בשיתוף סאנופי
פאנל סרטן העור
העור מורכב מתאים שונים. "מלנומה" היא התמרה של תאים שנקראים "מלנוציטים". אלה התאים שאחראים באופן עקרוני על יצירת הפיגמנט – הצבע של העור כאשר אנחנו נחשפים לשמש. "מלנוציטים הם רק סוג אחד של תאים בעור, יש עוד סוגים של תאים כמו תאי בסיס, תאי קשקש וכן הלאה", מסביר פרופ' גל מרקל, מנהל מרכז דוידוף לטיפול לחקר הסרטן במרכז הרפואי רבין, "כאשר כל אחד מהתאים האלה הופך להיות גידול סרטני הוא נון-מלנומה וזה ההבדל בין שתי סוגי המחלות האלו".
בהשוואה להרבה מאוד גידולים אחרים, כשמתפתחים סרטני עור למיניהם על פי רוב ניתן להבחין בהם על הגוף, ולכן למודעות העצמית ולמודעות של הקהילה הרפואית יש ערך אדיר. "במלנומה הקריטריון העיקרי שאליו צריכים לשים לב אליו הוא 'נקודות חן' כמו שאנחנו קוראים להם בשפה הלא מקצועית או 'נגעים פיגמנטריים' בשפה המקצועית", מסביר פרופ' מרקל, "אלה נקודות שיש להם צבעים שונים, גדלים שונים, ובעיקר חשוב לשים לב האם יש שינוי שמתחולל בהן בגודל, בצורה וכן הלאה".
בכל שנה מאובחנים כ-1,500 גידולים מסוג מלנומה. לעומת זאת השכיחות של גידולים מסוג נון מלנומה גבוהה הרבה יותר ומוערכת במעל עשרת אלפים מקרים בכל שנה בישראל. "כשפצע שלא נרפא זה מדליק נורה אדומה", מסביר פרופ' מרקל, "במצבים שאדם סובל מפצע וחולף שבוע ושבועיים, חודש וחודשיים והוא לא נרפא – זה לא סביר וכדאי ללכת לרופא". עוד מוסיף פרופ' מרקל: "כדאי גם לגשת לרופא אם יש למשל איזושהי קשקשת שנראית קצת מוזר, גבשושית שצומחת, איזשהו מוקד שמופיע במקום שהוא לא כל כך טיפוסי כמו על הפנים, הכתפיים, מאחורי האוזניים או על פני הקרקפת – כל אלו הם דגלי האזהרה שרצוי לשים אליהם לב ולגשת להיבדק".
הרגשתי שהייתי לבד – ולכן הקמתי עמותה
לפני כתשע שנים אובחנה ד"ר חדוה גונן מנכ"לית העמותה הישראלית לסרטן עור עם המחלה. "זה בא משום מקום. במקרה שלי ובאופן די נדיר זה לא התחיל מנקודת חן אלא המחלה אובחנה באולטרסאונד ובסי-טי שלב 4. בעת גילוי המחלה כבר היו לי גרורות בכבד, בטחול ובריאה", מסבירה ד"ר גונן, "למרות שאני ג'ינג'ית ולמרות שהייתי במעקבים לא היו סימנים מוקדמים", היא מוסיפה. "יחד עם זאת, אי אפשר להסיק מהמקרה שלי על הכלל. המקרה שלי נדיר ולכן חשוב להמשיך ולהיות במעקבים".
ד"ר גונן פנתה לאונקולוגים שהציעו לה לפנות אליהם והיא התחילה טיפול. "אני זוכרת שפרופ' מרקל הגיע לבקר אותי במשמרת בלילה בבית החולים ושאלתי אותו מה הסיכויים שלי לשרוד", משחזרת ד"ר גונן, "הוא אמר 'עוד שנתיים נדע'. זה לא היה כל כך מבשר טובות אבל החלטתי לא לחכות ולא להמתין".
אחרי כארבעה טיפולים מאוד קשים, חדוה שמעה על האפשרות להצטרף למחקר בשלב ראשון שהתחיל בחו"ל על תרופה מסוג אימונותרפיה. "הצטרפתי למחקר שהיה אז ממש בחיתוליו, ואני חושבת שבזכות זה אני פה היום", היא מספרת.
בשנת 2015 לפני כשבע שנים הקימה ד"ר גונן את העמותה הישראלית לסרטן העור. "החלטתי להקים את העמותה בגלל ה'לבד' הזה שהייתי בו, הידיעה שלא יכולתי לצלצל לאף אחד ולהתייעץ ולקבל תמיכה. זה רק אני והאינטרנט. אני מגיעה מעולם המדע ולכן ידעתי שהמחלה שיש לי לא מובילה למקום טוב. אני זוכרת שבאותה העת לא היה מישהו שאפשר לשאול אותו 'איך היה' וחלמתי על קהילה, על מקום שאנשים יוכלו לדבר אחד עם השני, לספר ולשתף".
