בשיתוף אונקוטסט
יותר מ-3,200 בני אדם מאובחנים בישראל מידי שנה עם סרטן המעי הגס. זו המחלה הממארת השנייה בשכיחותה בקרב גברים והשלישית בקרב נשים בישראל. נתונים מהשנים האחרונות מראים שלמרבה הצער גיל החולים רק הולך ויורד. אבל יש גם חדשות טובות, כ-60% מהאנשים שמאובחנים עם המחלה הזו, מתגלים בשלב מוקדם יחסית, ויש כבר בדיקות חדשניות שעוזרות להחליט האם ניתן להסתפק בהתערבות ניתוחית ולחסוך מהחולה את הטיפול הכימי.
"בכל שנה מאובחנים כ-3,200 בני אדם עם סרטן המעי הגס. מספר די קבוע בשנים האחרונות. עם זאת אנחנו רואים שיש עליה של תחלואה בקרב צעירים, יחד עם ירידה קלה באחוז החולים המבוגרים", מסבירה ד"ר גלי פרל, רופאה בכירה ביחידה לגידולים במערכת העיכול בבית החולים בילינסון ומנהלת יחידה לאשפוז יום בבית חולים רבין. "מדובר על כ- 3% עלייה בצעירים (מתחת לגיל 45). למעשה אנחנו רואים חולים בשנות ה-20, גילאים שלא ראינו בעבר. הירידה באחוז המבוגרים שמאובחנים עם גידולים במעי הגס היא בזכות האבחון המוקדם ובדיקות סקר", מוסיפה ד"ר פרל. "סרטן המעי הגס שכיחה מעט יותר אצל גברים, אבל ההבדלים בין המינים הוא לא משמעותי כמו בסרטן השד לדוגמה".
ירידה במשקל בלי דיאטה – סימן לדאגה
לצעירים רבים יש אורח חיים מואץ והם מצויים יותר בסטרס. לכן לעיתים הם לא שמים לב לשינויים שקורים להם בחיי היום-יום שעלולים להדליק נורת אזהרה ומצריכים לגשת לרופא משפחה ולהיבדק. "במקרים שיש שינויים בהרגלי היציאות למשך יותר משבועיים-שלושה, יותר עצירות, יותר שלשולים, מומלץ ללכת לרופא", מסבירה ד"ר פרל, "גם ירידה במשקל ללא דיאטה היא לא משהו רצוי ולפעמים מלמד על מחלה שמסתתרת", היא מוסיפה. חשוב להדגיש שלא כל ירידה במשקל מעידה על סרטן. ישנן מחלות נוספות שגורמות לתופעה כמו בלוטה תריס לא מאוזנת וכדומה.
תסמינים נוספים כוללים דימום רקטלי, דימום בצואה או כאבים בזמן יציאות ובמקרים בהם סימפטומים אלו מופיעים מומלץ לגשת לרופא המשפחה. "כמובן שלא כל תסמין כזה מעיד בהכרח על גידול ממאיר. יתכן ומדובר בטחורים, פיסורה או מחלה אחרת. צריך להיבדק ולהיות מודעים לנושא", מוסיפה ד"ר פרל.
ד"ר פרל סבורה שיש שיפור במודעות של רופא המשפחה בכל הקשור לסרטן המעי הגס במיוחד בקרב צעירים, אך יש עוד מקום לשיפור. "רופא המשפחה צריך להיות יותר מודע שיש עלייה בשכיחות הגידולים האלו אצל הצעירים, לשלוח אותם לבדיקות מעבדה או אפילו לבדוק אותם פיזית בעצמו. יש מקרים מסוימים שבדיקה רקטלית פשוטה במרפאה יכולה לזהות את הגידול, לאבחן אותו ולהתחיל את הבירור הנכון לאחר מכן במרפאת גסטרואנטרולוגית", אומרת ד"ר פרל.
למנוע הישנות מחלה
קולונוסקופיה היא בדיקה למערכת העיכול התחתונה באמצעות צינור פלסטי גמיש שבקצהו מצלמת וידאו זעירה והמכיל סיב אופטי לצורך תאורה המוחדר דרך פי הטבעת. "קולונוסקופיה היא הבדיקה הטובה ביותר שיש לנו לאבחון של גידולים גם במעי הגס וגם בחלחולת. ניתן לראות את המעי ממש בהסתכלות ישירה", מסבירה ד"ר פרל. "במסגרת הבדיקה ניתן לקחת ביופסיה במידה וזו אינה וירטואלית". במידה ומתקבלת אבחנה של סרטן במעי הגס או בחלחולת מבצעים בדיקות הדמיה לראות האם מדובר בגידול מקומי במעי בלבד או שהוא התפשט לאיברים אחרים. "אחרי שעושים את ההדמיה ורואים את מצב הגידול, אנחנו מתקדמים לניתוח במקרים של מחלה מקומית או לטיפול אונקולוגי בטיפולים כימותרפיים או ביולוגים במקרה והמחלה מפושטת", מסבירה ד"ר פרל.
