(צילום: משי בן עמי)
"ינואר 2021 יהיה כנראה החודש עם התמותה הגבוהה ביותר בעשורים האחרונים בישראל", אומר אריאל קרלינסקי, חוקר בפורום קהלת לכלכלה, חבר עמותת מדעת ותלמיד מחקר באוניברסיטה העברית, שבדק יחד עם ד"ר דימיטרי קובלק מגרמניה את היקף התמותה מקורונה ברחבי העולם.
"בחלק מהמדינות, בעיקר המפותחות יותר - במערב אירופה ובצפון אמריקה - הדיווחים על תמותה מקורונה מאוד מדויקים", הסביר קרלינסקי בראיון לאולפן ynet, הבוקר (א'). "אם אומרים בארה"ב ש-5,000 איש מתו ביום אחד מקורונה, זה מדויק. לעומת זאת, במדינות פחות מפותחות, בעיקר בדרום אמריקה ובמזרח אירופה, זה שונה. ברוסיה, בבלארוס ובאוזבקיסטן כמות האנשים שמתו מקורונה היא גבוהה פי כמה וכמה. בבלארוס זה בערך פי 15. דיווחו על 400 מתים מקורונה - וזה הרבה יותר.
"האם משקרים במדינות האלה? לא בדיוק. ממשלת מקסיקו, למשל, אמרה מראש: 'אין לנו את היכולות לבדוק, לנטר ולסווג מתים מקורונה, כי אנחנו מדינה די ענייה עם תשתיות לא טובות במיוחד'. הם התחילו לפרסם מיוזמתם את נתוני התמותה הכללית ב-2020 לעומת התמותה בשנים קודמות, והראו עלייה מטורפת לחלוטין, של 30-35%, כשבדרך כלל השינוי משנה לשנה הוא של אחוז אחד עד שלושה למטה או למעלה".
3 צפייה בגלריה
"כל מי שדיווחו עליו בארץ שהוא מת מקורונה, לא היה אמור למות אלמלא המגפה": אריאל קרלינסקי
(צילום: ynet)
בסרטון שמופיע למעלה מציג קרלינסקי גרף המתייחס לישראל. "ניתן לראות בו, שכל מי שדיווחו עליו בארץ שהוא מת מקורונה, לא היה אמור למות אלמלא המגפה", הוא מסביר. "הקורונה יצרה תמותה עודפת. המצב בישראל הוא יחסית סביר לעומת מה שקורה, למשל, בצפון מקדוניה שבבלקן: בנובמבר 2020 מתו שם 100% יותר מאשר בנובמבר בשנים קודמות: מ-1,500 מתים ליותר מ-3,000.
"בישראל אנחנו מוצאים עלייה בתמותה של כ-6%, אבל זה לא כולל את ינואר 2021, שהיה החודש הקטלני ביותר מבחינת הקורונה. לפי החישוב שלנו, בינואר 2021 צפויה בישראל תמותה עודפת משמעותית. בסך הכול, אנחנו מעריכים שכמות המתים מקורונה בכל העולם גדולה פי 1.6 ממה שדווח. נכון לעכשיו, דיווחו על 2.2 מיליון קורבנות, בעוד לפי האומדנים שלנו, המספר האמיתי הוא קרוב ל-3.5 מיליון".
3 צפייה בגלריה
נתוני התמותה במדינות השונות. הקו האפור מבטא את המצב בשנים 2019-2015. הקו האדום - שנת הקורונה
(גרף: אריאל קרלינסקי וד"ר דמיטרי קובלק )
3 צפייה בגלריה
79 המדינות לפי סדר התמותה העודפת, בסדר יורד, החל מפרו (בפינה השמאלית העליונה) ועד מונגוליה (למטה). ישראל נמצאת בשורה הרביעית, ראשונה משמאל
(גרף: אריאל קרלינסקי וד"ר דמיטרי קובלק)
קרלינסקי התבקש להתייחס לטענה ש"מספרי האימה שאנחנו שומעים לגבי הקורונה נועדו רק להפחיד אותנו", ושמדי יום אנשים מתים ממגוון סיבות, אבל רק על הקורונה מדברים. תשובתו: "אנחנו יודעים כמה אנשים מתים כל שנה במדינות רבות, והנתון הזה הוא התמותה הכללית. כמו שאפשר לחזות את מזג האוויר שיהיה היום לפי מה שהיה אתמול, כך אפשר לחזות כמה אנשים ימותו השנה, החודש או השבוע לפי מספר האנשים שמתו בשנה שעברה, בחודש שעבר וכו'. אז נכון, אנשים מתים כל הזמן, אבל אם באוקטובר בשנים עברו מתו בישראל כ-3,600 איש, באוקטובר 2020 מתו יותר מ-4,600. הפער הזה מהווה תמותה עודפת. ד"ר קובלק ואני אספנו את הנתונים השבועיים, החודשיים והרבעוניים ב-79 מדינות ובדקנו אם הייתה בהן תמותה עודפת, ובאיזה היקף.
"גילינו שיש מדינות שבהן התמותה העודפת היא גבוהה מאוד – למשל, מדינות דרום אמריקאיות כמו פרו ואקוודור. לעומתן, יש מדינות, במיוחד כאלה שהגיבו במהירות, סגרו גבולות ומנעו את התפשטות הנגיף מלכתחילה, ובהן אין תמותה עודפת בכלל – ניו זילנד, אוסטרליה, אורוגוואי, מונגוליה ומאוריציוס".
