קמתם מהכיסא או משכיבה למצב עמידה והרגשתם שהחדר מסתובב? אולי ראיתם קצת שחור בעיניים ואפילו סחרחורת ותחושה שעוד שנייה אתם נופלים? יכול מאוד להיות שכל התופעות הללו נובעות מתת-לחץ דם מנחי, postural hypotension או Orthostatic hypotension.
תת-לחץ דם מנחי (תל"ד מנחי) יכול להוביל לסחרחורת, ראייה מעורפלת ("רואה שחור") ואף במצבים מסוימים לעילפון. התופעה יכולה להופיע במצב קל, ולהימשך שניות עד דקות ספורות בלבד. אך תופעת תל"ד מנחי אשר נמשכת לפרקי זמן ארוכים יותר ובעלת הופעה קשה יותר לסובלים ממנה, יכולה להעיד על מצב רפואי בעייתי, ובמקרה כזה – מומלץ לערוך בירור רפואי מעמיק.
קראו עוד:
התסמינים הנפוצים
התסמינים הנפוצים לתופעת תל"ד מנחי הם סחרחורת וראייה מעורפלת ("רואה שחור") כאשר עוברים ממנח שכיבה לעמידה או לישיבה. תסמינים אלו לרוב נמשכים שניות עד דקות מועטות. לצד סחרחורת, ניתן לציין תסמינים שכיחים נוספים (המשתנים בשכיחות שלהם) בקרב הסובלים מתל"ד מנחי, כמו: ראייה מטושטשת, חולשה, בלבול, בחילה ואף עילפון במקרים קיצוניים.
תל"ד מנחי יכול להיות חריף על רקע אירוע ספציפי מסוים או תל"ד מנחי כרוני. תל"ד מנחי חריף: אירוע זמני ונקודתי שלרוב נובע מנסיבות כמו התייבשות או מעבר לעמידה לאחר שכיבה ממושכת. לרוב, מקרים אלו נפתרים בקלות. לעומתו, תל"ד מנחי כרוני וממושך יכול לרמז על בעיה גופנית נוספת, וכמגוון הסיבות - מגוון הטיפולים.
מתי צריך לגשת לרופא?
סחרחורת קלה או תחושת ראש מסתובב, יכולים לנבוע מתופעות שכיחות יחסית ונשלטות, כמו מחסור בנוזלים שיכול להוביל להתייבשות, אכילה מועטה ולא מסודרת שתוביל לרמות סוכר נמוכות במחזור הדם, הימצאות ממושכת בתנאי חום וקימה לעמידה לאחר ישיבה ממושכת – שזו אחת הסיבות השכיחות ביותר לתופעה.
הופעת התסמינים הללו, לפרק זמן קצר ובתדירות רחוקה, לא צריכה להדאיג, אך אם התופעות הללו (אחת או יותר מהן) מתרחשת למשך זמן ממושך יותר ותדירות ההופעה שלהן עולה – מומלץ לפנות לבירור רפואי שכן הדבר עלול להעיד על בעיה אחרת בגוף. כאשר מעבר לתסמיני סחרחורת ותחושה של ראש מסתובב יש גם עילפון בצורה חוזרת – חשיבות הגעה לבדיקה אצל רופא עולה אף יותר.
בהגעה לרופא חשוב לדווח לו על כל התסמינים שהתלוו לתל"ד המנחי, מה היה משך הזמן שחווינו אותם ומה עשינו בעת ההתקף המדובר, שכן יש לכך השפעה על המשך הבירור והטיפול. כך למשל, דיווח על סחרחורת רצינית שמתרחשת רק בבית – בסביבה מוכרת, פחות מדאיגה מתופעת תל"ד מנחי שמובילה לסחרחורת משמעותית בעת נהיגה, וזו תצריך לעיתים הפסקה של הנהיגה עד לבירור מעמיק של הסיבות לתופעה.
איך מאבחנים תל"ד מנחי?