העמותה הישראלית לסרטן עור מפעילה קו חם למטופלים ובני משפחותיהם מרגע האבחון ולאורך כל שגרת הטיפול. כמו כן הוקמו קבוצות וירטואלית, מונחות על ידי מנחה מקצועית בתחום הסרטן. קבוצות התמיכה מאפשרות למטופלים מכל רחבי הארץ לקבל מענה ותמיכה בקשיים ובהתמודדות עם המחלה. בנוסף יש קבוצת פייסבוק ייעודית סגורה שנקראת "עם נון מלנומה" שמהווה קהילה למתמודדים עם סרטן עור שאינו מלנומה. בעמותה גם מאפשרים גישה למערכת ממוחשבת מותאמת אישית להנגשת מידע על זכויות רפואיות ודרכי מימושן לחולי סרטן העור. בנוסף העמותה מקדמת פעילות הסברתית וחינוכית אל מול הקהל הרחב כדי להעלות את המודעות לנזקי השמש, לעודד גילוי מוקדם באמצעות בדיקה שנתית אצל רופא עור ולהסביר את נושא חשיבות ההתמגנות ביציאה לשמש.
חשיפה לשמש בגיל צעיר – מגבירה את הסיכון לתחלואה
יש מספר אוכלוסיות שנמצאות בסיכון מוגבר לתחלואה בסרטן עור שאינו מלנומה. "ראשית, חשיפה לשמש היא גורם מאוד משמעותי. חשיפה כרונית, וגם חשיפה אקוטית לשמש מעלה את הסיכון וזה גורם שאפשר להימנע ממנו", מסביר פרופ' מרקל, "שנית – גיל. ככל שהאדם מבוגר יותר כך גדל משך הזמן שנחשף לשמש ולגורמים סביבתיים אחרים ולמעשה הסיכון לתחלואה גדל. אנחנו רואים את הגידולים האלה יותר בקרב מבוגרים, אבל לא רק", הוא מוסיף. "שלישית – גנטיקה. הגנים שלנו קובעים הרבה גם לצערי גם בסיטואציה הזאת".
בנוסף, ישנם עוד מצבים נוספים שמגבירים את הסיכון לתחלואה כמו למשל דיכוי חיסון, מצבים של דיכוי חיסוני מתמשך, השתלת איברים, מחלות שונות, מצבים שונים שבהם נגרם דיכוי חיסונים ומקרים מאוד מסוימים של חשיפה לגורמים תעסוקתיים כאלו ואחרים.
רותמים את מערכת החיסון להילחם בגידול
בשנים האחרונות התווספו טיפולים חדשים לחולים עם סרטן העור שאינו מלנומה. "אנחנו מחלקים את הארסנל של הטיפולים שיש לנו לטיפול בגידולים מתקדמים – מעבר לטיפול בכירורגיה ובטיפולים מקומיים – לקבוצות של תרופות", מסביר פרופ' מרקל, "יש לנו את הכימותרפיה שזה מה שהיה עד לא לפני הרבה זמן לגידולים כמו גידול קשקשי של העור, גידול קרצינומה של תאי מרקל, ולקרצינומה של תאי קשקש".
עוד מוסיף פרופ' מרקל: "יש לנו את קבוצת הטיפול בתרופות מסוג אימונותרפיה – טיפול שרותם את מערכת החיסון של הגוף להילחם בגידול – שמיועדת לגידולים מסוג קרצינומה של תאי הקשקש וקרצינומה של תאי הבסיס ויש לנו גם טיפולים ביולוגיים מסוג אחר שהם ספציפיים לגידולים האלה".
עזרה וסיוע בעיקר לגיל השלישי
בעמותה הישראלית לסרטן העור מקדישים מאמצעים לסייע לא רק למטופלים אלא גם לבני המשפחה מפני שרבים מהחולים מבוגרים ונזקקים לסיוע ועזרה מקרובי משפחתם. "לעיתים חולים שומעים שיש להם BCC, הם מסתכלים באינטרנט ורואים שזה סרטן עור של תאי הבסיס – ונבהלים מאוד", מסבירה חדוה, "אותם מטופלים פונים אלינו ויש לנו קו חם ש 14 שעות ביום. אני ועוד מתנדבים ומסבירים להם על הנון-מלנומה. אנחנו מרגיעים אותם ומשתפים אותם במידע ומסבירים שניתן לפתור את הבעיה ברוב המקרים ע"י ניתוח. שמחלתם ניתנת לטיפול. במקרים היותר קשים כשמתקשרים, וזה קורה בעיקר בגיל השלישי, אז אנחנו מסבירים שיש היום טיפולים מתקדמים ויעילים, ורק אז אנשים מתחילים להירגע ולהבין שזה לא סוף העולם. הם גם יכולים לדבר עם כאלה שעברו את זה וזה לא פחות חשוב".
למידע נוסף או שאלות יש לפנות לרופא המטפל. מוגש כשירות לציבור מטעם חברת סאנופי.
