בשיתוף "רחשי לב"
"לא ככה דמיינתי את חופשת הלידה הראשונה שלי. במקום להיות בבית עם עמנואלי שלי אני נלחמת על כל סיכוי לחיות. אתמול בלילה כשהרדמתי את עמנואלי כבר היה קשה לי לנשום, הרגשתי ממש פיזית את הגרורות בריאות, חונקות אותי ומתפשטות. אני מחזיקה את עמנואלי ויודעת שיש לי בשביל מי להילחם", אומרת מאי, אמא לתינוקת בת שלושה חודשים, שבמהלך ההיריון התגלה בגופה סרטן עצמות אלים.
המלצת הרופאים היא להתחיל עם טיפול אימונותרפי, טיפול יקר שלא נכלל בסל הבריאות, ובמקביל לבדוק אפשרות של טיפולים ניסיוניים בחו"ל. משפחתה של מאי פתחו קמפיין גיוס המונים במטרה להציל את חייה.
לתרומה להצלת חייה של מאי - לחצו כאן
מצילים את מאי
10 שנים חלפו מאז שמאי החלימה מסרטן העצמות שתקף אותה בגיל 16. כבר היה נראה שהכל מאחוריה. לכן כשהתחילה לכאוב לה הרגל בהיריון עם בתה הבכורה, היא אפילו לא חשבה שהסרטן חזר. "בהתחלה חשבתי שזה כאבים נורמליים של היריון. בגלל שזה היריון ראשון שלי, לא ידעתי מה נורמלי, ומה לא", היא מספרת.
"אני יודעת שאני אעשה הכל בשביל לחיות ולגדל אותה. מבחינתי אין דרך אחרת. אני חייבת לנצח, אני חייבת להבריא ולהיות שם בשבילה"
בשלב ראשון ההליכה קצת הייתה קשה למאי, אבל כשהתחילה נפיחות ברגלה, מאי ובעלה הבינו שאי אפשר כבר להתעלם. בחודש השביעי להריון היא אובחנה עם אוסטרוסרקומה - סרטן אלים בעצמות עם גרורות לריאות.
"נלחמת על חיי, כדי שלבת שלי תהיה אמא"
"בבת אחת כל החלומות על הלידה התנפצו", היא אומרת, "יילדו אותי מוקדם, ונתנו לי שבועיים להתאושש לפני התחלת הכימו. שבועיים אחרי הלידה אושפזתי במחלקת אונקולוגיה, רחוק מעמנואלי. רציתי כל כך להיות כמו כל האמהות, רציתי לקום אליה בלילה, לחבק אותה, להריח את הריח שלה. אבל במקום זה מצאתי את עצמי נלחמת על החיים שלי, כדי שתהיה לה אמא".
לאחר כחודש הגיעו התוצאות. הכימו לא מגיב. מאי מספרת על רגע הבשורה הקשה. "ישבתי מול הרופא. שלושה חודשים אחרי לידה. והוא מסביר לנו על התפשטות הגרורות, ועל כך שהגוף פיתח עמידות לכימו. וכל מה שעובר לי בראש, זאת רק עמנואלי, עמנואלי, עמנואלי. לא הבאתי ילדה לעולם כדי להשאיר אותה יתומה בגיל שלושה חודשים. אני כל כך רוצה לחיות בשבילה. אני רוצה לגדל אותה ולשמוע אותה קוראת לי אמא".
"מהרגע שהפכתי להיות אמא גיליתי בי כוחות שלא ידעתי שקיימים, פתאום יש לי בשביל מי להילחם. היא שמה עליי את הראש הקטן שלה, והידיים שלה תופסות אותי חזק ואני יודעת שאני אעשה הכל בשביל לחיות ולגדל אותה. מבחינתי אין דרך אחרת. אני חייבת לנצח, אני חייבת להבריא ולהיות שם בשבילה".
לתרומה להצלת חייה של מאי - לחצו כאן
בשיתוף "רחשי לב"
