לאחרונה הגשמתי את החלום שלי, נסעתי ליפן. אחרי 10 ימים בטוקיו, אני עוד מנסה לעכל את כל מה שראיתי שם, אבל אחד הדברים הבולטים לעין בטוקיו ההומה ועמוסת האנשים, הוא שהיפנים הם פשוט אנשים רזים. באופן גורף. המון האדם הנוהר והממהר ברחובות, ברובו המכריע - רזה. זה ניכר גם במידות בחנויות הבגדים - הן קטנות יותר בהשוואה למידות המערביות.
אבל דיאטנית כמו דיאטנית, אמנם ראיתי את העובדות בעין, אבל מה שבאמת סיקרן אותי, זה למה? הרי הרחובות עמוסים לא רק באנשים אלא גם בבתי אוכל, שווקי אוכל, עמדות אוכל והרבה אורז בצורות שונות. אז מה הם יודעים שאנחנו לא?
לפני שאנחנו מתמלאים בקנאה חסרת גבולות, כדאי לדעת שמבנה הגוף והגנטיקה משחקים תפקיד משמעותי. וכמובן, גם התזונה. אמנם אורז הוא אחד המרכיבים הכי חשובים בתזונה היפנית, אבל יש עוד מרכיבים משמעותיים שכדאי לזכור שנמצאים בחיי כל יפני ממוצע. אבל לפני הכל, חשוב לזכור מה אין להם? אין להם מזון מהיר, מאפים, שמרים, רוגלך, גביניות, קרואסונים, פוקצ'ות, באגטים ועוד.
נכון, ראיתי בטוקיו כמה פטיסיירים ואפילו סניף של מקדונלד'ס מדי פעם, אבל אלו נכנסו רק בשנים האחרונות ולא עבור היפנים, אלא עבורנו, התיירים המערביים שלא מורגלים בתזונה היפנית וצריכים דחוף להכניס לגוף כמות מרוכזת של שומן ופחמימות ריקות. ככה מכינים אטריות סובה ברחוב. צפו:
דגים, ירקות טריים וארוחות בישיבה ליד שולחן
אז מה יש בתזונה היפנית? הרבה מאוד דגים ומאכלי ים ותמיד הם טריים: הגיעו הבוקר משוק הדגים, המון סוגים ובמחירים שווים לכל נפש. התזונה היפנית מתבססת על דגה שעשירה מאוד בחלבון איכותי ובחומצות שומן חשובות ובריאות. גם הרבה מאוד ירקות ושורשים: גם כאלו שפחות מוכרים לנו.
היפנים הם חובבי פטריות ידועים. יש להם סוגים רבים, גם כאלה שלא מוכרות לנו. הפטריות, חשוב לדעת, עשירות בסיבים, בוויטמינים, מינרלים ונוגדי חמצון עוצמתיים.
גם אצות הן חלק משמעותי בתזונה וגם פה, ולא מדובר רק על אצות נורי מיובשות אלא אצות מסוגים שונים, יבשות וטריות שנמכרות בסופר המקומי. האצות עשירות במינרלים כמו יוד, בוויטמינים כמו B12, בסיבים ובנוגדי חמצון.
מנה פופולרית במטבח היפני היא ארוחת מרק, כמו ראמן למשל. ארוחת מרק מאפשרת שובע ממושך שנובע מנפח הנוזלים ותוך אספקה של אנרגיה איכותית שמבוססת קלוריות איכותיות בגלל תוכן המרק, שיש בו ירק, חלבון ופחמימה.
אחד הדברים החשובים ביותר, הוא שארוחות יפניות דורשות אכילה בישיבה ליד שולחן ואכילה מתוך צלחת או קערה בניגוד לאכילה 'על הדרך'. עובדה זו בנוסף לאכילה במקלות צ'ופסטיקס, מייצרת אכילה איטית שמשפיעה על שובע ממושך, כמות האוכל הנכנס לגוף מסונכרן עם צורכי הגוף ובכלל משפיעה לטובה על בריאות מערכת העיכול.
גם מזון מותסס הוא חלק מהתרבות היפנית היומיומית. ירקות מוחמצים, קימצ'י, ומרק מיסו הם מהמוכרים שבהם. הקימצ'י היפני הוא לא זה המוכר בארץ ועמוס בסוכר, אלא מזון שעבר התססה וידוע בתרומתו הנפלאה לבריאות מערכת העיכול, דרך הוספת חיידקים ידידותיים לפלורת המעיים.
תוספת משמעותית לחלבון איכותי יומיומי ביפן, הוא הטופו שנמצא בבתי האוכל ברחוב. טופו הוא חלבון צמחי המופק מפולי סויה ומהווה אלטרנטיבה בריאה לחלבון מהחי.
תה ירוק ומשקה מאצ'ה רווחים ביפן ומהווים מקור משמעותי של נוגדי חמצון עוצמתיים. בנוסף, מוצרי חלב נכנסו ליפן רק בשנים האחרונות וגם בקטגוריה זו, מדובר בעיקר ביוגורטים כך שאין גבינות עתירות שומן העתירות בשומן רווי שצריכתו עדיין עלולה להיחשב כגורם סיכון לתחלואת לב וכלי דם.
אמנם יש הרבה חנויות נוחות ברחובות, כאלה שניתן לקנות בהן אוכל לדרך, אבל גם פה, לא מדובר באוכל מערבי של כריכים ומאפים אלא בסושי, ניגירי וכדומה.
זזים יותר מאשר במערב
ברמה היומיומית, היפנים זזים יותר מאיתנו. הם משתמשים בעיקר בתחבורה הציבורית, כך שהם הולכים הרבה ברגל ופחות נוסעים מדלת לדלת. שזה אחד היתרונות המשמעותיים ביותר, שכן אורח חיים יושבני מערבי, ידוע כגורם ללא מעט בעיות בריאות שיכלו להימנע, אם רק נזוז קצת במהלך היום.
אז זה לא שהיפני לא אוכל פחמימות, יש לו אורז ואטריות, ואטריות אודון והוא אוכל מטוגן, ירקות, עוף וטופו בטמפורה, אבל עם זאת, היפני הממוצע אוכל ארוחות מזינות ומשביעות שמבוססות על קלוריות איכותיות ברובן, אוכל שנעשה בבישול ביתי גם אם זה נעשה במסעדה, והוא צורך פחות אם בכלל, מזון אולטרא-מעובד הרבה יותר.
אבל יש גם נקודה פחות אופטימית, למול פרץ כל השגרה הבריאה של היפנים. בקרב הדור הצעיר מתחילים לראות את השפעת המערב, וניתן לראות מעט יותר השמנה. זו עוד הוכחה, גם אם לא מדעית (אם כי מבוססת הרבה מאוד מחקרים), ששתי הרעות החולות של העידן המודרני בתרבות המערבית הן היושבנות והמזון האולטרא-מעובד.
אז גם אם נשנה "רק" את שני אלו באורח החיים שלנו, כבר השגנו שינוי חשוב ומשמעותי הן מבחינת משקל והן מבחינת הבריאות. אם נצליח גם להכניס עוד מוטיבים מהמטבח היפני אז, אולי השינוי הבריאותי יהיה אפילו מהותי יותר.
שירי נקש היא דיאטנית קלינית