(צילום: משי בן עמי, ירון ברנר)
הבוקר פורסם כי אתמול (ד'), לראשונה מאז 21 באוקטובר, אובחנו יותר מאלף נדבקים חדשים בנגיף הקורונה. לדברי פרופ' גליה רהב, מנהלת המחלקה למחלות זיהומיות בבית החולים שיבא, מדובר במגמה מדאיגה. "מקדם ההדבקה ממשיך לעלות ועומד כרגע על 1.7, מדובר בהחלט בעלייה שעלולה להיות בעייתית".
את הסיבה לעלייה, מסבירה פרופ' רהב, ניתן לתלות בגורמים רבים. "בראש ובראשונה מה שאנחנו רואים עכשיו זה עלייה בשכיחות המחלה באוכלוסייה הערבית, שוב יש התקהלויות - שזו הבעיה הכי גדולה, שוב יש חתונות, יש נסיעות לטורקיה. דווקא את פתיחת שנת הלימודים של הגנים וכיתות א'-ד' לא ניתן לקשר לעלייה הזו, בעיקר כי אנחנו יודעים שבדרך כלל ההדבקה נעשית בכיתות גבוהות יותר. במקביל, אני חושבת שצריך לעשות את הדברים בהדרגה כמו שהמלצנו, ולא לחזור על הטעות של הגל הראשון של לפתוח הכל יחד. צריך לעשות את זה בצורה קפדנית".
לדברי פרופ' רהב, את מערכת החינוך ואת הקניונים ניתן לפתוח בזהירות, אך פתיחת חדרי הכושר עדיין רחוקה מלהתרחש. "יש יותר ויותר הודעות על הדבקות בחדרי כושר, גם בארץ וגם בעולם. כשבן אדם עושה כושר הוא לא נמצא עם מסכה, הוא פולט הרבה טיפות מהפה שבהחלט יכולות להדביק, מדובר בדרך כלל מקומות קטנים וצפופים. אני חושבת שלבינתיים כדאי שיעשו כושר בחוץ ולא בחדרי כושר".
בנוגע לפתיחת הקניונים, אומרת פרופ' רהב כי חסר מידע לגבי כמה אנשים אכן נדבקים שם. "כמה באמת נדבקו בקניונים? האם בקניונים אוכפים את כללי התו הסגול? אני חושבת שאנחנו יכולים לצלוח את זה אם נקפיד על הכללים. זו הסיבה שאנחנו עושים פיילוט כדי לראות מה קורה. הפיילוט ייערך עם תוכנית מאוד ברורה לגבי כמה אנשים ייכנסו עם פיקוח וקנסות. עם זאת, הייתי שמחה קודם לראות את מערכת החינוך פתוחה ויציבה בלי עלייה, אבל מקווה שהפיילוט של 15 קניונים יעבור בשלום".
המתווה שמציעה פרופ' רהב כדי לבלום את מספר הנדבקים העולה, מבוסס לדבריה על דיפרנציאליות בין הערים השונות. "אנחנו מדברים כבר חודשים על סגירה של ערים אדומות ואזורים אדומים. ללא חינוך וללא מסחר. למרות זאת יש הרבה מקומות שפותחים את מערכת החינוך ואת המסחר גם כשהכל אדום, ללא קפסולות וללא הקפדה. חייבת להיות דיפרנציאליות יותר חותכת בין ערים או אזורים אדומים למקומות ירוקים. בנוסף, האכיפה צריכה להיות הרבה יותר חזקה, עם קנסות קשים".
הדרך היחידה להילחם במגמת ההתפשטות, טוענת פרופ' רהב, היא קבלת מידע. אך דבר זה לא מתקיים בישראל. "נורא חסר לי מידע על איפה נדבקו אנשים, בשביל לדעת 'איפה לשים את הכסף' ואיך למנוע את ההדבקות. האם מדובר בחתונות? האם מדובר בקניונים? במקביל אכיפה היא חשובה. אנשים חייבים להפסיק להתקהל. אנחנו יודעים עכשיו בעיקר על האוכלוסייה הערבית בגלל החתונות. אבל זה לא רק, וזה משתנה ודינאמי, המידע צריך להיות יום יום שעה שעה".
