מוגש כשירות לציבור מטעם נוברטיס
כבר עשרות שנים שהתרופות מקבוצת הסטטינים מסייעות למיליוני אנשים ברחבי העולם בהורדת הכולסטרול בדם, והן עושות את זה בהצלחה בקרב רוב החולים. אלא שאצל חלק מהחולים, הסטטינים לא יעילים מספיק נדרשים טיפולים נוספים.
בדיון באולפן נדבר על הטיפולים האלו עם ד"ר דב גביש, מנהל המרפאה הקרדיו מטבולית בשערי צדק ויו"ר החברה לחקר גילוי וטיפול בטרשת העורקים ועם המטופל שלו, ציון נגאוקר. צפו בדיון:
ד"ר גביש, מה זה למעשה כולסטרול?
"כולסטרול הוא צורה של שומן, שקיים בגוף בחלק מהמבנה של ממברנות. הבעיה היא שאצל בני האדם, ואצל עוד כמה חיות מעטות, רמות הכולסטרול, כתוצאה מתזונת השפע שיש לנו הן הרבה יותר גבוהות ממה שהגוף צריך. וכשיש עודפים של כולסטרול, יש נטייה להצטברות של החלקיקים הללו בדפנות העורקים. הגוף מנסה להילחם בזה, ולעיתים זה אפשרי, אבל אם לא, יש צורך בתרופות.
"החלקיקים האלה שמסוגלים להיכנס לדפנות של התאים ולשקוע שם מעוררים תגובה שיוצרת תהליך של טרשת עורקים, מה שיכול להתפתח בהדרגה במשך שנים ולגרום למחלות שונות, שהידועות ביותר בהם הן פגיעות בעורקי הלב, טרשת עורקים על כל ביטוייה".
אז למעשה זו הסיבה שמאות מילונים בעולם נוטלים סטטינים?
"אנשים נוטלים תרופות כדי לדייק את מצבם. אחת הבעיות הגדולות ביותר בעולם הזה זה שאנשים לא שמים לב לעצמם עד שקורה משהו, ואז זה קצת מאוחר, כי כבר קרה משהו ואז צריך התערבות תרופתית, אבל לא מנענו את האירוע הראשון, ואז כבר יש נזק. אם היינו מגיעים לטפל לפני שהנזק הראשוני קרה, אפשר היה לטפל תרופתית במינון קטן יותר".
בדרך כלל הסטטינים מאוד יעילים, אבל יש קבוצה של אנשים שהסטטינים אצלם פשוט לא עובדים.
"כן, מדובר באנשים שהסטטינים לא מספיקים. אין הרבה מאוד אנשים כאלה שהסטטינים לא יעילים אצלם. רוב האנשים שזה קורה להם, הם כאלה שיש להם סטטינים במרשם, אבל הם לא לוקחים אותם, שזאת בעיה מאוד גדולה.
"יש מדיה שמשכנעת את האנשים, שהסטטינים אחראים לכל התחלואים של הגיל שיש להם גם בלי קשר לסטטינים, כמו למשל, כאבי שרירים, התכווצויות ועוד. אצל חלק מהם זה נכון, אבל מדובר באחוז קטן יותר ממה שמדווחים. הבעיה היא שהדברים האלה גורמים לאנשים לא להתמיד בטיפול, מה שעלול לגרום להם נזק".
אחד מאלה שדווקא נטל תרופות בקביעות והן לא השפיעו עליו הוא ציון נגאוקר, מתי גילית שבכלל אתה סובל מעודף כולסטרול?
"זה התחיל במקרה בכאבי ראש, משהו שמאוד חריג. בבדיקות הכולסטרול, הגענו למצב שהוא הגיע לסביבות 450. הסטטטינים בעצם הורידו את זה אבל לא מספיק, רק לסביבות ה-350".
מה קורה כשהסטטינים לא עוזרים?
"סתימות עורקים. עברתי כבר שישה צינתורים, הכניסו שישה סטנטים, והיום אנחנו מתחילים בזריקות שיעזרו להתמודד עם המצב. כבר בשתי הזריקות הראשונות כבר, הערכים ירדו פלאים. פתאום הרגשתי שאני יכול כבר לנשום, יכול לעלות במדרגות. לעשות דברים שקודם לא חלמתי עליהם".
ד"ר גביש, מדובר בטיפולים חדשים?
"הם לא חדשים לגמרי, הם כבר בסל לפחות כמה שנים. הבעיה היא שהתרופות האלה קצת יותר יקרות ולא קל לקבל אותן. אבל מחקרים מצביעים על כך שהן מאוד יעילות".
הערכים צריכים להיות גבוהים מאוד כדי לקבל את הטיפולים החדשים?
"כן, אבל אנחנו מעדיפים לתת את הטיפול לפני האירוע הראשון. יש גם אחוז מסוים שיש להם רמות מאוד גבוהות, דווקא ציון היה עומד בתנאים האלה, שאפשר לתת את זה גם לפני אירועים, ואז אולי לדחות את האירוע הראשון, או אפילו למנוע אותו".
אז למעשה חשוב מאוד להיות מודעים לבעיה?
"המודעות היא החשובה ביותר. צריך לבדוק בני משפחה קרובים, משפחה בדרגת קרבה ראשונה, עוד לפני שהיה להם אירוע, לראות אם הם נמצאים באותה דרגת סיכון. כי אם מישהו מהם נמצא בדרגת סיכון אפשר לתת לו טיפול מוקדם יותר, אפילו ברמות יותר נמוכות, ולדחות את האירוע הראשון. והדבר השני החשוב ביותר הוא התמדה".
מה לגבי תופעות לוואי בזריקות?
"התופעות הן די מינימליות, למעשה המחקרים ארוכי הטווח הראו שלא היו שום תופעות לוואי משמעותיות, ששונות מהקבוצה שלא קיבלה את הטיפול".
מה המסר שתרצה להעביר?
"לכו להיבדק. בדיקת דם פשוטה תחסוך המון צרות ובעיות בהמשך. והדבר הנוסף, זה הקשר בין רופא למטופל. חשוב שרופאים יהיו בקשר ישיר ורציף עם המטופלים שלהם ועם המשפחות שלהם".
מוגש כשירות לציבור מטעם נוברטיס