התופעה יכולה להיות מאובחנת בבדיקת לחץ הדם של המטופל, אחרי ששכב חמש דקות ברצף, הוא ייבדק לאחר עמידה בת דקה, ובדיקה נוספת שלוש דקות לאחר שכבר עמד. התופעה מוגדרת כירידה בלחץ הדם הסיסטולי (ה-120 בל"ד של 120/80) של מעל 20 יחידות (מיליליטר) או ירידה של מעל 10 יחידות בלחץ הדם הדיאסטולי (ה-80 בל"ד של 120/80) במעבר משכיבה לישיבה. התופעה תייצר תופעות משנה של סחרחורת, היצרות שדה ראייה ואף איבוד ראייה זמני, חולשה, עייפות או עילפון.
ניתן לחלק את התל"ד המנחי לשלוש קטגוריות עיקריות: תל"ד מנחי התחלתי, רגיל ומושהה:
- תל"ד מנחי התחלתי (Initial orthostatic hypotension): מאופיין בירידה של יותר מ-40 יחידות בל"ד הסיסטולי או 20 בל"ד הדיאסטולי לאחר 15 שניות בעמידה. לחץ הדם יחזור לרוב במהרה למצב נורמלי ומאוזן (תוך פחות מ-30 דקות). זו הצורה השכיחה מבין צורות ההופעה של תל"ד מנחי - כ-40 עד 50 אחוז.
- תל"ד מנחי רגיל (Classic orthostatic hypotension): מתאר ירידה של יותר מ-20 ו-10 בל"ד סיסטולי ודיאסטולי בהתאמה, בטווח של 30 שניות עד שלוש דקות של עמידה.
- תל"ד מנחי מושהה (Delayed orthostatic hypotension): ירידה זהה לזו שבתל"ד מנחי רגיל הנמשכת יותר משלוש דקות במצב עמידה.
למה זה קורה?
כאשר אנחנו עוברים משכיבה או מישיבה לעמידה, כוח הכובד (הגרביטציה) גורם לדם להתרכז ברגליים ובאזור הבטן שלנו. פחות דם עולה לכיוון הלב ועקב כך לחץ הדם שלנו יורד. במצב נורמלי ותקין, כאשר מתרחשת הירידה בלחץ הדם, תאים מיוחדים הנקראים קולטני לחץ (baroreceptors) ומצויים, בין היתר, ליד הלב ועורקי הצוואר, מגיבים לירידה ומאותתים למוח ולמערכת העצבים המרכזית, ואלה מאותתים ללב לעבוד בקצב מהיר יותר ולסחוט יותר דם, וכך לחץ הדם חוזר למצב תקין. לצד הפעלה מוגברת יותר של הלב, קולטני הלחץ יובילו גם להצרה של כלי הדם המקומיים (תופעה הקרויה גם וסוקונסטריקציה - Vasoconstriction) דבר שיוביל לזרימת דם מוגברת וגם כן לעליית לחץ הדם.
תופעת תל"ד מנחי נוצרת, כאשר משהו מפריע לתהליכים הטבעיים בגופנו ומוביל לשינוי והורדה של לחץ הדם. ישנם מספר מצבים רפואיים שיכולים להוביל לתל"ד מנחי ובהם:
1. התייבשות: אם אתם עם או אחרי מחלת חום, במצב המלווה בהקאות, לא שותים כמות מספקת של נוזלים ואף משלשלים, או מבצעים פעילות גופנית אינטנסיבית עם הזעה מוגברת – כל אלה יכולים להוביל איבוד אינטנסיבי של נוזלים, אשר במצב יותר חריף יכול להסתיים גם בהתייבשות. אחת התופעות השכיחות בזמן התייבשות היא ירידה בלחץ הדם. מצב של התייבשות קלה יכול לעורר את תופעת תל"ד מנחי, עם תסמינים של סחרחורת ועייפות.
2. בעיות לב: מצבים ובעיות לב מסוימים עלולים להוביל ללחץ דם נמוך, כולל מצב של לחץ דם נמוך קיצוני (ברדיקרדיה), בעיות הקשורות למסתמי הלב, התקף לב ועוד. כל המצבים הללו מובילים לתגובה גופנית ירודה בהזרמת דם, בעת מעבר מישיבה ושכיבה לעמידה ובכך מהווים גורם תורם להיווצרות של תל"ד מנחי.
