התחזית המדאיגה לקראת בואו של וריאנט חדש הקדימה מהר משחשבנו: הווריאנט הדרום אפריקני החדש "אומיקרון" מתפשט במהירות גבוהה ב-500% מנגיף הקורונה הסיני המקורי. עד כה נמצאו בו 32 מוטציות בחלבון המעטפת ה"ספייק פרוטאין" שמתחיל את תהליך ההדבקה ומעורר דאגה רבה מפני עמידות לחיסון.
מאות חוקרים ברחבי העולם מנסים כבר חודשים ארוכים להתחקות אחר מעטפת הנגיף שגורמת לכל ה"צרות": המעטפת הזו מאפשרת לנגיף להיצמד לתא האנושי, לחדור לתוכו ולהתרבות במהירות עצומה.
הגרף האחרון שפרסמו אפידמיולוגים בארה"ב, מדגים עד כמה הנגיף מסוכן: הוא גרם לשיעור שיא של הדבקות בתוך ימים ספורים מאז התגלה, הרבה יותר משיעור ההדבקה של הווריאנטים האחרים.
עוד על הווריאנט החדש:
כך המוטציה מדבקת
בניגוד לחיידקים בעלי חיים משל עצמם, לנגיפים אין אפשרות לחיות מחוץ לתא חי. כדי להתרבות הם חייבים לחדור לתא חי, להשתלט על המטען התורשתי, "לגנוב" אותו ולשכפל את עצמם בכדי להדביק תאים נוספים.
כך מתנהג גם נגיף הקורונה החדש. באמצעות אותם "קוצים" במעטפת החיצונית, נגיפי הקורונה נצמדים לקולטנים שעל גבי תאי מערכת הנשימה, הקרויים ACE-2. ההיצמדות הזו מעבירה את נגיף הקורונה לשלב שני, בו חלבוני מעטפת נוספים ממיסים את מעטפת תא האדם, וכך חודר הוירוס פנימה אל עבר גרעין התא, ומשכפל את עצמו באמצעות המטען התורשתי של תא האדם – DNA, המצוי בגרעין.
עם זאת, נגיף הקורונה לא תמיד מצליח במלאכתו: רבים מהנדבקים בווירוס לא יפתחו כלל תסמינים. הנגיף יימצא בגופם, אך מערכת החיסון תספיק להשמיד אותו עוד לפני שהצליח לחדור לתאים ולגרום להרס. אצל אחרים, הנגיף יגרום למחלה קלה מאוד שתוביל כנראה לעליית חום. במצב זה, מעלה הגוף את הטמפרטורה כדי להוביל לסביבה לא נוחה לפעילות נגיף הקורונה, תוך כדי הזרמת תאי דם לבנים שישמידו את הווירוס.
אם הנגיף הצליח לחדור לתאי מערכת הנשימה, הוא יתחיל להתרבות ולהדביק תאים נוספים במהירות, תוך שהוא יוצר מצב הקרוי "סערה חיסונית". במצב זה הגוף מזרים כמויות עצומות של תאי דם לבנים אל עבר הוירוסים, השועטים לעברם, משמידים אותם, תוך שהם הורסים גם תאי ריאות בריאים. מצב זה מוכר כדלקת הריאות בה לוקים חלק מהחולים בווירוס הקורונה.
במקרים מסוימים המחלה הופכת סוערת מאוד. יותר ויותר נגיפי קורונה מצליחים להשתכפל במהירות, ומערכת החיסון לא מצליחה להתמודד מולם. עוד ועוד תאי ריאה נפגעים, עד למצב של אי ספיקת ריאות וצורך בהנשמה מלאכותית. הווירוס עלול להתפשט גם אל זרם הדם, שם הוא עלול לגרום למצב של ספסיס - זיהום כללי המוביל לנפילת לחץ דם - ובהמשך לדום לב ומוות.
בחזרה למעטפת: הנגיף מצופה בחלבונים הנקראים Spike Proteins שמעניקים לנגיף הקורונה כידוע את צורת ה"קוצים" או "כתר", ומכאן שמו של הנגיף (crown הוא כתר באנגלית). אבל לא מדובר בסתם צורה ייחודית. אותה מעטפת היא בעלת ההשפעה המכרעת על יכולת הווירוס להדביק אותנו.
מעטפת נגיף הקורונה מכילה שלושה חלבונים: חלבון הממברנה M, חלבון המעטפת E, וחלבון הספייק S.
חלבוני M ו-E מעורבים בעיקר בשכפול הנגיף והרכבתו, בעוד שחלבון S משחק תפקיד משמעותי בחדירת הנגיף לתא האדם ותחילת ההדבקה.
חלבוני הספייק של נגיפי הקורונה מתחלקים לשתי תתי יחידות פונקציונליות חשובות שכוללות תת יחידה בשם N-Terminal S1 שיוצרת את הראש המעוגל של חלבון ה-S (או אם תרצו: את קצה ה"קוץ"), ואיזור בשם C-Terminal S2 היוצר את הגבעול של החלבון שנעוץ בתוך הנגיף.
כשנגיף הקורונה מתקרב לתא אותו הוא עומד להדביק, תת היחידה S1 שבקצה כל "קוץ" תאתר את הקולטן על גבי התא ואליו היא תתחבר, בעוד שתת היחידה S2 תהיה אחראית לאיחוי המעטפת של נגיף הקורונה עם מעטפת תא האדם.
בלי חלבון S, נגיפים כמו הקורונה לא יוכלו להדביק את התא. וזו בדיוק הסיבה שהחיסונים מתמקדים בו. אבל בנוסף לתפקידו של חלבון S של הקורונה לחדור לתא, הוא גם מעורר את יצירתם של נוגדנים מנטרלים שתפקידם "להריח" את חלבוני המעטפת, לעוט לעברם ולתקוף אותם. התוצאה של אותה היכרות בין הנוגדנים שיצר גוף האדם בהשראת החיסון – לבין חלבוני המעטפת מובילה לכך שנגיף הקורונה אינו מסוגל להיצמד לתא, לחדור לתוכו ולהשתכפל.
כעת ברור מדוע המוטציות שנמצאו בווריאנט "אומיקרון" מדאיגים כל כך: שינוי במעטפת הווריאנט עלולה להשפיע גם על יכולת הנוגדנים שיוצר החיסון "להכיר" את נגיף הקורונה ולבלום אותו. שינוי מעטפת הווריאנט משפרת את יכולתו להיצמד במהירות לתא, להתאחות לתוכו ולהשתכפל.
נגיף הקורונה ימשיך ליצור מוטציות, חלק מהן מוצלחות יותר מבחינתו, חלק פחות. המשוכללות הן בדיוק אלו של הווריאנט החדש: מוטציות בחלבוני המעטפת שיובילו להדבקה מהירה, כחלק מ"מטרתם האבולוציונית" של וירוסים: להתרבות ככל האפשר. הדרך היחידה לבלום אותם, היא פשוטה: להתחסן.
הכותב הוא מומחה ברפואת ילדים, רופא קורונה והכתב הרפואי של ynet
