"זה בסדר לשתף את הילדים בדאגה שלנו, אך לא נכון להציף אותם במידע או בתרחישי אימה מיותרים. התיווך לילדים צריך להיעשות בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי שלהם"
"החוויה של חוסר שליטה, חוסר ודאות וחוסר אונים מעוררת קושי - במיוחד כשהיא נמשכת לאורך זמן", הסבירה לבנה. "אצל ילדים אנחנו רואים שיש קושי כאשר ההורים, שאמורים להיות הדמויות המרגיעות והמווסתות, נמצאים בעצמם בחרדה ומתקשים להרגיע את הילדים". לדבריה, "גם הורים הם בני אדם וזה בסדר שנשתף את הילדים בדאגה שלנו. לצד זה, לא נכון להציף אותם במידע או בתרחישי אימה מיותרים, שגם אנחנו הרי לא יודעים אם בכלל יקרו. התיווך לילדים צריך כמובן להיעשות בהתאם לגיל ולשלב ההתפתחותי של הילד.
"ככלל, נכון לשתף אותם שאנחנו בימים מורכבים של מציאות ביטחונית, שיש לנו צבא חזק ששומר עלינו, ושאנחנו נתנהל בהתאם לנהלים. אפשר אפילו לתרגל איתם את הירידה למקלט. מומלץ להגביל את הצפייה בחדשות בנוכחות ילדים, שכן תכנים אלו עלולים להגביר את תחושת החרדה והפחד", הוסיפה לבנה.
1 צפייה בגלריה
"המטופלת שיתפה: 'שפשוט יגידו כבר מתי הם יורים'". חמינאי, טיל איראני ומנהיגי חיזבאללה והחות'ים
(צילום: Alex Kent / GETTY IMAGES, Al-Manar TV/Handout via REUTERS, רויטרס, צילום מסך מיוטיוב)
היא הדגישה כי "אנחנו רואים תגובות שונות אצל אנשים שונים. אצל חלק הביטוי הוא של מצוקה נפשית, ואצל אחרים הביטוי הוא בעיקר גופני ומלווה בקשיי שינה, שינויים בתאבון וכו'. הרבה מהקושי נובע מאי-הוודאות. התחושה הממושכת של אי-הוודאות אם בכלל ומתי תהיה הסלמה מייצרת כיום חלק ניכר מהמצוקה והקושי. כפי ששיתפה מטופלת שלנו - 'שפשוט יגידו כבר מתי הם יורים'. במובן מסוים זו גם המטרה של הטרור הפסיכולוגי שמופעל עלינו, להשאיר אותנו בתוך ההתמודדות הנפשית המורכבת הזו".
על מנת להתמודד עם המציאות אליה נקלענו ועם תחושת חוסר הוודאות, לבנה סקרה כמה המלצות שניתן לאמץ בקלות. "כולנו אוהבים שליטה, ביטחון ולהרגיש מוגנים. אין לנו אפשרות לצערי לשלוט במצב הביטחוני, אבל בהחלט יש לנו כמה דברים שיכולים להחזיר לנו חוויה של שליטה, שכדאי לעשות", אמרה.
- שגרה, שגרה, שגרה - להשתדל לשמור עד כמה שאפשר על השגרה. לצאת לעבודה בבוקר למרות החשש, לאפשר לילדים את השגרה היומית שלהם עד כמה שאפשר. להקפיד על השגרה של הדאגה לעצמך ולילדים - היגיינה, תזונה, פעילות גופנית, שינה וכו'.
- להימנע מצריכת חדשות מוגזמת. לא חייבים לאפשר כניסה של התכנים המפחידים והמאיימים לתוך חיי הנפש שלנו. אפשר ורצוי לצרוך חדשות עד פעם ביום. במיוחד כדאי להגביל את החשיפה של הילדים לחדשות. כדאי לשים לב גם לצריכת תכנים של הנוער ברשתות החברתיות, ולשוחח איתם על המשמעות של מידע אמין ועל צריכה מדודה של תכנים.
- לפרוק מתח גופני - תנועה, נשימה, ריקוד בבית, קפיצות במקום או מתיחות. המתח שאנחנו חווים נמצא גם בגוף. חשוב לתת לו מוצא.
- להקפיד על הוראות פיקוד העורף - ההקפדה והידיעה מראש של מה אני עושה כשיש אזעקה נותנת לנו מעבר להגנה הפיזית גם את תחושת השליטה והוודאות של מה יקרה בעת הצורך.
- לשמור על הקשרים שלנו - חשוב לדעת שאנחנו לא לבד. אנחנו עוברים את התקופה המאתגרת הזו ביחד, והשיח והתמיכה ההדדיים יכולים להוות גורם חוסן עבורנו בעת הזו. חשוב לשים לב במיוחד לאנשים שסביבנו שזקוקים יותר בעת הזו לתמיכה ולהקשבה שלנו. עזרה לאחרים, ותחושת אחריות לאחרים, יכולים אגב גם לעזור לנו עצמנו.
- חוסן ותקווה - חשוב שנאמין בכוחות וביכולות שלנו להתמודד עם המצב. אפשר ורצוי להזכיר לעצמנו שכבר עברנו כמה אירועים קשים ורובנו בסופו של דבר נהיה בסדר. התקווה מהווה גורם חוסן, ומחקרים אף מראים שהיא מהווה את אחד מגורמי החוסן הנפשיים המרכזיים.
לבנה הדגישה בסיכום דבריה כי "התקופה הזו מורכבת לכולנו", ואמרה: "יש אנשים שמתמודדים עוד לפניה עם טראומה ומצוקה נפשית, והאירועים האחרונים מהווים עבורם קושי וטריגר מורכב במיוחד. חשוב להתייעץ עם אנשי המקצוע המטפלים במקרים שבהם מרגישים הדרדרות במצב הנפשי. בכל מקרה שבו מרגישים מצוקה נפשית, ניתן לפנות לאנשי מערך בריאות הנפש בקופת החולים ולהתייעץ. יש כיום מענים מקצועיים זמינים מאוד, ואנשי מקצוע מיומנים שישמחו לסייע.