3. בעיות במערכת האנדוקרינית: המערכת האנדוקרינית כוללת את הבלוטות השונות בגופנו, אשר מפרישות חומרים והורמונים שונים הקשורים לתפקודי בסיס בגוף האדם. בעיות בבלוטת התירואיד, אי ספיקה בבלוטת האדרנל (תופעה הידועה בשם: מחלת אדיסון) ורמות סוכר נמוכות במחזור הדם (היפוגליקמיה) כולם גורמים אנדוקריניים תורמים להיווצרות של תל"ד מנחי. גם מחלת הסוכרת יכולה להוות גורם תורם שכזה, שכן בעת סוכרת – יש פגיעה ביכולת העצבים לווסת את לחץ הדם, דבר שיכול להוביל ללחץ דם נמוך.
4. אי סדירות ובעיות במערכת העצבים: מחלות שונות הפוגעות בתפקוד התקין של מערכת העצבים, כמו מחלת הפרקינסון, דמנציה של גופיפי לוי (מחלה ניוונית מוחית), אמילואידוזיס (מחלה המייצרת חלבון אמילואיד ברמות קיצוניות ופוגעת במערכות גופניות שונות) ועוד – כל המחלות הללו יכולות ליצור הפרעה בלחץ הדם הנורמלי והתקין, כמו גם הפרעה במערכות הוויסות של לחץ הדם בגוף.
5. תזונה: חלק מאיתנו סובלים מתופעה של לחץ דם נמוך לאחר אכילה. התופעה קיימת יותר בקרב בני הגיל השלישי. לאלו הסובלים מכך, מצב לחץ הדם הנמוך לאחר האוכל, יכול להסתיים בתופעת תל"ד מנחי על כל תסמיניה.
מי נמצא בסיכון גבוה יותר לתופעה?
- גיל: תל"ד מנחי הינה תופעה אשר שכיחותה עולה עם הגיל, בדגש על אוכלוסייה מבוגרת בגילים 65+. תאים ספציפיים הנקראים קולטני לחץ או ברורצפטורים, ומצויים בסמיכות ללב ולעורקים ליד הצוואר, מתפקדים כשסתומי וויסות המווסתים את לחץ הדם, ותפקודם יורד עם הגיל. הדבר מוביל לירידה בלחץ הדם, שמחייבת תפקוד מהיר וחזק יותר של הלב לשם ויסות לחץ הדם – דבר שגם הוא נהיה קשה יותר עם העלייה בגיל וההזדקנות.
- תרופות: תרופות שונות הניתנות למצבים של יתר לחץ דם (לחץ דם גבוה), תרופות לבעיות לב שונות כמו משתנים, חוסמי אלפא ובטא (תרופות הניתנות ליתר לחץ דם), הפרעות קצב ועוד), תרופות המשפיעות על מאגרי הסידן ועוד – כולן יכולות להוביל לתל"ד מנחי. תרופות נוספות שמעלות סיכון לתסמונת התל"ד המנחי הן תרופות הניתנות בעת מחלת הפרקינסון, תרופות אנטי-דיכאוניות מסוימות ואנטי-פסיכוטיות, ותרופות הניתנות להרפיית שרירים. גם שילוב של תרופות להורדת לחץ דם עם תרופות מרשם אחרות ואפילו בשילוב עם תוספי מזון מסוימים – עלול להוות גורם תורם לתופעת תל"ד מנחי.
- מחלות רקע: מחלות מסוימות עם מאפיינים ייחודיים להן, כמו בעיות במסתמי הלב, כשל לבבי, בעיות תפקוד מסוימות במערכת העצבים, כמו מחלת הפרקינסון, מחלות הפוגעות במערכת העצבים (נוירופטיות), כמו סוכרת – כל אלה מעלות את הסיכון ללחץ דם נמוך ומכאן גם לתל"ד מנחי.
- חשיפה למצבי חום מתמשכים: הימצאות ממושכת בסביבה חמה מוביל להזעה מוגברת, ומעלה פוטנציאל להתייבשות, דבר שמוריד את לחץ הדם שלנו ומעלה סיכוי לתל"ד מנחי.