במידה והצוות המקצועי מחליט לבצע ניתוח, במהלך הפרוצדורה הכירורגית כורתים את הגידול יחד עם שוליים שמספקים אותם, עם כל אספקת הכלי דם ובלוטות הלימפה האזוריות על מנת לקבל תמונה פתולוגית מלאה. "הממצאים שמתקבלים מאפשרים לי כרופאה שנותנת את ההמשך של הטיפול להבין טוב יותר את שלב המחלה ולהתאים את הטיפול לחולה", מסבירה ד"ר פרל.
השלבים השונים במחלה שונים מאוד מבחינת הפרוגנוזה והטיפול: "בשלב 1, לא צריך לתת טיפול כימי ובשלב 3 אנחנו נותנים כמעט תמיד לכולם טיפולים כימיים כדי למנוע חזרת מחלה. "הטיפול הכימי הוא משלים לניתוח. אנחנו יודעים שהניתוח מרפא באחוזים מסוימים ובאמצעות הכימותרפיה אנו רוצים להעלות את האחוזים האלו על מנת למנוע שהמחלה תחזור בעתיד", מסבירה ד"ר פרל. "הניתוח מאפשר לרפא ב-90% מהמקרים בשלב 1, ב-80%-83% בשלב 2 וב-55% בשלב 3. אם מוסיפים כימותרפיה לשלב 3 ניתן להגיע ל-80% ריפוי".
מתי ניתן לוותר על כימותרפיה?
לפעמים כימותרפיה נחשבת לטיפול קשה עם תופעות לוואי שאינן פשוטות לטווח הקצר והארוך. אולם כיום יש אפשרות לערוך בדיקה האם הגידול השאיר שאריות של תאי דנ"א במחזור הדם. למעשה ניתן באמצעות בדיקת דם פשוטה לבחון האם יש או אין נוכחות של תאי הגידול בזרם הדם של מטופל.
"אם אין עדות לשארית מחלה, אז אין צורך בטיפול בכימותרפיה וצריך לבצע בדיקות מעקב אחת לתקופה", מסבירה ד"ר פרל. "במידה ויש תאי גידול בדם, אנחנו יודעים שבסבירות מאוד מאוד גבוהה – קרוב ל-100% שהמחלה תחזור ואז ניתן את הכימותרפיה כטיפול משלים".
במקרים של חולים בשלב שלוש מקובל לתת לכולם טיפול כימותרפי, לחולים בשלב אחד – מקובל לחסוך את הצורך בטיפול המשלים. הבדיקה מיועדת עבור החולים בשלב שתיים. "סוגיית הטיפול המשלים באוכלוסייה הזו מצויה בדיונים ואין קונצנזוס על נושא זה – לא בארץ ולא בעולם. לכן במקרים האלה, הבדיקה יכולה לשרת אותנו בצורה מיטבית", מסבירה ד"ר פרל. "כלומר אנחנו יכולים לדעת מי מהחולים שלא רופאו על ידי הניתוח צריכים את הכימותרפיה ולמי מהם ניתן לחסוך אותה. מדובר בכ-15% מהחולים בסרטן המעי הגס".
"הבדיקה נחשבת למאוד מדויקת ולפי מחקרים עומדת על כ-90% דיוק", מסבירה ד"ר פרל. "הבדיקה מאתרת נוכחות של דנ"א ממקור גידולי בדם המטופל. זיהוי הדנ"א ממקור גידולי מבוסס על מאפיין מולקולרי שנקרא 'מתילציה' שהדפוס שלו אופייני לגידול סרטני.
אין סיבה לתת כימותרפיה בשביל שיפור של 3%
"יש מטופלים שבאים ואומרים 'אעשה הכול בשביל שהמחלה הזאת לא תחזור בעתיד. שאדע שלפחות מבחינת התחושה שלי, עשיתי את המקסימום'", מסבירה ד"ר פרל. "יש פעמים שאני לא ממליצה על כימותרפיה בעיקר בשלבים היותר מוקדמים. בשלב 1 אין שום טעם לתת כימותרפיה. לעיתים יש חולים בשלב 2 שהמחלה שלהם מספיק עמוקה בתוך הדופן של המעי אבל הבלוטות לא נגועות והם שבאים ומבקשים בכל זאת לקבל את הטיפול בכימותרפיה. במקרים האלו אני מציגה להם את הנתונים ומסבירה שאין שום סיבה לעשות זאת. הכימותרפיה משפרת את הסיכוי רק בכ- 3%", מוסיפה ד"ר פרל.
"לפעמים זה מפתיע לראות מי רוצה ומי לא רוצה טיפול משלים בכימותרפיה. לא כולם רוצים. יש צעירים שאומרים לי 'עזבי, לא מתאים לי עכשיו. הוציאו את הגידול, והכירורג הבטיח לי שהכל נקי, אני סומך על זה ולא רוצה'", מספרת ד"ר פרל.
בדיקת Guardant Reveal של חברת אונקוטסט היא בדיקה גנומית מבוססת ביופסיה נוזלית, המספקת מידע האם קיימת שארית מחלה מינימלית (MRD) – Minimal Residual Disease , ומיועדת לחולים שאובחנו עם סרטו המעי הגס לאחר ניתוח להסרת הגידול ו/או לאחר טיפול משלים.
בשיתוף אונקוטסט