- מנוחה ושינה: הימצאות ממושכת במנח שכיבה, כמו שינה ממושכת או מצב מחלתי המוביל לשכיבה ממושכת ללא קימות מרובות – מעלה הישנות של תופעת תל"ד מנחי בעת קימה משכיבה לעמידה.
- היריון: השינויים שגוף האישה עובר בעת ההיריון לא פוסחים על המערכת הווסקולרית (מערכת הדם). כלי הדם מורחבים – דבר שמעלה סיטואציות של לחץ דם נמוך. הדבר נורמלי ולחץ הדם לרוב מתאזן לאחר ההיריון עצמו, אך בתקופת ההיריון הסיכוי לתל"ד מנחי עולה ואיתו הסיכוי לתופעות לוואי של סחרחורות, עייפות וכו'.
- אלכוהול: שתייה מרובה מהווה גורם סיכון לתל"ד מנחי גם כן.
סיבוכים אפשריים בעקבות תל"ד מנחי
כשהוא מופיע באופן ממושך ולא פתיר תל"ד מנחי יכול להוביל לסיבוכים, בייחוד כאשר מדובר באנשים מבוגרים. בין היתר, סיבוכים אלו כוללים:
- נפילות: נפילה על רקע עילפון.
- שבץ: השינויים התכופים בלחץ הדם במעברים מישיבה לעמידה יכולים להוות גורם סיכון לשבץ, עקב אספקת דם ירודה ולא סדירה למוח.
- מחלות לב וכלי דם: תל"ד מנחי יכול להוות גורם סיכון וגורם תורם למחלות לב ומחלות כלי דם, עם תופעות לוואי כמו כאבים בחזה, אי ספיקה לבבית, בעיות קצב ועוד.
איך אפשר להתמודד עם תל"ד מנחי ואף למנוע אותו?
הדרכים והכלים להתמודדות עם התופעה לא היו ברורים בעבר, והסתכמו בעצות כמו לקום לאט לאחר שכיבה. היום ניתן לדייק את דרכי ניהול התופעה באופן הבא:
שינוי באורח החיים: ראשית, בדיקה של התרופות שאנו נוטלים ומה מהן ניתן להסיר או לצמצם. מחקר שנערך השנה בהשתתפות 24 נשים עם תל"ד מנחי, הראה שביצוע תרגילי חיזוק, כמו פשיטת ברכיים בישיבה טרם העמידה וסיכול רגליים לאחר העמידה – הפחיתו אצלן את התופעה.
כל דבר שיעלה את לחץ הדם - יוריד סכנה להישנות התופעה. במטופלים עם דיסאוטונומיה (מחלה הפוגעת במערכת העצבים האוטונומית, ומתבטאת בפעילות ירודה של מערכת הדם, מערכת השתן ועוד) ללא הגדרה ברורה של לחץ דם – הקפדה על משטר שתייה של 2-3 ליטרים של מים ביום עם כמות מספקת של מלחים (כ-10 גרם ליום) יכולים לשפר תסמיני תל"ד מנחי, ע"י העלאת רמת הנוזלים במחזור הדם.
דרך נוספת היא לשמור את הראש במיטה במנח כפיפה חלקי, בעזרת כרית נוספת. הדבר מוריד את החזרת הנוזלים והדם מהגפיים התחתונות מעלה - לכליות וללב בלילה, ובכך מוריד את ייצור השתן המרובה בזמן השינה, ועוזר לשמור על נוזלים במחזור הדם ולמנוע ירידה משמעותית בלחץ הדם. ניתן להיעזר בחבישות, גרבי לחץ ואביזרים חיצוניים אחרים, ובכך לנהל את נושא ירידת לחץ הדם במידת מה.
תרופות לניהול ומניעת תופעת תל"ד מנחי: ישנן תרופות מסוימות שיכולות לסייע לתופעת תת לחץ דם מנחי במידת מה וגם להן יש תופעות לוואי, כמו צמרמורת ועם גיבוי מחקרי חלקי ליעילותן במניעת התופעה.
עופר צחר, פיזיותרפיסט מוסמך (B.P.T , M.P.T), בעל קליניקת "Physio Fitness +" ומרצה במכללת סמינר הקיבוצים; ד"ר לורן אחיעם, מומחית ברפואה דחופה באיכילוב
